במכתב מ-27 באוגוסט, 1941, הנחה היינריך הימלר, מאדריכלי הפתרון הסופי, את הגסטפו להעניק להס "הקלה והגנה על פי רצונו של הפיהרר". המכתב נמצא על ידי סוזן מאוס, עורכת העיתון "הקול היהודי".
הס אמנם הוטבל לנצרות, אך אמו הייתה יהודיה ועל כן נחשב ליהודי לפי חוקי הגזע הנאציים. לפני שניתן לו המכתב הוא אף הוכה בידי נאצים ב-1936 ונמלט לאיטליה למשך כמה שנים. הס, לוחם מעוטר, שמר על קשר עם היטלר גם דרך חבר אחר ביחידה, פריץ וידמן, שהיה עוזרו האישי של היטלר מ-1934 עד 1939. כנראה שבעזרתו הצליח הס להעביר כספי פנסיה לאיטליה, להימנע מלהוסיף לשמו את השם "ישראל" שהוצמד לכל יהודי ולהשיג דרכון שלא הזכיר את מוצאו.
אך כנראה שהקשר עם היטלר איבד מכוחו בסופו של דבר. אחותו ברטה ואמו אליזבת' נשלחו לאושוויץ בפקודת אדולף אייכמן. ברטה נספתה והאם שרדה. הס נישא לגרמניה פרוטסטנטית וכנראה ניצל כך. אחרי המלחמה היה לשופט. בתו אורסולה, כיום בת 86, אמרה לעיתון היהודי כי אביה זכר רק שלהיטלר לא היו חברים ביחידה.