"נו, אתה רואה שאין לנו קרניים?", אומר לי איגור לוינשטיין, העורך היהודי במדור הספורט של "אקונומיצ'סקי איזבסטייה", ה"כלכליסט" שיוצא לאור בקייב.
"במערב הצטיירה לאוקראינה תדמית של מדינה שהיא בעצם מאפיה אחת גדולה, שכולם שיכורים ושמסוכן להסתובב ברחובות. הרבה אנשים לא הגיעו לפה בגלל שמועות וסטריאוטיפים. ככה גם אני הרגשתי כשאנשים באוקראינה שאלו אותי על ישראל. חשבו שאנשים בירושלים נלחמים ברחובות".
ובאמת, אחרי שתי יממות בקייב, דומה שהסנובים מהמערב הגזימו קצת ולכלכו הרבה. זה לא שחסרים באוקראינה מושחתים וגנבים, כמו למשל בעלי המלונות שגובים עכשיו פי חמישה, שמונה ואפילו עשרה מהמחיר הרגיל – כלומר 800 יורו ללילה. אבל בסך הכל, הבירה האוקראינית יפהפיה ומסבירת פנים לתיירים.
חגיגת יורו 2012 ב-ynet ספורט:
אפשר למצוא דירות שכורות ומאובזרות במחירים סבירים (כ-200 דולר ללילה). מי שרוצה ממש לחסוך, יכול ללכת על קמפינג באחד הפארקים שלאורך נהר הדנייפר וגם בלי קשר לירידה של מכבי פ"ת ולבקשה הפומבית של אבי לוזון – לפתוח מנגלים.
בכבישים הבינעירוניים, תוכלו להיכנס לאחת הסטקיות שבדרך. רק קחו בחשבון שהאוטוסטראדות פה מזכירות יותר את כביש הסרגל בין מגידו לעפולה בשנות
ה-60. גם לוקח קצת זמן עד שהבשר מגיע, כי החיות פה כנראה לא משתפות פעולה.
ולא רק אוהדי כדורגל חששו להגיע, אלא גם הנבחרות. כמו למשל אנגליה והולנד, שנבהלו מסיפורי הבלהות על המדינה הפרימיטיבית ולמרות שהמשחקים שלהן ייערכו על אדמת אוקראינה, העדיפו לקבוע את מחנות האימון שלהן בפולין. פראיירים. עכשיו הם יצטרכו לבזבז זמן ואנרגיות על טיסות לפני ואחרי כל משחק.
הרבה יותר חכמים היו הצרפתים, שאימצו לעצמם את קומפלקס האימונים המפואר של שחטאר דונייצק. הבעלים של הקבוצה, האוליגרך הטטארי רינאט אחמטוב, השכיב על המקום לא מעט כסף, ובזמן שרוי הודג'סון, סטיבן ג'רארד, וויין רוני והחבר'ה יבלו במטוסים ובשדות התעופה, לורן בלאן, פרנק ריברי, סמיר נאסרי והג'מעה ייהנו מהספא והג'אקוזי של שחטאר. מעניין אם זה גם יבוא לביטוי בתוצאת המשחק בין שתי הקבוצות בשבוע הבא.