ספיידרמן החדש מתקרב לבאטמן

הוא זז כמו ספיידרמן, מציל את מנהטן כמו ספיידרמן והוא יגרום לכם להרגיש כמו ספיידרמן. אבל בסופו של דבר הוא מבוסס על באטמן ולא מגיע לאותה רמה. ביקורת משחק

איתי ברנר, games פורסם: 18.07.12, 09:50

כמו בכל שנה, גל סרטי הקיץ מביא עימו לא מעט גיבורי על לביקור נוסף על המסך הגדול. אם עבור מרבית הצופים מדובר בחדשות טובות, הרי שעבור הגיימרים, השמחה הזו מהולה בחשש ששוב נקבל כשלונות מסוגם של איירון מן 2 (ממוצע ביקורת 41) או ת'ור (ממוצע 38) - שניהם מבית היוצר של סגה. 

 

 

למרבה המזל, המקרה של The Amazing Spiderman שונה לחלוטין: על הפיתוח אחראים החבר'ה של Beenox, שכבר הביאו לנו לפני כשנתיים משחק לא רע בכלל של איש העכביש (Shattered Dimensions). המשחק ניצל היטב את הגרסאות הרבות של ספיידרמן שנוצרו במשך השנים והציג ארבעה סגנונות משחק שונים לארבעה אנשי עכביש שונים, בתוספת מבחר מרשים של רשעים ונבלים קלאסיים מהעולם של מרוול. משחק ההמשך, Edge of Time, אמנם היה איכותי פחות, אבל לא מספיק כדי להרוס לחלוטין את הרושם החיובי שהותיר המשחק הראשון. כעת מגיע המשחק השלישי של האולפן, המתבסס על הסרט החדש ובעצם מהווה המשך ישיר לו.

 

מבלי לחשוף יותר מדי מעלילת הסרט, נגלה כי ספיידרמן הצעיר מוצא את עצמו בביקור נוסף אצל חברתו גוון סטייסי במעבדות תאגיד אוסקרופ, אך במהרה מסתבר לו כי הניסויים בזני כלאיים (Cross Species) שהיו אמורים להיפסק באופן מיידי ממשיכים בניהולו של המדען אליסטר סמייט. הנסיוב המשופר של זן הכלאיים עובר מוטציה לוירוס קטלני, תוקף את תושבי מנהטן וגורם להיווצרותם של מספר יצורים בני תערובת מבחילים כגון Rhino ו - Scorpion, המוכרים היטב מסדרת הקומיקס. כעת על ספיידי להילחם לא רק בהם, אלא גם להגן על שמו הטוב ולמנוע מאוסקרופ להפוך אותו לבחור הרע בסיפור הזה.

 

 

אתה בטוח שלא ננשכת על ידי עטלף? 

כבר עם תחילת המשחק והצגת מערכת הקרב הבסיסית, תחושת הדז'ה-וו תוקפת בכל עוזה: אולי אלה תעלות האוורור שדוחפות את מצלמת המשחק אל זוית מאוד מסויימת, אולי מסכי שדרוג הדמות המעוצבים באופן מוכר, או אולי בכלל מדובר בחליפה שנוטה להיקרע ולהתבלות ככל שמתקדמים בשלב. התחושה הכללית היא שספיידרמן החדש הוא מודיפיקציה למשחקי באטמן האחרונים, מעין סקין ספיידרמן עשוי כהלכה למנוע משחקי הקומיקס המצויינים של אולפן Rocksteady.

 

התחושה הזו רק הולכת ומתחזקת כאשר מתקדמים במשחק ומגלים את מערכת ההתגנבות "החדשה" - ובכן, היא חדשה עבור ספיידרמן - שמאפשרת לגיבור לתפוס ולנטרל אויבים חמושים מהאוויר תוך כדי בריחה מהירה למקום מפלט באמצעות פעולת התחמקות שכאן קרויה בשם Web Retreat. זה כמעט אחד לאחד מנגנון ההתגנבות וחיסול חשאי של שני משחקי באטמן האחרונים.

 

למרות הדמיון הרב לאיש העטלף, יש למשחקיות תוספת אחת מקורית למחצה שמצליחה לאזן את המצב ונקראת Web Rush. כאשר המערכת הזו מופעלת, המסך קופא וספיידרמן יכול להתביית על נקודה אחת מסוימת ולנוע לעברה במהירות הבזק. נכון, זה כמו הנקודות שבאטמן יכול לשגר אליהן מרחוק את וו הטיפוס שלו, אבל בתוספת עצירת זמן, שמאפשרת תמרון מדויק גם בעת תנועה מהירה.

 

 

 

קרבות אוויר

בעוד המשחקיות ממוחזרת, העולם של ספיידי והיכולת לעופף בתוכו במהירויות גבוהות ובגבהים מסחררים עשויים היטב ומצילים את המצב. ספיידי יכול לעבור מחלק אחד של העיר לחלק אחר באמצעות ביצוע מגוון תעלולי אקרובאטיקה תוך כדי שהוא נעזר ביכולתו לשלוח אל האוויר קורי עכביש חזקים במיוחד ולנחות בדיוק רב ביעד המבוקש.

 

רוב המשימות הראשיות מתרחשות בתוך תאגיד אוסקרופ, שזה מצער, כי החלקים המלהיבים יותר מתרחשים בחללים הפתוחים של הסביבה החיצונית. לא הכל אבוד, כי מדי פעם יתקוף את מנהטן רובוט מעופף כזה או אחר ואז יתפתח קרב בוס מגניב במיוחד במהלכו ספיידרמן ייאלץ לחמוק מצבתות ענק או קרן לייזר קטלנית ולתקוף את הבוס בנקודות רגישות. הקרבות הללו, כמו שאר המשחק, לא מאוד מאתגרים, אבל אם תצליחו לשכוח מזה שאתם לא ממש בסכנה אמיתית (יכולת די חשובה במשחקים גם ככה), קשה לחשוב על סצנות אקשן מרגשות יותר, כאלה שמצליחות לשמור על תחושת הסחרור והחופש שמלווה את תמרוני ספיידרמן בסרט.
 
 

ניו יורק? מצ'עממת

כאשר הוכרז כי המשחק הנוכחי יציג עיר פתוחה, החל לקנן בתוכי חשש שזו תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית לעבור מעיצוב ליניארי, כפי שהיה בשני המשחקים הקודמים של Beenox, למודל של עיר פתוחה, חיה, במשחק אחד עם זמן פיתוח קצר למדי. צדקתי: קונספט העיר הפתוחה נדחף אל המשחק בכוח, בלי להשקיע את המחשבה הדרושה כדי להפוך אותה למקום שמעניין לחקור, או חיוני למשחקיות.

 

לא רק שהמעבדות של אוסקרופ, שמהוות כאמור את רובו של המשחק, הן ליניאריות לחלוטין, אלא שיש מעט משימות צדדיות שבאמת שווה להשלים אותן. בדרך כלל הן נמשכות שנייה וחצי במהלכן ספיידי צריך להחזיר אנשים נגועים לבית המחסה או לקפוץ ממכונית למכונית על מנת לתפוס פושעים. אין למשימות האלו קשר משמעותי לעלילה הראשית, וברגע שראיתם אחת מהן, ראיתם את כולן.

 

יוצאות מן הכלל הן המשימות בהן צריך לצלם אובייקטים מסוימים בסביבה ולשלוח את התמונות לכתבת של הדיילי הבוגל על פי רמזים שהיא נותנת. חלק מן התמונות מצולמות גם במהלך המשימות עצמן, ובעזרתן נחשפים תושבי מנהטן למה שמתרחש בתוך אוסקרופ. עוד רעיון נחמד הוא שברחבי העיר מתחבאות חוברות קומיקס רבות, וכאשר אוספים מספיק מהן אפשר לפתוח חוברות קומיקס "אמיתיות", סרוקות ברזולוציה גבוהה, שחושפות טפח מההיסטוריה ארוכת השנים של ספיידרמן ועולמו.

 

אבל חוץ מחוברות הקומיקס והצילומים, אין בעיר אטרקציות - לא אתרים ששווים ביקור, לא פעילויות מעניינות. היא אפילו לא מעניינת ברמה ויזואלית גרידא, ובמבט מהאוויר נראית יותר כמו פרבר שינה שבו כל הבניינים הם העתקים כמעט זהים מאשר מהמרכז הכלכלי-תרבותי שהיא אמורה להיות.
 
 
 
מלבד שחזור תחושת התנועה בין גורדי שחקים של הסרט, גם הדיבוב הוא חלק מוצלח ששומר על איכות בלתי מתפשרת, אפילו שהוא לא נהנה מקולם של השחקנים המקוריים. המוזיקה משולבת בו באופן הוליוודי מדוייק לא פחות. כאשר מחברים יחדיו את איכות הכתיבה (הסבירה), הדיבוב והמוזיקה, מתקבל משחק שקשה לא ליהנות ממנו.

 

לסיכום, The Amazing Spiderman הוא דוגמה למשחק מבוסס סרט שניכרת בו השקעה אמיתית ומבורכת, אבל מנסה לקפוץ מעל הפופיק כדי להפוך ל"משחק גדול", בלי לקחת את הזמן והסיכונים שמולידים משחקים גדולים באמת. כתוצאה מכך הוא מסמן וי על רוב הפיצ'רים שדרושים ללהיט קומיקס גיימינג מודרני, אבל עושה רבים מהם בשטחיות, ולא מוסיף דבר לז'אנר. מה שמציל אותו מבינוניות מוחלטת זה שהוא מרגיש כמו ספיידרמן, זז כמו ספיידרמן ומציל את מנהטן כמו ספיידרמן. את תחושת גיבור העל Beenox כבר תפסו היטב - עכשיו הם רק צריכים ליצור המשך שינצל את העולם הפתוח ויעמוד על שתי רגליים משלו, בלי להישען כל-כך הרבה על החבר מגות'האם.

 

יאהבו: חובבי קומיקס/גיבורי על שמסוגלים לכייף גם בלי רמת קושי מאתגרת

ישנאו: אלו שציפו שהעכביש ירחף לרמת העטלף, אולי אפילו ילמד אותו דבר או שניים