כולם בעד החלב: ארגוני הבריאות המובילים בעולם, העולם המדעי, עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל, האיגוד הקרדיולוגי, ארגון רופאי הילדים ומשרד הבריאות מכירים במגוון היתרונות הבריאותיים של החלב במעגל החיים, מילדות ועד בגרות.
מה טוב בחלב?
בין היתרונות החשובים ניתן למצוא השגת מסת עצם מרבית בגיל הילדות וההתבגרות, הפחתת הסיכון ללקות באוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר, שמירה על משקל גוף תקין והפחתת הסיכון למחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם.
לא נכון. לצורך ייצור חלב עמיד נעשה עיקור בטמפרטורה של 140 מעלות צלזיוס למשך שתי שניות.
בתהליך העיקור לא מוסיפים שום חומר לחלב, ומכאן נובע יתרונו המובהק של החלב העמיד דווקא: סטריליות המאפשרת אחסון בטמפרטורת החדר ומבטיחה היעדר כל סיכון לזיהום בחיידקים.
לא נכון. חימום הבזק אינו הורס את החלב בשום היבט: הוא לא מפחית את כמות והרכב החלבון שבו ולא משנה את כמות המינרלים.
חלבון החלב נחשב מהטובים שהגוף יכול לקבל, ותהליך הפסטור אינו משנה עובדה זו.
לא נכון. סידן וזרחן הם המינרלים הידועים בהקשר לבריאות העצם, וחלב הוא המקור הזמין והעשיר ביותר לסידן.
לא נכון. הסידן מסיס במים, ולצורך ספיגתו דרוש ויטמין D.
החוק בישראל מחייב להוסיף ויטמין D בכמות של חמישה מק"ג לליטר לחלב דל שומן, ובכך לא נפגעת ספיגת הסידן בהשוואה לחלב 3% שומן.
לא נכון. החשש כי שתיית חלב פוגעת בספיגת הברזל מבוסס על ההנחה כי לסידן יש יכולת לעכב את ספיגת הברזל. עם זאת, מספר מחקרים מהשנה האחרונה לא תמכו בהנחה זו.
הכותבת היא דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית, יועצת מדעית למחלבות רמת הגולן המשיקות את "חלב הרים טהור" ללא חומרים משמרים ובתוספת ויטמינים.