ביטבוקס בבייגל

כשהביטבוקס של ג'יי סטון פגש את השירה החזנית של ג'ון מרסטיין נוצר דבר חדש ומפתיע

“כשאנחנו היינו ילדים, ללכת להיברו סקול הרגיש כמו עונש. היום, כשאני רואה את התגובות של הילדים למה שאנחנו עושים, אני חושב לעצמי: הלוואי והיה משהו כזה כשאני הייתי ילד". ג'ון מרסטיין וג'יי סטון הם חברי ילדות מבוקה רטון, פלורידה. אהבתם המשותפת ליהדות ולמוזיקה הביאה אותם ליצור את "בייגלס-אנ-בוקס" בו הם משלבים בין החזנות הקלאסית של מרסטיין לביטבוקוסינג הבועט של סטון. התוצאה: הרכב מוזיקת היפ הופ יהודי שמכניס רוח חדשה לתפילות ישנות.

 

 

ביטבוקס, או בעברית “תיבת קצב”, היא אמנות של יצירת קצב ומוזיקה בעזרת הפה בלבד. סטון הוא ביטבוקסר מנוסה ומרשים במיוחד. בתור ילד ניגן בתופים ולפני כעשר שנים גילה את אמנות הביטבוקסינג. סטון לא רק יוצר מה שנשמע כמו מערכת תופים שלמה עם הפה, אלא גם מסוגל באותו הזמן לשיר. בעונה התשיעית של אמריקן איידול כיכב סטון בשלב האודישנים. שם ביצע את השיר Come Together של הביטלס. השופטים היו המומים לשמוע את סטון שר את השיר ומלווה את עצמו בביטבוקסינג באותו הזמן, מה שסיפק לו כרטיס מוזהב לשלב הבא. "הופעתי עם המון מוזיקאים, אבל בייגלס-אנ-בוקס נותן לי סיפוק שאין כמותו", אומר סטון. “התחברתי מאוד לישראל ולזהות היהודית שלי אחרי שעשיתי תגלית. מאז ביקרתי המון בארץ. אני מרגיש שהמוזיקה שלנו עוזרת לדור הצעיר להתחבר לשורשים שלו בצורה אורגנית וממקום אמיתי של התרגשות”.

 

 

ג'ון מרסטיין החל את קריירת החזנות שלו בגיל שמונה כשהצטרף למקהלת בית הכנסת שלו. “אני הייתי מהילדים המוזרים שאהבו ללכת להיברו סקול. גדלתי תחת כנפו של החזן יהודה שיפמן, ולמרות שאף פעם לא הלכתי לבית ספר לחזנות לאט לאט מצאתי את עצמי מפתח קריירה ומופיע בבית כנסת בפלורידה". החברות בין השניים הפכה לשותפות מוזיקלית בלילה אחד אחרי מסיבה עם חברים. “אחד מהחבר'ה אמר: 'ג'ון אתה מכיר כל תפילה ביקום וג'יי אתה יכול לתת ביטבוקס לכל דבר, למה שלא תעשו משהו ביחד?' באותו הרגע התחלנו לאלתר", אומר ג'ון. “אחרי שסיימנו הייתה פשוט דקה של שוק. כל מי שהיה בחדר היה בהלם. הבנו שמצאנו משהו מדהים".

 

 

בנוסף לעולמם המוזיקלי, השניים חיים גם את חלומה של כל אמא יהודיה. מרסטיין הוא בוגר הרווארד ועובד ביעוץ עסקי וכלכלי בחברה גדולה בפלורידה. סטון סיים לאחרונה סיים תואר שני בעסקים ב-NYU ועובד כיועץ עסקי בחברה לא פחות גדולה בניו-יורק.

 

מה החברים בעבודה חושבים על העבודה השניה שלכם?

סטון: “האמתי שהם ממש מפרגנים. לא מזמן זכיתי בתחרות וידאו שהחברה שלי ערכה. שיניתי את המילים לשיר הפתיחה של 'הנסיך מבל אייר' ועל זה עשיתי ביטבוקסינג”.

 

והמשפחה?

מרסטיין: “המשפחה שלי קצת יותר קונסרבטיבית ולקח להם קצת זמן להתרגל לרעיון. לאחרונה אמרתי להם שאני וג'יי חושבים על ליצור מצב בו נוכל לעשות את 'בייגלס-אנ-בוקס' פול טיים והם לגמרי תמכו. בסופו של דבר הם רוצים שאעשה את מה שעושה אותי מאושר".

 

"בייגלס-אנ-בוקס" מופיעים כבר למעלה משנה ברחבי ארה"ב בבתי ספר יהודיים, בתי כנסת ומוסדות יהודים שונים. “חלק מהיופי הוא שהמופע שלנו לא שובר כלל את חוקי השבת", אומר מרסטיין. “אם, נגיד, מזמינים אותנו להופיע בערב שישי בבית הכנסת או בבר מצווה בשבת ,אנחנו לא צריכים הגברה או כלים. אנחנו משתמשים אך ורק בקולות שלנו". נראה שהתגובות של הילדים זה החלק שהכי משמח את הצמד. “זה מדהים להיכנס לאולם רועש עם 100 ילדים ואחרי שלושה צלילים לשמוע את כולם משתתקים ולראות אותם מרותקים למוזיקה", אומר סטון. “לפעמים אני גם משלב סדנה קצרה של ביטבוקסינג אחרי המופע. הם מתים על זה".

 

בעצם יש משהו מאוד ותיק במוזיקה של "בייגלס אנ בוקס", ובאותו הזמן משהו שלא נעשה מעולם. לפעמים בשביל להראות את היופי של דבר ישן צריך לענוד עליו תכשיט חדש, וזה בדיוק משהו מה שהצמד עושה. “יש לנו מזל ששנינו אוהבים גם את הדיי ג'וב שלנו", אומר מרסטיין, “אבל אין ספק שהמוזיקה שלנו נותנת לי אושר שאני לא מוצא בשום מקום אחר. אני רק מאחל לנו שנמשיך להופיע ולגעת בכמה שיותר אנשים. ולשנה הבאה בירושלים הבנויה”.