זה היה כמעט לפני שנה. ישבתי עם חברה על הבר של מסעדת "ברטי", שאז רק נפתחה, עדיין הלומה מההרצאה שראיתי יום קודם לכן וגרמה לי לשנות את חיי. נשנשתי קצת מהלחם, אכלתי זיתים, הסתכלתי על הצלוחית שהתחילו להתקבץ סביבנו והרגשתי הכי מבולבלת בעולם.
עוד בערוץ האוכל:
אני אוהבת אוכל, אוהבת מאד. אפשר לומר שאני חברה של כבוד באומת ה-"פרעסרים", אלה שכל עוד מונחות לפניהם צלחות עם אוכל טעים, לא יפסיקו לאכול, גם הרבה אחרי שכבר פתחו את כל הכפתורים במכנסיים. ופתאום, מעצור חדש, מסוג אחר. כזה שנגרם מכוחה של הבנה שבעצם אני לא ממש רוצה לאכול יותר את האוכל הזה, מקום בו המילה "טעים" מפסיקה להיות סיבה. איך זה ייתכן?
החברה הסתכלה עלי בעין עקומה. "נו, באמת", היא אמרה ודחפה לעברי את הצלחת שבדיוק נחתה על השולחן. היה בה תמנון שלם, צלוי היטב ומעלה ניחוח שאז עוד עורר בי תיאבון. "נו, טוב", אמרתי לעצמי ונעצתי בו מזלג. הוא היה מושלם, בשר התמנון הכי טעים שאכלתי בחיי. אבל לא משנה כמה טעים היה, הבנתי די מהר שאין כאן חצי דרך.
שכמו כל דבר שאני עושה, אני חייבת להיות כנה עם עצמי ולעשות את מה שאני עושה בלב שלם. רגע לפני שסגרתי את הדלת על חיי הקודמים, עוד הספקתי לכתוב המלצה על המנה הזאת ובו זמנית להחליט שזאת מנת הבשר האחרונה שאני מתכוונת לאכול. נפרדתי מהעבר הקולינארי שלי לשלום ויצאתי להרפתקה חדשה, שכולה תענוגות טעימים מן הצומח.
עברה כמעט שנה. שנה סוערת ומרתקת של גילויים קולינאריים חדשים, אתגרים מקצועיים ואישיים וסלילה של דרך שלא הייתי מאמינה שאצעד בה. עיתונאית אוכל, טבעונית.
הרבה עבר מאז גם על ענף האוכל המקומי, המילה טבעונות כבר נשמעת פחות משוקצת לשפים ולמלצרים, מנות טבעוניות צצות בתפריטים הקבועים וסדנאות וארוחות מיוחדות הפכו כמעט לשגרה. בתום שנה כל כך מרגשת, אני מגיעה לרגע שבו אני חוגגת את היומולדת המסורתי שלי (שהפעם הוא עגול וגדול במיוחד) ובמקביל מציינת שנה למהפך הגדול בחיי, שהתחיל ממש כאן וקראו לו "מעופו לטופו". אין ספק, עפתי על זה.
כמו אצל רוב ילדי הקיץ, גם אצלי יומולדת זה אישיו. כנראה הטראומה של מסיבות נטולות חברים באמצע החופשה או לחילופין, חגיגות קבוצתיות שהתקיימו רחוק מהתאריך הנכון, רק בגלל ששנת הלימודים מסתיימת.
ילדי קיץ הם לנצח ילדי יומולדת מקופחים ולרוב התוצאה היא רגישות יתר ותכנונים מוקדמים שלא היו מביישים את החתונה של וויליאם וקייט. השנה, כשהמועד התחיל להתקרב, שאלתי את עצמי איך אציין את יום ההולדת הראשון שלי כטבעונית שהוא גם ה-"טבעולדת" שלי. נזכרתי במנת הבשר האחרונה ההיא וחשבתי שאין כמו לחזור ל-"זירת הפשע" לסגירת מעגל חגיגית, עם האנשים שמאז אותו תמנון מכינים לי אוכל טבעוני כיפי, טרי ועונתי בכל פעם שאני מגיעה לשבת עם חבר או חברה על הבר.
רועי ענתבי ואור ברי, השפים המוכשרים של "ברטי", בנו לכבוד החגיגה תפריט מקסים של מנות צבעוניות וקלילות, שילוו בקוקטיילים קיציים ויינות מקומיים. עד שהחגיגה תתחיל, אני מעלה עבורכם את הקינוחים המתוקים שיוגשו בארוחה, כדי שתהיה לכם ולי שנה חדשה מתוקה וטעימה לא פחות מזו שחלפה. כולכם מוזמנים!
פירות טריים, שוקולד מרוכז ובצק פירורי מתובל מייצרים קינוח קיצי חגיגי במיוחד.
המרכיבים:
לגאנש השוקולד:
300 גרם שוקולד מריר פרווה (לפחות 53% מוצקי קקאו)
200 גרם (1/2 פחית) קרם קוקוס
לעוגיית התבלינים:
80 גרם (1/4 כוס) שמן מזולה או שמן צמחי אחר
90 גרם (1/2 כוס) קמח
90 גרם (1/2 כוס) שקדים מולבנים טחונים
50 גרם (1/4 כוס) סוכר דמררה
10 גרם (2 כפות) פולי קקאו גרוסים (להשיג בחנויות הטבע או בחנויות האפייה המתמחות)
5 גרם (1 כפית) עלי כוסברה יבשים
2 בננות בשלות ומוצקות, פרוסות דק
4 תאנים בשלות, חתוכות לרבעים
מעט שמן צמחי
מעט סוכר דמררה
אופן ההכנה:
זה לא ממש קינוח, אלא יותר ממתק שכיף לסיים איתו ארוחה בלי הרגשת כבדות אבל עם טעם מתוק בפה. ה"ברטים" אילתרו אותו עבורי באחת הפעמים שנחתי אצלם כטבעונית רעבה. כמה פשוט, ככה כיפי וטעים.
המרכיבים (ל-10 חטיפים):
10 תמרים מזן מג'הול, ללא חרצנים
100 גרם פיסטוקים קלויים, שלמים או קצוצים גס
טחינה גולמית איכותית, להגשה
אופן ההכנה: