תאום ציפיות

למה אנשים לא מצליחים לעמוד בציפיות שלכם? אולי הם לא יודעים למה בדיוק אתם מצפים? ובעצם, האם אתם יודעים בדיוק מה הציפיות שלכם?

אבי הוא בחור צעיר בשנות השלושים לחייו. הוא הגיע לניו-יורק לפני ארבע שנים וכיום הוא בעל עסק לאחזקת מבנים.

 

"תראה", הוא אומר לי, "בשנה הראשונה היה קשה. עבדתי כמו מטורף. הייתה לי מוטיבציה ואנרגיה שהניעו אותי. לא פחדתי מכלום. לכל מקום שהגעתי הצגתי את עצמי ובחנתי אפשרות של שיתוף פעולה או סגירת עסקה. זה השתלם. הצלחתי להביא עוד עסקאות, העסק התפתח וגדל ושכרתי עוד ועוד עובדים והיום העסק גדול. אני מחזיק מספר לא מבוטל של מבנים בעיר. אני מרוצה מהגידול ומתזרים המזומנים שלי. הצלחתי לרכוש לעצמי מספר נכסים ואני במצב כלכלי טוב. יחד עם זאת הכול קשה. אני רוצה להגיע למקום, שבו אני אעבוד פחות קשה ואחווה פחות תסכול ואכזבה, בעיקר מצד העובדים שלי". למה אתה מתכוון? אני שואל. "עם העובדים אני לא ממש מצליח. אני מחליף עובדים באופן כמעט קבוע וזה גומר לי את האנרגיה. אני משקיע בעובד זמן, אני צריך ללמד את העובד את העסק, ואחרי חודשים אני מגלה שאין עם מי לדבר, הבחור פשוט לא מבין כלום. ככה זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם. ניסיתי הכל עם העובדים: כל דבר אמרתי כמה פעמים וזה לא עבד; הלכתי בדרך קשה עם איומים וצעקות, ועדיין זה לא עבד; התחלתי להעיף עובדים וזה גם לא עבד; נקטתי בגישה של 'עשית נזק – תשלם עליו', לא עבד. אני פשוט כבר לא יודע מה לעשות. אני פוחד לאבד את העסק שעבדתי עליו כל כך קשה בגלל שאני לא מצליח למצוא עובדים, וזה ממש בעיה. תדע לך, שזה בלתי אפשרי למצוא עובדים טובים".

 

אבי, אני שואל אותו, הגעת אלי כשאתה יודע שאי אפשר למצוא עובדים טובים, אז למה אתה מצפה ממני?

 

"אני מצפה שתעזור לי לפתור את הבעיה של העובדים".

איך אתה מצפה שאני אפתור הבעיה הזו? אני מקשה.

אבי משיב, "זאת העבודה שלך, לא?"

בוא נניח שזאת העבודה שלי, עדיין איך היית מצפה שזה יקרה?

"אני הייתי רוצה לקבל עובד שיודע מה הוא צריך לעשות", הוא עונה.

שים לב, אני מצביע בפניו, לא שאלתי מה אתה רוצה כתוצאה, שאלתי איך היית מצפה שזה יקרה?

תגיד, אבי, אני שואל, איך אתה במערכות יחסים, מה קורה שם?

"שם", הוא משיב, "זה לא קורה. אתה חושב שיש לי זמן, עם כל מה שאני עובר, לחשוב בכלל על מערכות יחסים? שמתי את זה בצד. אין לי זמן לזה וגם לא ללחשוב על זה".

 

אבי, מתי בפעם האחרונה עשית תאום ציפיות עם עצמך ועם אחרים? אני שואל.

"תאום ציפיות?" הוא משיב בתמיהה, "למה אני צריך בכלל לעשות תאום ציפיות? אני עושה מה שצריך ומצפה שכולם יעשו כמוני".

מה זה מה שצריך?

"אתה יודע, שתהיה פרנסה, זוגיות ונהיה מאושרים".

ואיפה אתה במשולש הזה?

הוא שותק לרגע. "אני מבין שיש משהו שכנראה לא עובד בתקשורת שלי. אני מבין שיש לי עבודה לעשות. במה נתחיל?"

מה דעתך שנתחיל בתאום ציפיות?

 

תאום ציפיות הוא למעשה סוג של חוזה שמטרתו לייצור בהירות בתוך מערכת היחסים, ביני לבין עצמי וביני לבין אחרים. בתאום הציפיות רצוי לבטא ערך, כלומר מהו הערך שחשוב לך וגם לאחר להביא לידי ביטוי.

 

מהו ערך? ערך הוא רעיון שתפקידו לסייע בהערכת המאוויים שיסייעו ליכולתו של האדם לשגשג. ערכים קובעים מה טוב ומה רע עבור האדם, שכן יכולתו לשרוד, להתקיים בכבוד ולשגשג מותנית בסיפוקם.

 

מול עצמי, תאום ציפיות יתבצע לאור ערכים ועקרונות פעולה, שחשוב לי לבטא בחיי. נניח שאני, כבעל עסק, מצפה מעצמי לפעול מתוך ערך של מקצועיות. אני מגדיר לעצמי כיצד המקצועיות שלי מתבטאת בעבודה, לדוגמה, מקצועיות עבורי זה להשתלם בכל חודש בנושא חדש שקשור לעבודתי, לקרוא חומר מקצועי אחת לשבוע ולהיפגש עם עמיתים לעבודה פעמיים בחודש לדיון בנושאים שקשורים לעשיה המקצועית שלי. הואיל וערך הוא רעיון, חשוב להגדיר אותו במונחים פיזיים. חשוב גם שכל צד בדיאלוג יגדיר לעצמו את ערכיו כפי שהוא תופס אותם ויבטא אותם לצד האחר, משום שפעמים רבות מה שברור ומובן מאליו בשבילי לא יהיה ברור ומובן מאליו לצד השני. מכאן החשיבות של תאום הציפיות.

 

שלמות זה מבחירה.

 

ניסים שדה, בעל תוארMA מטעם אוניברסיטת תל אביב הוא מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי ומעביר בניו-יורק הכשרת מאמנים בשיטת "תות" וסדנאות יחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית.

 

הערות והארות יתקבלו בברכה: nissimsade@gmail.com