א' זה אנטישמי: מילון האירוויזיון השלם
לקראת גמר האירוויזיון שייערך מחר, מור לוי מגיש לכם את מילון האירוויזיון השלם: מה זה טלווטינג? אילו מדינות מממנות את האירוע כדי להתחרות אוטומטית בגמר? מה זה "נול פואה" ואיך אומרים את כל אלה בשפת הבי"ת? השארנו לכם רק מילים
מור לוי
פורסם: 25.05.12, 09:37
עוד שנה חלפה, ושוב הערב הזה עם השירים, הנקודות, התלבושות המוזרות והביטויים מהז'ארגון המקצועי של חובבי המאורע. לערב זה כדאי להגיע מוכנים ובקיאים בחומר לבל תיפלט שגגה מפיכם בחברת מעריצי אירוויזיון וותיקים. אז כדי שלא תתחילו להרהר על נפוליאון כתישאלו על "וולטרלו" ולא תחשבו שפינג פונג זה רק משחק שולחן, קבלו את מילון האירוויזיון השלם. לקרוא ולשנן:
כל הכתבות לקראת אירווזיון 2012 ב-ynet
א'
אנטישמיות – הפגנת תיעוב ממוספרת כלפי זמרי העם היהודי המייצגים את ישראל, אשר באה לידי ביטוי בהתעלמות או במתן ניקוד מופחת לשירים מטעמה של מדינה זו. קהלים רבים במדינת היהודים הצופים בתחרות מדי שנה טוענים כי זו הסיבה לכישלונות ישראל, ללא כל קשר לאיכותו של השיר או טיבו של הביצוע הבימתי. מונח זה אף משמש כתירוץ מופלא לאלה מישראל שהגיעו אל המקומות האחרונים בטבלה, או שלא עלו לשלב הגמר.
"חי" של ישראל ב-1983. למה רק מקום שני? עיינו ערך "אנטישמיות"
ב'
בי"ת (שפת ה-) - לשון אירוויזיונית שמקורותיה מתימן וששוכתבה על ידי הפזמונאי אהוד מנור בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת. שיר שעסק בשפה זו זיכה את ישראל בניצחונה הראשון בתחרות הזמר והפזמון תשל"ח, לאחר שחברי הלהקה בעלי התלתלים והמכנסיים המתרחבים ביצעוהו בחן וברוב פאר והדר.
ג'
גימיק - אמצעי מתוחכם, מקורי ומשובב נפש שנועד להסוות את היותו של השיר האירוויזיוני נחות וגרוע למדי, להסב לו רושם רב ולשכלל את יכולתה של המדינה ממנה הגיע השיר - לקבל נקודות גם ממחוזות בלתי אופייניים. באמצעי זה נעשה שימוש החל מימיה הראשונים של התחרות, עת זוג המבצעים מדנמרק ב-1957 התנשקו על הבמה ועד אלה המכילים מפלצות מנגנות, זגוגיות מתנפצות, מזרקות מים, עצי נייר טואלט ומהדקי ענק בוהקים.
צפו בגימיק של יוון 2009 בדמות מהדק ענקי
ד'
דנה אינטרנשיונל - שם הבמה של מי שהפכה לזוכה האחרונה של ישראל בתחרות הזמר האירופאית (ע"ע: תימנים). הקלאסה (ז'אן פול גוטייה), הבאסה (של הקאמבק הכושל שלה בשנה שעברה), הפה הגדול והנוצות (אלא מה), הם ועוד הרבה מעבר, הפכו את הזמרת הזו לאייקון האירוויזיון הגדול ביותר של ישראל, אחרי התלתלים של יזהר או העיגולים המסתובבים של אירוויזיון 79' בירושלים. לא פלא שעד היום כשאומרים "אירוויזיון", אומרים גם "דנה".
ה'
הללויה - שם קוד להצלחה הישראלית בתחרות על שם השיר שזיכה את ישראל בניצחונה השני בתחרות הזמר האירופאית, שנערכה בעיר הקודש ירושלים והפך ברבות השנים לקלאסיקה מתקתקה, לעוסה ומאוסה במיוחד. שנים לאחר מכן, נהגה הביטוי "הארד רוק הללויה" - שמו של השיר שהביא לפינלנד את ניצחונה בתחרות (ע"ע: פירוטכניקה).
ו'
ווטרלו - משום מה ישנם כאלה שעדיין מיחסים את הביטוי לקרב ההיסטורי מ-1815 בו המצביא הצרפתי נפוליאון בונפרטה נחל תבוסה צורבת. אבל חובבי האירוויזיון יסבירו לכם כי מדובר בשיר מ-1974 מטעם שבדיה שבוצע על ידי קוורטט המכונה "אבבא". ובניגוד להפסד המפורסם עליו הוא מבוסס, השיר ניצח מאוחר יותר כשהוכתר לשיר האירוויזיון הטוב בכל העתים. הודות לאותו רגע מכונן בהיסטוריה של תחרות הזמר היבשתית, שירים רבים משבדיה ומדינות נוספות דמו למדי לשיר הזוכה ההוא, ולו בכדי לנסות ולשכתב את ההיסטוריה.
"ווטרלו" של אבבא – שבדיה 1974. מי זה נפוליאון בכלל?
ז'
זמרי ליווי – אנשים שבמקצועם ניחנו בכישורי שירה ונראה שגם ביופי, אשר מצורפים לרוב לכל נאמבר "אירוויזיוני" בהגדרתו ומשדרגים אותו לכדי מנת קיטש. הנפות הידיים המתואמות, ההתאגדות סביב הזמר הראשי בקטע השיא של השיר והביגוד הצמוד עושים את זמרי הליווי לעזרי במה מגוחכים. זוכרים את רז מאירמן? ובכן, הדוגמן גויס ללוות את דוד ד'אור באירוויזיון 2004 רק כדי לתרגם את השיר "להאמין" לשפת הסימנים. לא בטוח שזה בגלל יכולות השירה שלו.
ח'
חצי גמר - שלב הסינון בתחרות הזמר של אירופה בו מנפים המדינות המשתתפות (למעלה מ-40) למקסימום של 26 מתחרות. שלב זה הוכנס לשימוש החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21 ואף פוצל לשני חצאי גמר מן התחרות של 2008. בשנה הראשונה למימושה של השיטה, נמנעה ישראל מלהעפיל לשלב הגמר, בדומה לשנת 2007 ולשנתיים האחרונות.
ט'
טלווטינג - האופן שבו צופי תחרות האירוויזיון הישובים בבתיהם ברחבי היבשת האירופית מסמנים "לייק" לשיר שהכי אהבו מבין רצף השירים ומחייגים/מסמסים את מספרו לרשות השידור המקומית, כדי שזו תדווח על עשרת השירים שזכו להכי הרבה קולות. טכנולוגיה זו נכנסה לשימוש חלקי החל מסוף שנות התשעים ובאופן מלא מתחרות האירוויזיון שנערכה בירושלים ב-1999 והייתה זו שקבעה את זוכי התחרות עד ל-2009, בה הוחזרו צוותי השיפוט לתמונה ושמשקל ההכרעה שלהם שווה למחצית מהקולות.
ההצבעה ב-2008. השנה האחרונה בה רק הקהל קבע מי יזכה
י'
יהודים - אסופה של כ-500 אלף נפש החיים במדינת צרפת אשר על פי הטענה הרווחת, רבים מהם מתגייסים מדי שנה להצבעה עבור מדינת היהודים בתחרות הזמר של אירופה. ואכן, ברבות השנים, ישראל קיבלה את הנקודות הגבוהות ביותר ממדינה זו (ממוצע של 7.7 נקודות מאז החלה ישראל להשתתף בתחרות ב-1973). בשנים האחרונות מקבלת ישראל נקודות מצרפת, אך ברמה פחותה מן העבר. יש הטוענים כי מצב זה נגרם עקב הצפתם של הצרפתים את ערי החוף של ישראל ועזיבתם את המולדת הישנה ויש הגורסים כי זהו בולשיט.
כ'
כוריאוגרפיה - תוכנית פעולה מוגדרת מראש המכילה צעדי תנועה לאחור, לפנים, לצדדים ובאופן מסובב, המהווים חלק בלתי נפרד מן המופע לשיר האירוויזיוני הטיפוסי, בדרך כלל זה הקצבי ומשופע הצלילים הנשמעים חזור והלוך. תנועות אלה יכולות להיות מלוות גם באמצעי הפקת קול כדוגמת מחיאות הכפיים החוזרות בקצב מהיר לאחר שירת הפזמון של "עולה עולה" הישראלי מ-1985.
ל'
לוח הניקוד - מערכת אלקטרונית המיועדת להצגת מספר הנקודות שמדינות מסוימות מקבלות (או שלא מקבלות) ממדינות אחרות בתחרות הזמר של האירוויזיון, וזאת לצד הופעת דגלי המדינות. פעילותו מלווה בקריאות השמחה של אלה המתוגמלים בכתריסר נקודות. לוח זה ממחיש באופן מעשי את יחסי הכוחות בין המדינות באירופה מדי שנה ומעלה את חמתם של אלה אשר אינם זוכים לעדנה מן הנתונים שעליו. הפעם האחרונה בה ישראל כיכבה במקום הראשון בלוח הנ"ל הייתה במהלך ההצבעה של 2005, בה שירי מימון שהתה לכמה דקות במקום הראשון עם 43 נקודות.
לוח הניקוד ב-2005. השנה האחרונה בה כיכבנו לרגעים אחדים בראש הטבלה
מ'
מדינות מממנות - אחד מני כינויים רבים לחמש המדינות המתחרות מדי שנה אוטומטית בגמר האירוויזיון, כיוון שהן אלה שבכספן ממומנת עלות הפקת התחרות מדי שנה. בריטניה, צרפת, ספרד וגרמניה החלו להשתתף בגמר דרך קבע החל מ-2004, אז החלה להיות מונהגת שיטת חצאי הגמר. בשנה שעברה צורפה אליהן איטליה, לאחר גלות ממושכת מרצון של 13 שנים. 20 המדינות שעולות משלב חצי הגמר לשלב הגמר הגדול, מצטרפות אליהן לגמר ויחד הן מהוות את 25 המדינות המתחרות על הזכייה, בנוסף למדינה המארחת. יש כאלו שיאמרו כי מדובר בקניית מקום בכסף. הן מעדיפות לראות את זה כשוגר קאנטריז.
נ'
נול פואה - ביטוי שגור בעגה האירוויזיונית המתאר מצב שבו מדינה מסוימת אינה מקבלת כלל וכלל נקודות. זו סיטואציה מביכה המתורגמת בסופה של התחרות לפאדיחה לאומית, כאשר מדינה ספציפית (בדרך כלל מערבית) מדורגת במקום האחרון עם אפס נקודות. נורבגיה זכתה לכבוד זה שלוש פעמים במהלך השתתפותה, בריטניה לא צברה ולו נקודה אחת פעם אחת ויחידה (באירוויזיון 2003) ואילו ישראל, על אף מפלותיה הרבות, לא הגיעה אף פעם למצב בו לא קיבלה אפילו נקודה אחת (השפל הישראלי הגדול ביותר מלבד אי העפלה לגמר היה 4 נקודות ומקום לפני אחרון ב-1993 עם שרה'לה שרון וב-2006 עם אדי בטלר).
אירוויזיון 2003 - בריטניה לא מקבלת נקודה אחת לרפואה
ס'
סוכר (שירי סוכר) – שם כולל לקבוצה של פחמימות אירוויזיוניות בעלות טעם מתוק אופייני ובמבנה גבישי. מדובר בתופעה נפוצה הממחישה את המצב השכיח לפיו מתמודדים בתחרות שירים מתקתקים עד כדי גועל, שנדמה כאילו יצאו מהפסטיגל (או מהמגירה של צביקה פיק). המתואר הוא בדרך כלל בלדות עודפות קיטש בעלות מבנה קבוע עם ניחוח שבדי-אבבאי (ע"ע: ווטרלו) או שירי פופ-שלאגר-שמאלץ מביכים.
ע'
ערבית (השפה ה-, מדינה ערבית) - תחרות האירוויזיון היא אמנם תחרות הפתוחה לכלל מדינות אירופה, אולם כל תחנת שידור מאזור הים התיכון החברה באיגוד השידור האירופאי (EBU) רשאית להשתתף בה, אם רק תחפוץ בכך. לפיכך, מדינות ערביות כמו ירדן, מצרים ותוניסיה יוכלו להשתתף בתחרות אם רק ירצו - בדיוק כפי שעשתה מרוקו ושכמעט ניסתה לעשות לבנון לפני כ-7 שנים. אם בעתיד יצטרפו מדינות ערביות לתחרות, לא תהיה זו הפעם הראשונה שתישמע בה השפה הערבית. מרוקו, כאמור, שרה בשפתה ב-1980 וגם הצמד אחינועם ניני ומירה עוואד מישראל, שביצעו את שירן ב-2009 בחציו בשפה הערבית. בכל מקרה, לא בטוח כמה שווה להתאמץ, כי הביצוע של מרוקו וזה עם מירה עוואד הוכיח שהניסיונות האלה נראים כמו עבודה ערבית.
פ'
פינג פונג - פאדיחה ישראלית מהעשור הקודם. שמה של להקה (גיא אסיף, עדן אהל, רועי צ'יקי ארד ויפעת גלעדי) שייצגה את ישראל בתחרות בשטוקהולם בשנת 2000 עם השיר "שמייח" ונופפה במלפפונים ודגלי סוריה. לאחר שהלהקה הגיעה למקום ה-22 בתחרות עם 6 נקודות, רבים מתושבי ישראל נהגו להחליף את המילה "שמייח" בפזמון של השיר במילה "בושה".
פינג פונג באירוויזיון של שנת 2000. תמונות קשות
צ'
צוותי שיפוט - כינוי לוועדות מומחים המכילות אנשים המתיימרים להיות אנשי מקצוע מוזיקליים, אשר בכוחם לקבוע כמחצית מן הניקוד שתקבלנה המדינות השונות המתחרות באירוויזיון. צוותים אלה גרמו לכך שמצבן של מדינות המערב בתחרות השתפר פלאים בזמן האחרון, עד כדי הזכיות של שתי מדינות מערביות מובהקות - נורבגיה וגרמניה. בטרם הוכנסה שיטת הטלווטינג, צוותי השיפוט היו אלה שקבעו את המנצחים בתחרות. בשנים האחרונות עולות טענות בדבר "קומבינות" של חילופי ניקוד שצוותי שיפוט ממדינות שונות מעורבים בהן (בעיקר כאלו מן המזרח), מה שוודאי מעלה את שאלת נחיצותם בתחרויות של השנים הבאות.
ק'
קדם
- מהשורש ק.ד.ם. תחרות המקדימה והפנים-ארצית לבחירת השיר שייצג מדינה מסוימת באירוויזיון. מאז החלה ישראל להשתתף בתחרות נערכו תחרויות קדם רבות (שבהתחלה נודעו כפסטיבלי הזמר והפזמון) שקבעו את זהות האמן שייסע לייצג את ישראל, ואילו בשנים האחרונות לא תמיד נעשה שימוש במתכונת זו, שאף הומרה ל"קדם פרטי" - תחרות בה רק אחד מתחרה ובוחרים עבורו את השיר הטוב ביותר לתחרות. השנה, נבחרו נציגי ישראל ע"י ועדה פנימית לאחר שקדם האירוויזיון בוטל.
ר'
רגע שיא (סי פארט) - חלק ביצירה מוזיקלית בת שלוש דקות בממוצע שתחרות האירוויזיון אינה שלמה בלעדיה ושהפכה למאפיין המזוהה מכולם עם שיר הלוקח חלק בתחרות שירים זו. חלק זה של השיר מביא גם להתעצמותם של האפקטים הבימתיים וכן, במקרים אחדים אף להנפת ידיים אל האוויר בדרמטיות או לכריעה זולה על הברכיים בשמלה חשופה.
ש'
שיר מספר 2 - תופעה המתארת מצב לפיו אמן המבצע את השיר השני בערב התחרות נועד מראש לכישלון. כלומר, לא יזכה בוודאות ושסביר להניח שישיג מיקום נמוך בטבלת הניקוד. לא ברור מהו מקורה של אמונה זו, אולם ברוב המקרים הוכיחה את עצמה כנכונה. ולראייה: ב-56 התחרויות הקודמות, שיר מספר 2 מעולם לא זכה בתחרות. אם זה יקרה השנה, מי שתשבור סוף סוף את הנאחס של המספר המקולל תהיה הונגריה, שתעלה שנייה על בימת הגמר מחר.
בועז מעודה מבצע את שיר מספר 2 בחצי הגמר של 2008. הנאחס נשבר