אין, פשוט אין מילים לתאר את הנאחס של ת'און גרייג'וי. לא שאני מרחמת עליו אחרי מה שהוא, לכאורה, עשה לקטנטנים לבית סטארק, אבל להכריז על עצמו כמולך על ווינטרפל ואז לקבל את אחותו בפרצוף, יושבת עם רגליים על שולחן האוכל, מנקרת ברבע עוף (חלילה שלא תעלה במשקל) ויורדת קשות על הטיפשות שלו ועל מעשיו שעלולים לחסל אותו ואת כל משפחתו וצבאו, זה לא פשוט.
ביקורות נוספות על "משחקי הכס" 2 ב-ynet:
פרק 7: הדם זורם בכיוון הלא נכון
וגם: מאחורי הקלעים של הסדרה עם יוצרי הסדרה
לבנאדם אין רגע מנוחה שבה הוא יכול לשכב במיטה בלי לחשוש שאיזו מישהי תוציא לו את המעיים. בעיה להרגיש אהוב כשיש לך ביקורת כזו מבית. מצד שני, כשאתה בוגד באנשים שעשו הכל כדי לאפשר לך חיים טובים, הקארמה רודפת אחריך לכל מקום.
אגב קארמה, רוב סטארק כנראה עשה הרבה דברים טובים בחיים האלה ובגלגולים הקודמים. הוא סוף-סוף זכה לראות לבחורה שווה את הציצי ולעשות לה נעים. כן, הקטע הכי מרגש בפרק השמיני של משחקי הכס (חמישי, 22:00 oh yes) היה כשרוב ליטף את טליסה והיא ליטפה אותו בחזרה. זה היה כמעט כמו לראות את "היפים והאמיצים" פרק 7865709 - "אני לא רוצה להתחתן עם האחת שמיועדת לי", "אני לא רוצה שתתחתן איתה" - "הו, חיי חלפו לנגד עיני וראיתי כוכבים".
נו באמת, אחרי כל הסקס הפרוע שחילל את מסך הטלוויזיה שלי במהלך העונה הראשונה ועוד קצת בתחילת העונה השנייה, הקטע הזה היה די מוגזם. תנו להם לעשות אהבה בשקט ואל תפריעו. אבל אם לרגע דאגתם שחל שינוי בתימה המרכזית, הסירו דאגה מלבכם ותרשו לי לצרף במילות ברכה לכותבי הסדרה שגילו מחדש את מילות התואר הכי גסות לאיברי המין הנשיים והגבריים. ככל הנראה הדבר נעשה בניסיון ליצור עוד קצת פרובוקציות כשהצליחו לשלב אותם בכל משפט שני לערך בפרק.
אם נחזור רגע לכבשה השחורה של משפחת גרייג'וי, יארה מראה סימנים של אהבה כלפי אחיה שמופתע לחלוטין מהגילוי. ולא רק היא מגלה רחמים וחמלה. גם איגריט, שכנראה עדיין מקווה לפצח את בתוליו של ג'ון סנואו, שומרת עליו מול המנהיג שלה. רק אריה וסרסיי מגלות את התאווה שבאלימות, אריה דורשת מג'קן שיעשה בשבילה קצת יותר ממה שהתחייב לו, וכשהוא לא מוכן היא דנה אותו למיתה מידי עצמו, מכריחה אותו למלט אותה ואת חבריה כדי שתוכל להזהיר את אחיה.
סרסיי, לעומת זאת, מאושרת ושיכורה (גם מכוח), דואגת שיתפסו את הזונה האהובה על טיריון, או כך לפחות היא חושבת, ומאיימת עליו שעל כל סימן כחול שייראה על בתה מרסלה יופיעו שניים על זו שהוא כל כך מחבב. למזלו, היא תופסת את הלא נכונה וטיריון הלחוץ מוכיח שרק אם יתנו לו את ההזדמנות הוא יכול להיות גם מלך מצוין וגם אבא לכל ילדיו, בעל אהוב לשֵה יקירתו, ובמקביל לנהל את מחלקת המים והביוב של האזור ולדאוג שכל החרא, תרתי משמע, יזרום לים ויישאר שם.
ואם כבר מדברים על רגשות, אלה של ליידי קתרין סטארק ככל הנראה עלו על גדותיהם. אחרת אין הסבר למהלך המטופש לו היא אחראית - שחרור ג'יימי לניסטר. יכול להיות שיש כאן רצון נסתר לראות את לניסטר ואת בריאֶן ביחד? משום שלפי חילופי העקיצות ביניהם - לא רחוק היום שהם יתגלגלו יחד, זה בזרועותיה של זו, באחו הירוק.
כולי תקווה שבריאן היא לא מסוג הנשים הרגשניות-היסטריות שביום הראשון של המחזור תחסל את לניסטר מרוב עצבים. זו גם תהיה נקודת זכות לכותבים, שלא נופלים לעוד בור מלא סטריאוטיפים. לצערי הרב, אחרי תקופה ארוכה
שבה קתרין סטארק היתה האור בקצה הבור (של הסטריאוטיפים), היא הופכת להיות מוקצה, כלואה בידי בנה, רוב. טוב, לא הכל יכול להיות מושלם בחיים חמודי, אז זכית בבחורה וכלאת את אימא שלך. אם תחשוב על זה, יכול להיות שבכך מנעת את היריבות הקמאית בין חמות לכלתה.
וכתמיד, הסוף שמור לחאליסי שהולכת ומאבדת עשתונות כשהיא לא ליד הדרקונים שלה, תועה ביער יחד עם ג'ורא שלא ברור אם הוא עוד שניה חונק אותה או מנשק אותה. נדמה שהדיבורים על דרקונים הופכים לשיחת היום ברחבי הממלכות השונות. אמנם יש עוד זמן עד שהם יגדלו, אבל יהיה מעניין לראות עד כמה הגברים הגיבורים נכנסים ללחץ כשתופיע מולם אישה בלונדינית רכובה על דרקון יורה אש. כשזה יקרה - אף אחד לא יוכל לקרוא בשם תואר הזה שנכנס ללקסיקון הדמויות בפרק השמיני.