מצרים באופוריה. הודעת הבחירה במוחמד מורסי כנשיא המצרי מעודדת את המשקיעים. נכון לשעה 14:15 מזנק המדד הראשי בבורסה המצרית בכמעט 7% - גאות שלא נראתה מזמן באולמות המסחר בקהיר ובאלכסנדריה.
אבל נראה כי כשהאופוריה תתפוגג, אנו צפויים בתקופה הקרובה לחזות בהתגוששות פנימית במצרים בין שני הכוחות המרכזיים - הצבא מצד אחד לעומת המחנה האיסלאמיסטי הנשלט על ידי האחים המוסלמים (עם ספיחי צעירי המהפכה הליברלים).
להתגוששות הזו ישנם היבטים כלכליים רבים. אבל שאלת המפתח היא האם כשאנו מדברים על הצבא המצרי אנו מדברים על מקשה אחת של תומכי המשטר הישן והמתון או שהאחים המוסלמים הצליחו לחדור גם לשורות ממסד זה.
הצבא הוא מעסיק חשוב. רוב חיילי הצבא הם בעצם שכירים של חברות כלכליות בבעלות הצבא. השכר המשולם לאותם מועסקים הוא זעום – מגיע לכ-15 דולר בחודש (עם כל התוספות). לעומת זאת, הקצינים הבכירים חיים בתנאים מפליגים ומנקרי עיניים.
עוד בטרם פוזר הפרלמנט החדש לפני כשבועיים, יזמו האחים המוסלמים דיון ב"שכר הרעב" להם זוכים הקצינים הזוטרים בצבא המצרי. לפי אחד מחברי הפרלמנט, השכר הבסיסי החודשי של קצין בדרגת סג"ם מגיע ל-48 לירות (כ-8 דולרים בחודש), של סגן ל-52 לירות (כ-8.5 דולרים) ושל סגן אלוף ל-100 לירות (כ-16 דולר). מדובר כאמור בשכר בסיסי, והסכום הסופי עשוי להיות גבוה יותר בתוספת של הכנסות מהצד.
האחים הציעו להגדיל את השכר פי ארבעה לפחות אבל הדיון נגנז עם פירוק הפרלמנט. מבחינת הצבא עצם הדיון הזה בפרלמנט היה קריאת תיגר על הקצונה הבכירה של המטכ"ל המצרי.
הצבא הודיע כי העביר 2 מיליארד דולר מחשבונותיו כדי לתמוך בעתודות המט"ח המתדלדלות של המדינה. חרף זאת, מחמוד נאסר, יועצו הכלכלי של יו"ר המועצה הצבאית, חוסיין טנטאווי, הכריז: "הכוחות המזויינים לא יאפשרו לאיש להתערב בפרויקטים המסחריים שלהם. זוהי סוגיה הקשורה בביטחון הלאומי".
ההתעקשות של הצבא המצרי לא לחשוף מספרים מעוררות תהיות לגבי מה יש לו בעצם להסתיר. בהיעדר נתונים מדויקים ניסו בשנים האחרונות מומחים להעריך את עוצמתו הכלכלית של הצבא. לפי אותן הערכות, שווי הנכסים של הצבא נע בין 40 ל-70 מיליארד דולר וזה כולל מפעלים החל מייצור מים מינרליים וכלה בבתי מלון וחברות בתחום הנפט.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il