גולש, הצטרף לחיפוש אחר כתר ארם צובא

193 מתוך 487 הדפים של כתר ארם צובא - כתב היד המדויק ביותר של התנ"ך - נעלמו לפני עשרות שנים. מיזם חדש מנסה להשתמש ברשת החברתית כדי לאתר אותם, ובדרך גם להפוך את החיפוש לסרט. "יש כבר קצה חוט"

כתר ארם צובא, שנכתב במאה העשירית, נחשב לכתב היד המדויק ביותר של התנ"ך שנכתב מעולם. במשך מאות שנים הוא נשמר בארון מתכת נעול היטב בידי הקהילה היהודית בחאלב, אך ב-1947 בעקבות פרעות ביהודי העיר, חלקים רבים ממנו נעלמו. אם אצל הנוצרים תעלומת "הגביע הקדוש" מציתה את דמיונם של מאמינים אלפי שנים, הרי שהתעלומה היהודית בעקבות הכתר האבוד הולכת וצוברת תאוצה. פרויקט ניו-מדיה שיצא לדרך לאחרונה, מבקש בעזרת רשתות חברתיות להתחקות אחר כתב היד, בתקווה לפתור את החידה המסעירה - להיכן נעלם הכתר?

 

• איי לייק ynet יהדות בפייסבוק!

 

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• העם הנבחר זה לא רק אנחנו/ דינה אברמסון
• מיכאל מושונוב: קמתי בבוקר וראיתי חסיד
• מתנה לכבוד שבועות: עמוד מיוחד לחג 

 

יוזמי הפרויקט החדש הם הבימאי אבי דאבח, המפיקה יהודית מנסן רמון והתסריטאית מעיין רוגל. בראיון ל-ynet מסביר דבאח למה חשוב כל-כך למצוא את חלקי כתב היד החסרים.

 

 

"כתר ארם צובא נכתב יותר ממילניום בטבריה", הוא מסביר. "הוא נחשב למדויק ביותר, בשל התאמתו לכללי המסורה המקובלים (ניקוד, כתיב מלא וחסר), שהתווספו לספר על-ידי גדול בעלי המסורה אהרן בן אשר. זו למעשה גרסא 1.0 של התנ"ך. הרמב"ם עצמו, כאשר כתב לעצמו ספר תורה עשה זאת על-פי הנוסח של ארם צובא.

 

"הספר נדד בין קהילות שונות, עד שבמאה ה14 הגיע לחאלב שם נשמר בקפידה עד 1947 בבית הכנסת 'היכל אליהו הנביא' שבעיר. יהודי חאלב האמינו כי ביום שבו הספר ייצא מרשותם יבואו עליהם פרעות - וזה מה שקרה. כמעט.

 

לאחר תמיכת האו"ם בהקמת מדינה יהודית בכ"ט בנובמבר, החלו פרעות ביהודי העיר על-ידי המון ערבי, שבמהלכם נשרפו ספרי תורה רבים. בתחילה הופצה השמועה כי גם הכתר נשרף, אך התברר כי יהודי העיר הפיצו את השמועה כדי שהערבים לא יזיקו לכתר. בסופו של מסע ארוך וסודי הועבר כתר ארם צובא לירושלים".

 

מתוך 487 דפי הקלף, נמצאו רק 294 מתוכם והם נמצאים ב"היכל הספר" בירושלים. כך למשל מתוך חמישה חומשי התורה, רק כתב היד של ספר דברים נמצא, וגם הוא באופן חלקי למדי.

 

בשביל סבא-רבה

המוטיבציה של דאבח למציאת הכתר לא נובעת רק בגלל חשיבותו ההיסטורית והלאומית, אלא גם בשל המסורת המשפחתית. סבא-רבה שלו היה שמש בבית הכנסת הגדול בחאלב והיה אחראי על שמירת כתב היד.

 

 

בזמן הפרעות נמלט הסבא-רבה לירושלים ורק לאחר מספר שנים, כאשר הגיע הספר לארץ, זכה לצפות בו שוב. לדבריו, החיפוש אחר הספר הוא גם עניין של מוטיבציה וגאווה משפחתית. "מעבר לרצון למצוא את העמודים החסרים, אני גם מקווה שבאמצעות החיפוש גם נצליח לתעד סיפורים שעוסקים בקהילה החלאבית, כמו מסורות משפחתיות על סגולות שהספר גרם וכן הלאה", הוא אומר. "הדיבור על הכתר הוא אחד מסימני הזיהוי של הקהילה החלאבית".

 

במסגרת הפרויקט הוקם לאחרונה אתר האינטרנט בעקבות הכתר האבוד, שבו מוזמן כל מי שיש בידו מידע על גורלם העמודים החסרים לשתף את האחרים ובכך לקדם את פתרון הפאזל. דאבח מקווה שאנשים מרחבי העולם ירתמו למיזם, יהודים ולא יהודים כאחד. "האתר הועלה אומנם רק לאחרונה, אבל כבר אתמול מישהו כתב לנו פוסט שעשוי לסייע לנו ביצירת קצה חוט לפתרון חלק מן החידה הזו".

 

זה ייגמר בסרט 

החשיבות של מציאת העמודים הנותרים גוברת ככל שהזמן חולף, משום ששימורם במשך מאות שנים היה הודות לכך שבני הקהילה הקפידו שלא לגעת בהם בשל החשש מהתפוררותם. הוא סבור כי "ייתכן שחלק מאלו המחזיקים בעמודי הכתר הנותרים כיום, כלל לא מודעים לערכם ולא משמרים אותם כראוי. צריך לזכור גם שכשמדברים על ערכו של הספר, שלא ניתן להימלט גם מערכו הכספי. כל עמוד בכתר מתומחר בסכום גבוה מאוד וכאשר עמודים בודדים ממנו מוצגים במוזיאונים ברחבי העולם הם מבוטחים בסכום של שש ספרות. המיזם יאפשר גם למי שהדפים ברשותו ויודע על ערכם למסור אותם לידינו בלי שתדבק בו תדמית מפוקפקת. לנו עצמנו אין כמובן כוונה לעשות בהם שום שימוש מסחרי, אלא להעבירם לשימור ב'היכל הספר' ביחד עם דפי הקלף האחרים של הכתר".

 

בסופו של המיזם (ובתקווה, לאחר שימצאו הדפים החסרים) מקווה דאבח שיכול להפיק מן המידע שייאסף סדרת טלוויזיה תיעודית שתציג את תהליכי החיפוש ואת הסיפורים הקטנים שמאחורי התעלומה הגדולה.