שטחה של הרפובליקה הסינגפורית הינו כשליש משטחה של מדינת ישראל, אוכלוסייתה מונה כ-5.5 מיליון תושבים והתל"ג שלה הוא מהגבוהים בעולם. היא נחשבת לאחת ממדינות המפתח בכלכלה העולמית ולציר כלכלי חשוב ומרכזי מאוד באזור אסיה פסיפיק.
האמנם, מדובר במשטר דמוקרטי, אולם בשל נוקשותו של הממשל, רבים מייחסים להתנהלותה של המדינה אופי דיקטטורי, גם בשל הענישה החמורה בה כנגד פשיעה לצד חקיקת חוקים נוספים כגון איסור על השלכת פסולת ברחוב, איסור על יריקת מסטיקים ואף איסור על מכירתם לציבור הרחב, איסור על עישון ברחוב ואף איסור על החזקת חומרים פורנוגרפיים.
לצד זאת, לא ניתן להתעלם מרמת הפשיעה האפסית וממיקומה במעלה מדרג סולם תחושת הביטחון האישי.
מבחינת היצע תעסוקתי, ניתן למצוא בסינגפור נציגויות של כל החברות העוסקות בתחומי הבטחון (מכירת ציוד בטחוני ומערכות), חברות תקשורת וכן של חברות היי-טק רבות בתחומי התוכנה והפיננסיים. מרבית משרות הרילוקיישן המוצעות שם רלוונטיות למנהלי טריטוריה, מנהלי מכירות האחראים לרוב על כל טריטוריית אסיה פסיפיק, תפקידי תמיכה טכנית לאזור וכן תפקידי מנהלי מוצר.
יחד עם זאת, וכפי שיפורט בהמשך, בשל העלויות הגבוהות הכרוכות במחיה בסינגפור, מעדיפות רוב החברות הישראליות כיום לשלוח לשם עובדים ללא ילדים או משפחות עם ילדים קטנים בגילאי טרום בית ספר.
גובה השכר השנתי המוצע לו הינו כ-150 אלף דולר אמריקאי, בתוספת כיסוי עלויות בתי ספר בינלאומיים לשני הילדים, לרבות מימון ביטוחי בריאות לכל המשפחה. סך הכל עלות חבילת השכר השנתית הינה כ-200 אלף דולר אמריקאי.
הדירות המוצעות להשכרה מאופיינות לרוב כמודרניות ומרווחות, כאשר בשיעור בלתי מבוטל מהבניינים ניתן למצוא גם בריכת שחייה לשימוש הדיירים. לאור עלויות הדיור הגבוהות, בחלק ניכר מהצעות הרילוקיישן נכלל תקציב דיור המתווסף להצעת השכר השנתית של העובד.
נקודת אור נוספת: היצע הדירות גדול ומציאת דיור הינה משימה קלה יחסית, כל שכן שמתווכים מקומיים מסייעים זולת באיתור הדירה, גם ברישום לרשויות המוניציפליות השונות (מים, חשמל וכו'). בכל מקרה, בעלי הדירות בסינגפור מעדיפים לרוב לחתום על חוזה שכירות ישירות עם החברה ולא ישירות מול העובד.
מבחינת חיי קהילה יהודית: ישנו גן יהודי, בית כנסת ובית חב"ד בסינגפור, הקהילה היהודית מונה כמה מאות אנשים.
רוב המסעדות פתוחות עד שעות מאוחרות מאוד, והאי מציע לרשות הבליין מגוון אפשרויות: החל ממועדוני ריקודים ועד לבארים, הופעות חיות ועוד.
בעלי מעמד של תושב קבוע בסינגפור, יחויבו לשלם ביטוח לאומי בשיעור שנע בין 5% ל-20% מהכנסת העובד. מאחר ולישראל ולסינגפור אין אמנה בנושא ביטוח לאומי - מחובת העובד להמשיך ולשלם גם את תשלומי החובה בישראל, לביטוח לאומי ולביטוח בריאות ממלכתי, במהלך השנתיים הראשונות לשהייתו בחו"ל.

הכותבת היא מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס, העוסקת ביעוץ והשמה בתחום הרילוקיישן