יונדאי i30 בהשקה - ועכשיו, עוד יותר טוב

יונדאי הפכה ליצרנית הרכב השולטת בשוק המקומי שלנו, תוך שהיא פותחת פער עצום על הדולקות מאחור. הסיבה לכך הייתה בין היתר בזכות ה-i30 המשפחתית, שזוכה כעת למחליפה. שחר הזלקורן טס לבדוק אותה

שחר הזלקורן, ספרד פורסם: 08.07.12, 15:59

 

תכירו, זה האוטו

יונדאי היא אמנם יצרנית רכב קוריאנית, אבל ה-i30 רחוקה מלהיות מכונית קוריאנית. היא עוצבה, תוכננה ומיוצרת באירופה. זה היה נכון לגבי הדור הראשון, וזה נכון גם לגבי דור השני והחדש. ויש לכך מטרה ברורה: להפוך את יונדאי לשחקנית מרכזית בשוק הרכב האירופי.

 

וזה הצליח. ה-i30 הקודמת (והראשונה) זכתה להצלחה מרשימה באירופה וישראל, וגרמה למהפך חשוב עבור יונדאי - מי שנחשבה ליצרנית של מכוניות בסיסיות, זולות ולא מרשימות, הפכה למתמודדת לגיטימית ושוות-כוח ליצרניות אירופיות ויפניות, ולא לשכוח - גם למובילה דומיננטית של שוק הרכב המקומי. התפקיד של הדור השני הוא להמשיך את ההצלחה השיווקית הזו, ולחזק את תדמית האיכות שמנסה יונדאי ליצור לעצמה.

 

והצעד הראשון שעושה ה-i30 החדשה בדרך להגשמת היעד, הוא להשיל את המראה הנאה אך לא מתבלט (שלא לומר אפרורי) של הדור הראשון, לטובת עיצוב מרשים ואפילו ייחודי, שמיישר קו עם אחיותיה המודרניות, ה-i35 ו-i40. נדמה שגם בלבן-ליסינג תוכל ה-i30 למשוך מבטים, וזה בהחלט שיפור לעומת קודמתה.

 

 

תא הנוסעים

שיפור נוסף, וכנראה חשוב יותר ללקוחות הפוטנציאליים (שכידוע יושבים לרוב בתוך המכונית, ולא בוהים בה מבחוץ), ניכר בתא הנוסעים. כמעט בכל מדד, הוא טוב מזה שהיה בדור הקודם. איכות החומרים גבוהה יותר, העיצוב נאה יותר, וגם תפריט האביזרים ארוך ומספק יותר.

 

ובכל זאת, לא הכל מושלם. למשל, המושבים הקדמיים מספקים תמיכה גבולית לירכיים - וזה עלול לעייף בנסיעות ארוכות (ובמיוחד את מי שניחן בגפיים ארוכות). במכוניות שהיו זמינות בהשקה האירופית, וכצפוי צוידו ברשימת אביזרים עמוסה לעייפה, גם ניכר ריבוי כפתורים ומתגים, שדורש לא מעט זמן הסתגלות.

 

ועוד הערה קטנה: מרחב המחייה מאחור אמנם נראה מספק, אבל מאחר שזו מכונית שתשרת בעיקר משפחות עם ילדים, מומלץ לבדוק היטב את התאמת המושבים האחוריים למושבי ילדים (וכן, אתם יכולים, ואף צריכים, להגיע לאולם התצוגה עם מושב שכזה, כדי לבדוק את הנושא).

 

 

מנוע ותיבת הילוכים

שניים מהחידושים העיקריים של ה-i30 נמצאים הרחק מעיני הנהג: מנוע בנזין חדש, בנפח 1.6 ליטר (135 כ"ס, 16.7 קג"מ), ותיבת שישה הילוכים אוטומטית חדשה. על הנייר, החידושים האלה אמורים להעניק ל-i30 מנה נאה של עזוז ופלפל-דינמי. ואכן, בנהיגה חסרת יומרות ספורטיביות, אין ספק שה-i30 טובה ונמרצת מקודמתה. אז למה אתם מרגישים שתכף יגיע "אבל"?

 

כי הנה הוא מגיע: הכוח של מנוע הבנזין מתייצב לעבודה בסל"ד גבוה - כמעט 5,000 סל"ד נדרשים לו כדי לספק את מלוא המומנט, ושיא ההספק מגיע רק ב-6,300. מה אומרים כל המספרים האלה? שצריך לנעוץ דרבנות בצלעותיה של ה-i30 כדי למצות את הפוטנציאל שלה, וזה לא הולם את אופייה הסולידי.

 

וכאן מגיעה עוד נקודה שתישא חן בעיני האירופים: גרסת הטורבו-דיזל של ה-i30 עדיפה על גרסת הבנזין. המנוע גמיש יותר, ונראה גם שהוא מתאים יותר לתיבת ההילוכים. אלא שמדיניות המס בישראל וטעמם של הלקוחות אינם מגלים חיבה למנועי דיזל, ולכן גרסה זו כלל אינה מוצעת (לפחות בשלב ההשקה של המכונית).

 

 

נוחות נסיעה

תחום נוסף שניכרים בו ניסיונות לשוות ל-i30 תחושות אירופיות, הוא עניין שבעשור הקודם נעדר כמעט לחלוטין ממכוניות יונדאי - עידון. אבל זה בדיוק מה שעשו הקוריאנים החרוצים (או בעצם, האירופים שעובדים עבורם). ה-i30 נוחה מבלי להיות רכה מדי, ותא הנוסעים שלה משרה נינוחות ושקט שירשימו לטובה גם את מי שרגיל למיטב תוצרת אירופה.

 

אבל ראוי לסייג את כל השבחים האלה: גם באזורים כפריים נידחים, שנראה כמו נשארו ללא שינוי מימי פרנקו, עולה איכות הסלילה של כבישי ספרד על זו המקובלת בישראל. ולכן, ההתרשמות מנוחות הנסיעה של ה-i30 מוגבלת בלבד, וראוי לבחון אותה שוב בכבישים מקומיים.

 

 

יכולת דינמית

כמו כמעט כל מכונית מודרנית, היכולת הדינמית של ה-i30 טובה מאוד. היא בטוחה וצפויה, יש לה אחיזה גבוהה, ואפשר לנהוג בה מהר מכפי שהשוטרים בספרד מתירים. אלא שכמו מכוניות מודרניות רבות, כל זה אינו הופך אותה למכונית מהנה לנהיגה. וזה לגמרי מובן ומקובל, מאחר שרובם המוחלט של הלקוחות כלל אינם מעוניינים ליהנות בנהיגה.

 

מה שקצת פחות מובן הוא ההגה החשמלי, שמציע שלושה מצבי כיול - רגיל, נוחות וספורט. באף אחד מהשלושה ההגה אינו מצליח לאבד את התחושה המלאכותית שלו. למעשה, לא ממש ברור מה הטעם בשלושת המצבים. טוב היו עושים הקוריאנים (או האירופים שתכננו את המכונית) אם פשוט היו בוחרים באחד, ופוטרים את הנהג מהבחירה המיותרת.

 

 

לסיכום

מתברר שכאשר יצרנית קוריאנית מעסיקים מעצבים ומהנדסים אירופים, יוצאות לה מכוניות אירופיות. וה-i30 החדשה היא יותר אירופית מלא מעט מכוניות אירופיות. אז נכון, אין לה אופי ייחודי, והיא לא ממש מלהיבה. אבל אין ספק שהיא מגשימה היטב את היעד שהציבה לה יונדאי - היא מיישרת קו עם הטובות שבמכוניות המשפחתיות, והיא עושה זה בצורה מרשימה ואיכותית מאי-פעם.

 

בעד: עיצוב, מנוע דיזל, איכות תא נוסעים

נגד: חסרת אופי ייחודי, גרסת בנזין פחות מרשימה מהדיזל 

 

נ.ב: הו, הסטיישן 

אחת ההפתעות הגדולות של שוק הרכב בשנים האחרונות, היא ההצלחה הנאה של גרסאות סטיישן למכוניות משפחתיות. ומי שאחראית לכך במידה לא מבוטלת, היא ה-i30 הקודמת. מאחר שגם למכונית החדשה כבר הוצגה גרסה שכזו, זה לא יהיה נועז לנחש שגם הפעם היא תזכה להצלחה נאה. יונדאי i30

 

הכתב היה אורח חברת יונדאי