מגיפת הקאות ושלשולים בילדים: מאות נדבקו

לחדרי המיון והמרפאות הגיעו בימים האחרונים מאות תינוקות וילדים הסובלים ממגיפת שילשולים והקאות, האופיינית לקיץ. השנה שיעור התחלואה גבוה במיוחד והמומחים מזהירים: הורים מחזירים לגן מוקדם מדי והוירוס מתפשט במהירות

הקיץ בפתח ועמו מגיע גם וירוס ההקאות והשלשולים: בימים האחרונים נדבקו מאות תינוקות, ילדים והורים בנגיפים הגורמים לגסטרואנטריטיס – מחלת שילשולים והקאות. רבים מהם הזדקקו לעירוי נוזלים בחדר המיון או במרפאות. המגיפה אופיינית לתחילת עונת הקיץ אולם שיעור התחלואה, כך על פי הדיווחים, נראה גבוה במיוחד בהשוואה לשנים האחרונות.

 

עוד על הקות ושלשולים:

מכת השלשולים וההקאות: למה זה קורה ואיך לטפל

אמא כואב לי: כל כאבי הבטן - הסיבות והפתרונות

 

להחזיר לגן - רק אחרי 24 שעות ללא שילשול

מהמידע שהגיע למערכת ynet מרופאי ילדים בחדרי מיון ומרפאות ברחבי הארץ עולה כי מאות הורים וילדיהם הגיעו עם תסמינים התואמים את הוירוס. פניות רבות נוספות נתקבלו גם בשירותי הייעוץ הרפואי הטלפוני ובמוקדים הרפואיים.

 

"אחד המסרים הכי חשובים שלנו הוא להורים", אומר ד"ר צחי גרוסמן, מומחה ברפואת ילדים במכבי שרותי בריאות וראש רשת המחקר של רופאי הילדים בישראל. "רבים מהם מחזירים את הילד לגן לפני שעוברות 24 שעות ללא שילשול, כיוון שהם רוצים לחזור לעבודה או מסיבות אחרות. כך הילד מדביק ילדים אחרים והמעגל לא נפסק. הורים אלה גורמים נזק לילד שלהם ולילדים אחרים. אנחנו מבקשים מההורים ומהגננות לא להחזיר ילד לגן לפני שתמו 24 שעות ללא שילשול או הקאות".

 

הסכנה: התייבשות

זיהום של דרכי העיכול, הקרוי כאמור בשמו הרפואי גסטרואנטריטיס, הוא מחלה הנגרמת על ידי הנגיפים רוטה (האופייני יותר לעונת החורף), נורו-וירוס וקלצי-וירוס. נגיפים נוספים הגורמים למחלה הם אדנו-וירוס, אסטרו-וירוס, קורונה-וירוס, פסטי-וירוס וטורו-וירוס.

 

נגיפים אלה מדביקים במעבר מידיים נגועות בזיהום צואתי אל הפה. ההדבקה נעשית לאחר שטיפת ידיים לא נאותה בתום שהות בשירותים או החלפת טיטולים ולאחריהם מגע עם מזון. יהיה הנגיף אשר יהיה, לאחר ההדבקה הוא דוגר בגוף במשך כיומיים ואז גורם לשבוע של שלשולים מימיים, הקאות, כאבי בטן וחום גבוה.

 

לא ברור כיצד בדיוק גורמים הנגיפים להקאות, אולם ההשערה היא שעם כניסתם לרירית הקיבה ומשם לזרם הדם מתרחשת בגוף הפרשה של המעביר העצבי סרוטונין, המגרה הפרשה של כימיקלים בגזע המוח. כימיקלים אלו גורמים להתכווצות של הקיבה ושל הסרעפת ומכאן לבחילה ולהקאות.

 

המנגנון הגורם לשלשולים ברור יותר. הנגיף חודר לרירית המעיים, מפריש רעלנים הגורמים להפרשה מוגברת של נוזלים ולהפחתת ספיגת הנוזלים. תהליכים אלה מגבירים את תכולת הנוזלים במעיים, מה שיוצר את השלשולים הגורמים גם להתייבשות ולאובדן מלחים. הזיהום הויראלי גורם גם לפעילות ערה של המעיים, מה שמגביר את הפרשת השלשולים.

 

הסכנה הגדולה ביותר בשלשולים היא התייבשות, וכתוצאה ממנה איבוד נתרן ואשלגן - שני מלחים החשובים לתפקוד רקמות הגוף. חלק מהתינוקות סובלים מאובדן נוזלים רב כל כך, עד שנדרש לאשפז אותם ביחידה לטיפול נמרץ.

 

ומה עושים בבית?  

סימני ההתייבשות כוללים חולשה, אפתיה, מיעוט במתן שתן ובכי בלי דמעות. אצל תינוקות עד גיל שנה וחצי המרפס (אותו שקע בקדמת הראש) יהיה שקוע ומתח העור באיזור הבטן (טורגור) יהיה צנוח. הפתרון הטוב ביותר הוא שתייה מרובה בתוספת של מלחים וסוכרים. אם החולה ממאן לשתות או מראה סימני התייבשות, יש להביאו למרפאה או למוקד הרפואי שם יקבל עירוי נוזלים לתוך הוריד. כאמור, לזיהום נגיפי אין תרופות אנטיביוטיות ולכן הטיפול היחיד הוא החזרת הנוזלים לגוף ומנוחה.

 

אך עוד לפני שתרוצו איתו לרופא בקופת החולים או לבית החולים ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות בבית כדי לסייע לחולה להתגבר על הנגיף ולמנוע התייבשות.

 

1. 30 מ"ל נוזלים כל 20 דקות

אם החולה סובל משלשולים מימיים או מהקאות מרובות, תנו לו לשתות כמויות קטנות של 30 מ"ל נוזלים מדי 20 דקות. חשוב לזכור כי בשל רגישות רבה של הקיבה מתן כמויות גדולות מדי של נוזלים יעורר את תחושת ההקאה. לפיכך, הקפידו על כמויות קטנות בכל פעם.

 

2. מים מעורבים בתמיסת אלקטרוליטים 

הימנעו מלתת לחולה מי ברז, מים מינרליים או מיצים ממותקים: אלה דלים מאוד בנתרן ואשלגן ועלולים לדלל את כמות המלחים בדם. העדיפו לתת מים מעורבבים בתמיסת אלקטרוליטים (מינרלי, אלקטרו-רייס, אורסט או הידרן). תמיסות אלה משפרות את ספיגת הנוזלים בגוף ומאזנות אותו מבחינת רמת המלחים והמינרלים. ככל ששתיית התמיסות תחל בשלב מוקדם יותר, כך תפחת חומרת המחלה.

 

3. מזון יבש ומלוח 

אם החולה מסוגל לבלוע, תנו לו מזון יבש ומלוח (במבה, ביסלי, בייגלה וכו'). מזון כזה יגרום לו לתחושת יובש בפה שתגרור שתיה, ובמקביל – המלחים שבמוצר יסייעו להחזרת המחסור בנתרן.

 

4. הקפידו על היגיינה מקסימלית 

כדי למנוע הידבקות של בני משפחה אחרים הקפידו על היגיינה מקסימלית: יש להקצות מגבת נפרדת לחולה ולהקפיד על רחיצת ידיים יסודית במים ובסבון לאחר החלפת חיתול, שהייה בשירותים ומגע עם מזון. יש להשליך את החיתול לשקית ולאטום אותה היטב לפני שזורקים לפח.

 

5. מתי יש לפנות לטיפול רפואי? 

בעצה אחת עם הרופא ולאחר בדיקתו, ניתן להפחית את מידת ההקאות באמצעות נר "פראמין" או "מוטיליום". אם מופיעים סימני התייבשות קשה (אי מתן שתן במשך 10 שעות ומעלה, יובש ניכר בחלל הפה, בכי ללא דמעות תוך כדי הקאות או שילשולים מרובים) יש להגיע למוקד רפואי או חדר מיון.