בעוד יומיים יעלו על הדשא באצטדיון בוורשה פולין ויוון ויערכו את משחק הפתיחה של אליפות אירופה 2012, אותה הפולנים חולקים עם השכנה אוקראינה. אבל בעוד אצל השכנה כל מה שיכול היה להשתבש השתבש עד כה, מבחינה מקצועית/פוליטית/ארגונית וכל מה שתדמיינו, הפולנים ארגנו להם טורניר על מי מנוחות.
אי אפשר לדעת אם נחיל האנשים שמציף את מסדרונות שופן מתכוון להגיע ליציע בשבועות הקרובים - אבל אי אפשר לטעות בכך. בכל פינה מופיע אזכור כלשהו ליורו, משלטי ענק ועד הבובות של סלאבק וסלאבקו, הקמיעות הרשמיים של המשחקים.
הפולנים חייכנים, מסבירי פנים. הם יודעים שכל בורג קטן הוא שגריר של המדינה. והרי מה הטעם באירוח יורו אם לא שני דברים מרכזיים? הראשון, כרטיס כניסה אוטומטית לטורניר היוקרתי בלי טרחת המוקדמות. השני, ומה שחשוב יותר בכל אספקט שמעבר לספורט - להוציא למדינה שם טוב.
הרי כל תייר כדורגל שיגיע למשחקים יסתכל בעין ביקורתית על כל דבר פעוט שיקרה בדרכו - הכבישים, רמת השירות, המלונות. יש נודניקים שאם יראו משחק לא טוב יפילו גם את זה על המארחת. פולין התגייסה כדי לעשות מתיחת פנים עצמאית בעיני הקהל העולמי. לא יספיק לה התואר: "המארחת הטובה ביותר מבין השתיים". נראה שאוקראינה כבר עשתה הכל כדי להעניק לה את הפרס הזה. היא רוצה לעשות לעצמה יח"צ.
אני עובר לאט בין הדוכנים. ביקורת דרכונים, מזוודות. לומד את הפנים של האנשים. מנסה לנחש מי כיוון את עצמו לוורשה כדי להשתתף בחגיגה. לא חוכמה לספור את החבר'ה שעוטים כבר את חולצות הנבחרת שלהם, מנופפים בצעיפים. גם ישראלים יגיעו לכאן. הנבחרת שלהם מאכזבת פעם אחרי פעם, אבל זו מסיבה בלי סלקטור בכניסה. גם אם החברים שלהם לא עורכים יום הולדת במועדון הזה, הם יכולים להיכנס. כמה שיותר, יותר טוב, מבחינת הפולנים.
עוד ב-ynet ספורט:
הרחובות, הכבישים, האנשים. כולם יצעקו "יורו" עד לשריקת הסיום. ומי יודע? אולי זה ייגמר טוב עבור הפולנים. ואולי, רק אולי, אי שם בעתיד שופן ינודה בחזרה אל הקונסרבטוריום, ותיירים שינחתו בפולין ידליקו את הטלפון עם הנחיתה ויצעקו לצד השני: "הרגע הגעתי. אני כאן, ברוברט לבנדובסקי".