אז שיננתם נוסחאות, חזרתם על משפט פיתגורס, מדדתם זוויות ואיפסתם מחשבונים, אבל כמו כדורגלן על הדשא או זמר על הבמה, כל תלמיד יודע שברגע האמת, כשהבחינה מונחת על השולחן - צריך גם "לתפוס יום טוב", בלשון העם. ביום רביעי הקרוב יתייצבו 150 אלף מתלמידי ישראל לבגרות המפחידה מכולן - הבחינה במתמטיקה, ושם לא רק המספרים ידברו אלא גם העצבים.
אז הרפיה, תזונה והכנה נפשית אולי לא יעזרו לכם אם לא תדעו להבחין במשולשים שווי צלעות ולזהות מקביליות, אבל אם כן עשיתם את עבודת ההכנה המקצועית הדרושה, הן בהחלט יכולות לסלול את הדרך שלכם להצלחה. הנה כמה עצות חשובות שיכולים לנדב לכם אנשי מקצוע.
לילך חופי, דיאטנית קלינית מהיחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי קפלן ברחובות, ממליצה:
תפריט אפשרי (דוגמה בלבד) לארוחת בוקר:
לבחינה עצמה מוטב להצטייד בחטיף גרנולה או בפרי, שיספק אנרגיה ויתרום לריכוז מבלי לגרום להורדת הסוכר בדם באופן מיידי. בנוסף, כדאי להצטייד בבקבוק מים ולשתות במהלך הבחינה.
גדעון מנדל, ראש התוכנית לפסיכותרפיה במכללת סמינר הקיבוצים, מסביר כי חרדת הבחינות היא חלק מהחרדה הקיומית של כל אדם והיא נוצרת כתוצאה מאתגרים וממצב של אי ודאות. "לרוב החרדה היא אינדיקציה לרמת המודעות שלנו, וככל שאדם מודע יותר להשלכות של מעשיו - כך הוא חרד יותר מהתוצאות", מדגיש מנדל. "עם זאת, חרדת הבחינות כמובן משתנה מאדם לאדם ותלויה מאוד כמובן בסביבתו של התלמיד, במשפחה שלו, ברמת הציפיות, במבנה האישיות שלו וביכולתו להכיל כישלונות ולהתמודד עם סיטואציות לא ברורות".
בשירות הפסיכולוגי היעוצי (שפ"י) במשרד החינוך מסבירים כי חרדת מבחנים היא מצב של עוררות פיזיולוגית ורגשית גבוהה, הפוגעת ברמת הביצוע. לדבריהם, התופעה מוכרת בקרב ספורטאים, אנשי במה ותלמידים, המונעים מרצון עז להגיע להישגים. בשפ"י מציינים כי החרדה מתבטאת בין השאר בהזעת יתר, בעלייה
בלחץ הדם, בנשימה מהירה, בכאבי בטן, בבחילות ובכאבי ראש. כמו כן, בשל התגברות החרדה ישנה אספקה דלילה של דם למוח, והדבר משפיע על יכולת הריכוז ומביא לתופעת החישכון (Blackout), הגורמת לביצוע ירוד ולתופעות תפקודיות נמוכות כגון: ירידה בזיכרון, בלבול, היעדר ריכוז, השמטה של פרטים בתשובות או התייחסות לא נכונה למטלה במבחן.
פרופ' טוביה פרי, מנהל הקליניקה לשירות קהילתי במכון לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ממליץ להתחיל את הלמידה למבחן זמן רב לפני כן כדי להפיג לחצים. "לחרדות יש נטייה להתנהג כמו כדור שלג, וכשדוחסים את הכול ליום האחרון המתח עולה, כושר הריכוז פוחת וכתוצאה מכך הבהלה גדלה. אבל אם לומדים כל יום במנות קטנות, הלחץ קטן יותר, ואת היום האחרון אפשר לנצל כיום חופשי לבילויים ולהרגעה".
פרופ' פרי אומר שמומלץ מאוד לערוך כמה ימים לפני הבחינה תרגילי דמיון מודרך, המדמים את הבחינה, וכך להבין ש"השד אינו נורא כל-כך, לא מדובר בשאלה של חיים או מוות ותמיד יש אפשרות לתקן בבחינה הבאה". על האפשרות להיקלע לחרדה בזמן הבחינה הוא אומר כי במקרה כזה "מומלץ לבצע תרגילי הרפיה, סדרה של חמש נשימות עמוקות פנימה והחוצה, כמו שמנפחים בלון, כדי לשחרר את הלחץ ולהרגיע את הגוף".
וגם לאבא ואמא יש תפקיד: להורים יש לעתים נטייה לעורר מוטיבציה על-ידי הפחדות ואיומים, חלקם אף אומרים לילדיהם שמדובר בבחינה מכרעת וגורלית להמשך החיים. טוב יעשו ההורים אם במקום להלחיץ את הילדים ישדרו תחושת רוגע וביטחון, וכמו במקרים רבים אחרים - גם כאן חיבוק אימהי חם ואוהב מומלץ הרבה יותר מכל התערבות אחרת.
ברשת "אנקורי" מצאו דרך מקורית להפיג את הלחץ והחרדות, ולפני כל בחינת בגרות מתכנסים התלמידים והמורים ברחבת בית הספר ללילה לבן הכולל "על
האש", שתייה קלה, מוסיקה וכמובן גם חזרה ממוקדת על החומר. "מדובר במסורת שהחלה כבר לפני כ-20 שנה, והמטרה שלה היא להוציא את התלמידים משגרת הלימודים ולהפוך את הלמידה להפנינג חווייתי", מסביר יוסי שפרבר, מנהל אנקורי בירושלים.
"הפעילות מתחילה לרוב בשעה שבע בערב ונמשכת עד השעות הקטנות של הלילה. לצד הלימודים אנחנו מבקשים מהתלמידים להביא גם כלי נגינה כדי להירגע וליצור אווירה חיובית לקראת הבחינה". פרבר מספר כי גם ביום הבחינה עצמה נוהגים התלמידים בתיכון "אנקורי" בירושלים להתכנס כשעה לפני הבחינה, ולערוך בהדרכת איש צוות שיעור יוגה, שמטרתו להפיג לחצים ולהתכונן נפשית לבחינה.
דניאל הרשטיין, מורה ברשת "אנקורי", ממליץ: