לֹא עַל זֶה אֲנִי מְדַבֶּרֶת,
לַמְרוֹת שֶׁעַל זֶה אֲנִי מְדַבֶּרֶת:
אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי רוֹצָה אֲבָל אֲנִי לֹא.
אוּלַי אֲנִי רוֹ אֲבָל לֹא צָה.
אַל תִּתֵּן לִי לַעֲרֹף אֶת רֹאשְׁךָ,
שַׂחֵק, תּוֹרְךָ.
מָה הַבְּעָיָה?
מַה לֹּא הַבְּעָיָה?
אֲנִי אֶשְׁמֹר עַל הַצַּד שֶׁלִּי,
אַתָּה עַל שֶׁלְּךָ
תִּמָּשֵׁךְ אֵלַי אֲבָל אַל תִּדַּבֵּק.
תַּעֲשׂה לִי שָׁח,
אֲבָל לֹא מָט.
מַה לֹּא בָּרוּר?
אֲנִי מְדַבֶּרֶת כְּמוֹ מְטֹרֶפֶת,
אֲבָל חַיָּה כְּמוֹ שְׁפוּיָה.
יֵשׁ לִי כִּסֵּא רֵיק בַּלֵּב,
לֹא סְתָם כִּסֵּא מֵאִיקֵאָה –
כִּסֵּא הַמְּלָכִים שֶׁל אָבִי.
אֲנִי מוֹשִׁיבָה עָלָיו כִּמְעַט כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַשְׁבָן,
וּמַמְלִיכָה אוֹתוֹ עַל נַפְשִׁי הָרֵיקָה.
אִם לְדַיֵּק, אֲנִי דּוֹאֶגֶת לְהַזְמִין אֶת הָאֶחָד
שֶׁיִּהְיֶה הֲכִי קָשֶׁה לְהַשָּׂגָה, כִּמְעַט לֹא אֶפְשָׁרִי,
שֶׁיִּשְׁמֹר אוֹתִי חָפְשִׁיָּה וְאֻמְלָלָה,
יָפָה וְטִפְּשָׁה.
שֶׁלֹּא יַגִּיד לִי מַה לַּעֲשׂוֹת
שֶׁלֹּא יַחֲנֹק, כְּלוֹמַר,
שֶׁלֹּא יִרְצֶה אוֹתִי.
הָיִיתִי נוֹתֶנֶת הַרְבֵּה
כְּדֵי שֶׁעַל הַכִּסֵּא שֶׁלִּי יֵשֵׁב מִישֶׁהוּ,
אֲפִלּוּ אֶחָד מְכֹעָר כְּמוֹ מִיסְטֶר בִּין,
שֶׁאֶצְחַק אתּוֹ בְּאֹשֶר וְעֹשֶר
עַד עֶצֶם הֶחָזֶה.
עֲרֵמוֹת שֶׁל שִׁירִים וְשָׁנִים שֶׁל שְׁקָרִים
הוֹלֶכֶת שׁוֹלָל מֵאָדָם לְאָדָם,
נוֹאֶשֶׁת לָדַעַת, לָלֶכֶת לְאָן –
מִתַּחַת רַגְלַי עָלִים שֶׁנּוֹשְׁרִים.
עַל הַזְּמַן כְּעָנָן חוֹלֶפֶת אֲנִי,
טִפּוֹת מִקְרִיּוֹת מַשְׁאִירָה פֹּה וָשָׁם.
הָאָרֶץ זָרָה וְעוֹרָהּ נֶאֱטָם –
פְּרִיחָה אֶפְשָׁרִית נָבְלָה בְּגַנִּי.
וְאֵין עוֹד מָקוֹם כְּבֵין הַנְּדוּדִים
לִהְיוֹת בּוֹ בְּאֵין מַעֲנֶה וְלִסְבֹּל –
כָּל עֹמֶק נוֹלָד מִצִּמְצוּם כַּוָּנָה.
אוֹרֶזֶת תִּיקִים וְעוֹבֶרֶת בָּתִּים,
עֲבוֹדוֹת זְמַנִּיּוֹת רַק כְּדֵי לֶאֱכֹל –
לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי עַכְשָׁו מִשְׁתַּנָּה.
מעין לוי בן סטון נולדה ב-1975 בקיבוץ רגבים. למדה מחו"ל והופיעה בארץ ובפריז. כיום מלמדת פילאטיס ומנהלת סטודיו ליוגה ביפו. בוגרת בית הספר לשירה "הליקון" לשנת 2009. השירים מתוך ספרה הראשון, "הפסקה".