אושר: מותר להכניס לקולנוע אוכל ושתייה מהבית

ועדת הכלכלה אישרה להצבעה תיקון חקיקה, שייכנס לתוקף בינואר, לפיו בתי קולנוע, אולמי מופעים ומגרשי ספורט, לא יוכלו לאסור על לקוחותיהם להכניס אוכל ושתייה. בבתי הקולנוע מזהירים: העסקים ייפגעו פגיעה אנושה. יו"ר הוועדה, שאמה: החוק יהווה כיפת ברזל שתגן על הצרכנים

בתי הקולנוע, אולמי מופעים, מגרשי הספורט, בתי החולים ושאר מקומות סגורים, לא יוכלו עוד לאסור על הציבור הבא בשעריהם להביא אוכל ושתייה - כך על פי תיקון בחוק הגנת הצרכן שאושר היום (ג') בוועדה הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית וייכנס לתוקף ב-15 בינואר 2013. התיקון מבטל את האיסור שהפך את הצרכנים ללקוחות שבויים של בעלי האולמות והמתקנים, אשר אילצו אותם לרכוש את המזון במזנונים שלהם תמורת מחירים מופקעים.

 

• לקריאת כתבות נוספות במדור צרכנות

 

ביטול האיסור נכלל בין יתר סעיפי החוק החדשים שיעלו להצבעה סופית במליאת הכנסת בימים הקרובים, ויהוו את "כיפת הברזל שתגן על הצרכנים, ותעניק תרופה מיידית לכל עוולה צרכנית", כדברי יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד). החוק מרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד התמ"ת, ומאפשר לה להטיל על עוסקים עבריינים קנסות מנהליים עד 50 אלף שקל.

 

שאמה-הכהן אמר לאחר אישור החוק: "אני שמח שלאחר מאבק ארוך ולמרות התנגדות בתי הקולנוע קיבלה הוועדה את הצעתי להילחם במכירת המזון והמשקאות במחירים מופקעים באולמות שלהם ובמופעי בידור וספורט". מאבקו החל לאחר שבוועדה נדונה לראשונה בעקבות המחאה החברתית, התופעה שמחירי הפופקורן בבתי הקולנוע הם בשווה ערך של 150-200 שקל לק"ג.

 

בתי הקולנוע: אנו מתפרנסים ממכירת מזון ושתייה 

היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן, עו"ד חנה טירי-וינשטוק, אמרה כי בעלי האולמות והמתקנים למיניהם, למעט מסעדות, יוכלו לאסור על הכנסת מזון ומשקאות רק אם נאסר עליהם או שלא ניתן להם למכור מצרכים אלה במקום. היא ציינה כי רק גורם אובייקטיבי כמו המשטרה יוכל לקבוע איסורים על הכנסת שתייה או דברים אחרים, מטעמי שמירה על ביטחון הציבור.

 

אפרים ליפשיץ, סמנכ"ל השיווק של רשת בתי הקולנוע גלובוס-מקס, אמר כי הם מתפרנסים ממכירת מזון ושתייה ולא מתביישים בזה, שכן זו ההצדקה היחידה לקיומם. "האיסור הזה יפגע פגיעה אנושה שלא תהייה לה תקומה ברמה העסקית", אמר והסביר כי זמני המכירה במזנונים הם קצרים מאוד, אבל העלויות רגילות ולכן המחירים גבוהים. אני יכול לייקר את הכרטיסים אבל אז יבואו פחות אנשים לקולנוע", אמר ליפשיץ.

 

שאמה-הכהן אמר בתגובה כי לבית הקולנוע המשלם למפיצי הסרטים תמלוגים ממחיר הכרטיס יש אינטרס לשמור על מחיר נמוך של הכרטיס ולמכור את המזון במחיר גבוה.

 

קנס של עד 50 אלף שקל לרשתות

בישיבה האחרונה על תיקון החוק, שנערכה היום, ערערו רשתות השיווק על החלטת הוועדה בישיבה הקודמת על הסנקציה שנקבעה בחוק להפרה חוזרת על סעיפיו לפיה הקנס יעמוד על 150% של הקנס הבסיסי המוטל על העבירה. מדובר בהפרה שתבוצע יותר מפעם אחת בטווח של שנתיים. הרשתות ביקשו לקצר את התקופה לחצי שנה לגבי מקרים שבהם בסימון מחירים ידני נמצא הבדל בין מחיר המוצר על המדף למחיר שבקופה.

 

הם טענו כי מדובר בעבירה טכנית, אבל הממונה על הגנת הצרכן, עו"ד תמר פינקוס, התנגדה בטענה שהקיצור לחצי שנה "נותן פרס לבעלי העסקים שיעודד אותם לא להתייעל". הוועדה התפשרה על קיצור תקופת העבירה החוזרת ל-9 חודשים רק לגבי עבירת הפער בין מחיר המדף למחיר הקופה. לשאר ההפרות תעמוד התקופה על שנתיים, כפי שהציע משרד התמ"ת.

 

בישיבה הקודמת אישרה הוועדה כי הקנס המנהלי לעבירות החמורות על סעיפי הליבה שבחוק יעמוד עד 50 אלף שקל לתאגיד ו-35 אלף שקל לבעל עסק יחיד, והקנס על העבירות החמורות פחות יעמוד עד 25 אלף שקל לתאגיד ו-10 אלפים שקל לעסק יחיד. בהפרה נמשכת יגדל הקנס ב-25 שקל על כל יום נוסף של הפרת החוק. על הפרה חוזרת במשך שנתיים לאחר ההפרה הראשונה, הקנס יעמוד כאמור על 150% מהקנס הראשון.