"הַשִּׁירָה הִיא שְׂפַת הַמְגַמְגְּמִים"
תמיר גרינברג, פואטיקה 2
הַשִּׁירָה הִיא שְׂפַת הַמְגַמְגְּמִים.
וְהָעֲרִיכָה.
הָעֲרִיכָה הִיא שְׂפַת אֵלֶּה שֶׁחוֹרְקִים שִׁנֵּיהֶם
וְהָעֵט מִתְפּוֹרֵר, וְהַשֵּׁן בַּמִּלָּה.
אֵינֶנִּי סָבוּר, אֲנִי מְשֻׁכְנָע.
שֶׁהֲרֵי אִלְמָלֵא הַחוֹרְקִים שִׁנֵּיהֶם, מַה צֹּרֶךְ הָיָה
בְּאִזּוּן הַמִּקְצָב. בְּכִוּוּן הַשָּׁעוֹן. בְּעִרְסוּל הַגַּלִּים.
מַה צֹּרֶךְ הָיָה בִּשְׁתִיקָה.
בָּרֶוַח
שֶׁבֵּין מִלָּה לְמִלָּה. מִי הָיָה
מְלַקֵּק אֶת הַדְּבַשׁ הַמַּר שֶׁעַל הָאוֹתִיּוֹת
וּלְשׁוֹנוֹ חֲרוּכָה
לִפְנֵי שֶׁרָצִיתִי לָעוּף
חָשַׁבְתִּי, כְּמוֹ אוֹתָם קַדְמוֹנִים
לְאַרְגֵּן חֲבוּרַת בּוֹנֵי בִּנְיָנִים
לְהַגִּיעַ
מַעְלָה
אֶל מַלְכוּת צוּף
אַךְ רַעְיוֹן זֶה הָיָה בְּהֶבֶל
כְּנָפִי, עָצֵל אֲנִי
אִם כְּבָר אֲזַי
לְהִשָּׂרֵף בִּתְנוּעָה אַחַת
חַדָּה
לֹא בִּיגִיעָה
קַיִץ 2010. לַהֲקַת תַּיָּרִים (הַפַּעַם עַל חוֹף
הִילְטוֹן, תֵּל-אָבִיב, מְעֹרֶבֶת, הַפַּעַם – אָמֶרִיקָאִים,
בְּרִיטִים, צָרְפָתִים, יְרוּשַׁלְמִים) מְמַלְמֶלֶת אֶת
נִגּוּנוֹ הַזָּקֵן שֶׁל הַחוֹל. הַשָּׁעוֹן שֶׁעַל יָדוֹ שֶׁל הַבָּחוּר
הַמְתֻּלְתָּל בְּמִכְנָסֵי הַשְׁלֹשֶׁת-רִבְעֵי מַקְפִּיא מַקְפִּיא סִפּוּרֵי קִבּוּץ
מְקֻמָּטִים עַל בִּטְנָהּ שֶׁל תַּיֶּרֶת צְעִירָה (הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
שֶׁבָּהּ עָנַדְתִּי תַּכְשִׁיט עָקָר זֶה הָיְתָה בְּטִיּוּלִי לְהֹדּוּ, לֹא
הֵבַנְתִּי אֶת הִלּוּכָן הֶעָדִין, הַמּוּזִיקָלִי, שֶׁל
הַפָּרוֹת) לְאַחַר שֶׁהָלַךְ פָּלְטָה אַנְחַת רְוָחָה וְנִשְׁכְּבָה
עַל הַמַּגֶּבֶת הַוְּרֻדָּה. נָשַׁמְתִּי אַף אֲנִי וְהֵצַצְתִּי מִבַּעַד
לֶחָרִיץ שֶׁבֵּין תַּחְתּוֹנֵי בֶּגֶד הַיָּם שֶׁל הַבַּחוּרָה שֶׁשָּׁכְבָה
מֶטֶר לְיָדִי לְבֵין הָעֲצָמוֹת שֶׁבָּלְטוּ מֵאַגָּנָהּ וְנֶאֱנַחְתִּי
שׁוּב. חָתַמְתִּי אֶת הַבַּטָּלָה בְּסֵפֶר קוֹרוֹת הַחַיִּים שֶׁל
יוֹאֵל הוֹפְמַן עִם פֶּתֶק מִלִּשְׁכַּת הַתַּעֲסוּקָה שֶׁעָלָיו
צִיּוּר שֶׁל בַּיִת וְנִכְנַסְתִּי לִרְחֹץ בַּיָּם.
השירים מהספר "הוא המסמן את המקום" שראה אור לאחרונה בהוצאת רימונים.