כך פוענח רצח שושנה לוי: "היהודים לא שוכחים"

זה התחיל משיחת טלפון מסתורית לשטחים, המשיך בתרגילים משטרתיים להשגת DNA והסתיים בפשיטה צה"לית בתוך קלקיליה. שנה וחצי אחרי רצח הקשישה ביפו הפיחה המשטרה חיים בחקירה שנדמה היה שכבר הגיעה למבוי סתום

כמעט שנה וחצי חלפה מאז הרצח של שושנה לוי בת ה-75 ביפו ועד לניצוץ שהפיחו בו אנשי צוות החקירה בראשות רפ"ק משה אביטל - ניצוץ שהביא לבסוף לפענוח. בידי הצוות לא היה שום מידע חדש שלא היה ידוע למשטרה ב-16 בדצמבר 2010, יום הרצח, אבל אז הם החליטו לבדוק שוב את פירוט שיחות הטלפון מביתה של הקורבן. הרשימה העלתה שיחת טלפון למספר בקלקיליה.

 

 

לכך התווספו עוד שתי ראיות חשובות שנמצאו בזירה: החוט שבאמצעותו נקשרה לוי, והסמרטוט שבו חנקו אותה. אנשי המעבדה לזיהוי פלילי הצליחו להפיק מהם דגימת DNA, וממנה עלתה זהות של גבר ואשה. מסקנה נוספת של הצוות הייתה שהקורבן הכירה את מי שרצח אותה, כי על פי קרוביה "היא לא הייתה פותחת דלת לאף אחד".

 

אחרי מספר פעולות טכנולוגיות וחיתוך במאגרי המחשב הצליחו בימ"ר תל אביב לאתר את כתובת הבית בשטחים שאליו בוצעה שיחת הטלפון, וגילו כי ליושבי אותו בית יש קשר כזה או אחר עם משפחה יפואית הגרה בסמיכות למנוחה.

 

"בשלב הזה היינו צריכים לעבוד על מי שגר בבית הזה על מנת להשיג מהם דגימת DNA", מסביר רפ"ק אביטל. המשימה המסובכת, שבאותו זמן כלל לא היה ברור אם תביא לתוצאה המיוחלת, הוטלה על בלשי ימ"ר תל אביב בראשות סנ"צ יואב קוטלר. אחרי שהתקינו האזנות על הטלפונים של כל בני המשפחה שגרה בכתובת, והציבו את אנשי היחידה הסמויה לעקוב אחריהם, החלו הבלשים לבוא איתם במגע. זה החל בבדיקות מחסום שגרתיות על מנת לקבל טביעת אצבע, וזימונים למשטרה באמתלות שונות.

 

באחד המקרים זומנה אחותה של מי שבדיעבד התגלתה כחשודה המרכזית ברצח, והתבקשה להגיע למרחב יפתח בטענה שביצעה עבירת תנועה. בלשי הימ"ר לבשו מדים של שוטרי תנועה וחקרו אותה במשך שעות. בכל הזמן הזה חיכו לקצת רוק שייצא מפיה על מנת לדגום אותו ולהעביר אותו למעבדה לזיהוי פלילי בכדי להפיק DNA. ההמתנה השתלמה ושקית עם דגימת הרוק הועברה עוד באותו הערב למעבדות. התשובה לא איחרה להגיע: ה-DNA התאים ב-90 אחוז מהפרמטרים לדגימה שנמצאה בדירת שושנה לוי. המשמעות היא שהבחורה שנדגמה אינה הרוצחת, אבל מישהי מבנות משפחתה - כן.

 

לברוח עם עגלה וסוס

בפעם הבאה הזמינו החוקרים באמתלת שווא את החשודה המרכזית, סמארה אבו חאמד, שבעבר התגוררה ביפו בשכנות לבית הנרצחת. הפעם בחשד להחזקה של עובדת בלתי חוקית מהשטחים. בדרך לחדר החקירות במרחב יפתח הם מילאו את הקירות במודעות שכביכול בישרו על חשוד ברצח שושנה לוי שנמצא בשטחים. המודעה עשתה את שלה, ורגע לאחר שיצאה מהחקירה כבר ביצעה החשודה שיחות טלפון לקרובי משפחתה. "היהודים האלה אף פעם לא שוכחים", בישרה לאחד מהם מעברו של הקו השני והוסיפה: "עלו עלינו".

 

החוקרים, שהאזינו לשיחות, הבינו שהרצח בדרך לפענוח אך עדיין חסרו להם המניע וזהות הגבר החשוד שהיה עמה בדירה. בדיעבד הבינו החוקרים שהמנוחה הכירה את משפחתה של סמארה אבו חאמד, שבעבר גרה בסמיכות אליה. אבו חאמד עצמה "התנדבה" לעזור לה מטעם ביטוח לאומי בניקיון הבית, ובפועל מה שביקשה היה לשדוד אותה.

 

מבצע המעצרים יצא לדרך, ובסיבוב הראשון נעצרו אבו חאמד עצמה, כמה מבני משפחתה ומספר גברים מחמולות בקלקיליה ובקלנסווה שעלה חשד שהם קשורים לאירוע. בעזרת כוחות צבא גדולים נכנסו לקלקיליה קציני הימ"ר, יחד עם מפקדם נצ"מ גדי אשד, ועצרו את החשודים. מחקירתם הבינו שהחשוד המרכזי ברצח – עומר קורעאן (הגרוש של אבו חאמד) – אינו בין העצורים.

 

אז גם התבררה בפניהם התמונה המלאה: החשודה היא שהציעה לבעלה את ביצוע השוד על מנת לעזור לו לסגור חובות כספיים. ואכן, בבדיקה שערכו במשטרה התברר כי זמן קצר לאחר השוד הוא שילם כספים רבים לגורמים שונים.

 

ביום שלישי שעבר שוב הוכנו כוחות מיוחדים של מג"ב כדי לבצע מעצר בקלקיליה. קורעאן ניסה להימלט עם עגלה וסוס דרך אחד המחסומים, אבל שוטרי מג"ב סגרו עליו, ובתום מרדף קצר הוא נעצר והובא אחר כבוד ארצה.