ממשלת גנרלים

בוושינטון תוהים: האם ממשלה חדשה עם רמטכ"ל נוסף במיל' וניטרול האופוזיציה מחזקת את רוחות המלחמה של נתניהו?

במסדרונות השלטון בוושינגטון עקבו בהשתאות אחר הסחרחרת הפוליטית בישראל. עדיין לא הספיקו להסיק מסקנות מההחלטה החפוזה להקדים את הבחירות, לא הספיקו לנתח מה ההשלכות של החלטה זו על יחסי ישראל וארצות הברית בשעה שבשתי המדינות מתקיימות מערכות בחירות, וכבר התהפכה הקערה על פיה. במזימה הלילית שכונתה "התרגיל מסריח" נכנס שאול מופז עם מפלגתו "קדימה" לממשלת נתניהו וההחלטה להקדים את הבחירות בישראל בוטלה. שאול מופז, שרק לפני ימים אחדים כינה את נתניהו "שקרן" והבטיח לבוחריו בקדימה כי לא יצטרף לממשלת נתניהו אלא יפעל להפילה, זיגזג בפעם המי יודע כמה בקריירה הפוליטית הלא מאוד ארוכה שלו והפגין כושר הישרדות ראוי להערצה אם כי מריח רע. נתניהו, מבחינתו, לחץ על שעון העצר ברגע האחרון. למה לו ללכת לבחירות אם הוא יכול להסדיר לעצמו קואליציה רחבה ויציבה, קואליציה אותה כינה יאיר לפיד בכנס הרבנים הרפורמים באטלנטה השבוע, "כמו שהייתה לצ'אוצ'סקו"?

 

 

נתניהו לא היה מתרסק בבחירות. להיפך. הסקרים צפו לו אף חיזוק כוחו. אם אכן היה הולך לבחירות בספטמבר היה יוצא כמנצח הגדול ומן הסתם היה מרכיב קואליציה לא פחות יציבה מהקודמת ועושה שריר גדול לאזרחי ישראל וגם לעולם כולו.

 

במפלגה הדמוקרטית האמריקאית לא אהבו את הרעיון של בחירות בישראל דווקא ב-4 בספטמבר, מועד כינוס ועידת המפלגה הדמוקרטית. בימים אלו של ועידה ערב בחירות, המועמד, כלומר הנשיא אובאמה, אמור ליהנות מאור הזרקורים, לקבל את מלוא תשומת לב התקשורת ולחגוג כמלך ומשם לאגור את התנופה לקראת הבחירות שיתקיימו בתחילת נובמבר. במטה אובאמה בשיקאגו התקשו להשתכנע שהבחיר בתאריך 4 בספטמבר להקדמת הבחירות הוא מקרי בלבד. כמו אובאמה עצמו, גם היועצים האסטרטגים במטה הבחירות של הנשיא בשיקאגו מתקשים להאמין לנתניהו. יש האומרים שלחוסר האמון מתלווה גם תחושת תיעוב כלפיו.

 

אבל בוושינגטון ידעו לזהות גם את הצד הטוב שבבחירות בישראל סמוך לבחירות בארצות הברית. ההנחה הייתה כי כאשר נתניהו הולך לבחירות נושא המתקפה על איראן ידחה לזמן מה, לפחות עד שתוקם בישראל ממשלה חדשה. אם יש דבר ממנו חוששים בבית הלבן הוא הפתעה ישראלית ערב הבחירות בארצות הברית, הפתעה בה ישראל יוצאת למתקפה באיראן ומביכה בכך את הנשיא אובאמה מול בוחריו. בכל דרך אפשרית העבירו ראשי המימשל האמריקאי מסרים לירושלים ש"הפתעת אוקטובר", מטוסים ישראלים מעל שמי טהראן, זה דבר שהם לא יוכלו לתמוך בו לא לפני ולא אחרי מעשה.

 

בתוך יממה נושא הבחירות בישראל ירד מסדר היום ונקבר עמוק באדמה. הפוליטיקאים שלא היו בסוד העניינים, כמו גם הכתבים המלווים את המערכת הפוליטית בישראל, נותרו מוכי הלם. הם לא שיערו כי באפילה, באישון לילה, יגיע שאול מופז להסכם עם נתניהו, יזדחל לתוך הקואליציה שלו, ישכח כל מה שאמר בעבר הלא רחוק על כישוריו כראש ממשלה ועל אישיותו הבעייתית. אבל שאול מופז הוא בשר מבשרו של הליכוד, ואילו קדימה, גם אם הצליחה לקבל מציפי לבני חזות יותר ליברלית, נשארה ברובה מפלגה שמזוהה יותר עם ערכי הליכוד ועם האווירה הנושבת מהימין מאשר עם המרכז. שאול מופז חזר הביתה. מה שהחזיר אותו לזרועות נתניהו זו לא אידיאולוגיה, ממנה נראה כי הוא חף. שאול מופז הלך בלילה לסגור עסקה עם נתניהו כי הוא ידע שאם הבחירות יתקיימו ב-4 בספטמבר כפי שהוצע, קדימה תתרסק והוא ישאר עם מפלגה קטנה, ממורמרת, מתפוררת, שמשולה לספינה טובעת שכל מלחיה מנסים לברוח ממנה לפי שתשקע במצולות.

 

מופז ראה את הסקרים והבין כי בבחירות בזק אין לו סיכוי לבסס את כוחו, לחרוש את השטח ולהשיג בוחרים, גם עם יעבדו לצידו טובי קבלני הקולות והדילים. מופז קרא את הסקרים ונתן למתווכים בינו לבין נתניהו את ברכת הדרך. לדבריו הוא לא עשה זאת כדי לקבל תפקידים או תיקים. הוא סתם חרד למצבה של המדינה. בעודו אומר את הדברים הוא ידע שאיש לא יקנה אותם ממנו.

 

וכך באישון לילה הונחו אבני היסוד לממשלת אחדות חדשה. בוושינגטון התעוררו והתקשו להאמין. לא צריך להיות מומחה גדול כדי להסתכל על הגלריה ולהבין שמדובר בממשלת מלחמה. נתניהו, לוחם לשעבר בסיירת מטכ"ל, אהוד ברק שר הביטחון שהיה מפקדו של נתניהו בסיירת ואחר כך רמטכ"ל, ושאול מופז, ששירת כסגן-מפקד סיירת מטכ"ל תחת יוני נתניהו והמשיך לאחר מכן עד לתפקיד הרמטכ"ל. השלושה אמנם לא באותו גיל, אבל בהחלט אפשר לומר שהם אכלו מאותו המסטינג. לכל השלושה יש אינטרס משותף: לגרום לפוליטיקאי הצעיר בזירה, יאיר לפיד, להישרף. ככל שיחשף בזירה הפוליטית זמן רב יותר לפני הבחירות, כך לדעתם גדל הסיכוי שיעשה טעות, שידבר יותר מדי, פחות מדי, שיזגזג, יחשוף את חוסר ניסיונו. לאהוד ברק היו ימים יפים כשעסק בביטחון ישראל והיו לו ימים יפים פחות כאשר הפך לפוליטיקאי. אין ספק כי משאת נפשו איננה לטפח מפלגה קטנה בראשה הוא עומד; זה לא מעניין אותו. ברק רוצה להיות שר ביטחון ותפקיד זה שמור לו בממשלת האחדות החדשה כפי שככל הנראה היה שמור לו אם היו מתקיימות בחירות מוקדמות.

 

כאשר נחשף דבר דבר קיומו של הסכם קואליציוני בין נתניהו ומופז וביטול הבחירות המוקדמות קמה צעקה גדולה בישראל. פתאום גילו מחדש את מה שכולם כבר ידעו קודם, שפוליטיקאים משקרים. שהם מסוגלים לומר דבר והיפוכו בהפרש של שניות. שאין להם אלוהים מלבד אלוהי הכסא. שאין להם השקפת עולם אלא השקפה מגובשת על הג'וב והתפקיד. בישראל דיברו בהתלהמות על שבירת האמון של הציבור בפוליטיקאים, אבל האם באמת הציבור האמין בפוליטיקאים באופן ממשי עד כה? אין ספק כי מופז ונתניהו קשרו קשר לביצוע תרגיל מסריח, תרגיל שנועד לשמר את כוחם ותו לא. התרגיל לא נועד להביא רווחה או תועלת לאזרחי מדינת ישראל שהצביעו עבורם. הם עשו דיל, עשו תרגיל, חשבו לרגע שהם מצליחים להערים על כולם: על התקשורת, על היריבים הפוליטים, על הציבור. הם עשו תרגיל מסריח, זה נכון, אבל לא המציאו את הגלגל של הסירחון. עשו זאת לפניהם גם במפא"י וגם במפלגת העבודה, גם בליכוד וגם במפלגות הדתיות. לא צריך להיות בוגר סיירת מטכ"ל כדי להסתנן לעורף מחנה הפוליטי היריב ולבצע דילים מתחת לאפם של כלבי השמירה של הדמוקרטיה. עשו זאת לפניהם.

 

עכשיו השאלה הגדולה המטרידה את המימשל האמריקאי היא מה מתכנן לעשות הקבינט המלחמתי הזה והאם יש השלכות מיידיות על העימות מול איראן. אם ברק אובאמה היה חזק ויציב בסקרים יתכן והיה מוטרד פחות. השבוע התפרסמו שני סקרים ושניהם מראים תוצאות שונות: בסקר אחד אובאמה מוביל על פני רומני בפער של 7 אחוזים בסקר שני הוא צמוד. ג'יימס קארוויל, האסטרטג הידוע של המפלגה הדמוקרטית, זה שהריץ את ביל קלינטון לנשיאות בקדנציה הראשונה ונחשב לאורים והתומים של האסטרטגים בשל מוחו המבריק וכושר היצירה שלו, יצא השבוע בקריאה למפלגה הדמוקרטית: "תתעוררו אתם עלולים להפסיד", הוא אמר ברשת סי.אן.אן. "אובאמה יכול להרוג חמישה בן לאדנים, לשקם עשר תעשיות רכב, לבצע מהפכות, אבל אם הדמוקרטים לא יתחברו לבוחרים ויתנו להם תחושה שהם מבינים אותם יהיה הפסד צורב, גם בבית הלבן גם בסנאט".

 

הניצחון של אובאמה לא בטוח. נראה כי הוא עצמו עדיין לא התחמם לקראת קמפיין. אופפת אותו שאננות של אלה הסבורים כי הניצחון בידם. בדרך כלל זהו מצב המוביל להפסד. יתכן שקריאת ההשכמה של קארוויל, הנחשב מאוד בעיני אנשי אובאמה, תנער את הקמפיין של הנשיא המנסה בימים אלו לבצר את מעמדו אצל היהודים האמריקאים. עד כה מראים הסקרים כי מצבו לא רע. אולם תקיפה של נתניהו באיראן שתאלץ את אובאמה להתנגד לה יכולה להפחית את כוחו בקרב היהודים. לכן מיד לאחר כינונה הרשמי של הממשלה בישראל צפויה רכבת אווירית של בכירים אמריקאים המתכננים להגיע לישראל מטעם הפנטגון והבית הלבן כדי לצנן את רוחות המלחמה של הממשלה החדשה, אם אכן הן מנשבות עתה בעוצמה יותר רבה.