איבדו את השפיץ: גמר "רוקדים עם כוכבים"

לא קל היה להיות "רוקדים עם כוכבים" הקיץ הזה. עם ניצחון צפוי מראש, סקס אפיל עייף ושופטים שהתלוננו על שלל הנפות והרמות - הרייטינג דווקא התקשה להתרומם. המסקנה: כדי לשרוד, צריך להמשיך ולפצח את הקוד של שעשועון הריקודים

הפתעה! הזוג המנצח של העונה השביעית של "רוקדים עם כוכבים" הוא אסף ומאשה. תודו שבחיים לא הייתם מצפים לתפנית מסעירה שכזאת. אסף הרץ, רק המתמודד המוכשר ביותר של העונה, שהאכיל אבק את המתחרים שלו מהפסדובלה הראשונה, רק הבחור ששם את הרַץ בהרץ, ששם את האַס באסף, רק הבחור שהשופטים ריירו עליו שבוע אחרי שבוע, לקח את העונה. אם זה לא אנטי-קליימקס, אני לא יודעת מה כן.

 

אז מתח לא היה לנו בגמר הזה, ואלוהים יודע שנעדרו ממנו עוד כמה דברים, כמו לוח שנה למשל. אלא אם כן סמנתה פוקס עם פלייבק בשירה הנוצרי, "Touch me", היתה סוג של פארודיה על האייטיז, ולזה אני, וכנראה גם האייטיז, מתקשות להאמין.

 

 

לא קל היה להיות "רוקדים עם כוכבים" הקיץ הזה. היה חם, אבל כנראה במקום אחר. בעוד שהשופטים התלוננו עד אינפלציה, על שלל הנפות והרמות, הרייטינג דווקא התקשה להתרומם. זה התחיל עם שיבוץ מוזר מצד "רשת" מול "הישרדות VIP", כמו שיחת טלפון לאקס שאתה עושה כשאתה שיכור, נניח כי אתה ממש על הסוס עם תוכניות כמו "Tha voice" ו"המירוץ למיליון", ולמחרת אתה תוהה מה בדיוק חשבת לעצמך, כשערוץ עשר, הסוס המת, קובר אותך בטבלאות שבוע אחרי שבוע.

 

מאי התקווה לאי המתים

גם בימי השבוע בהם לא שובצה מול "הישרדות", לא נפנפה "רוקדים" ברייטינג גבוה מדי. וכשברחה מ"הישרדות" ונשארה רק על ימי חמישי, זה כבר היה טו-לייט. אם גיא זוארץ חשב שהוא מקבל העברה לאי התקווה, הסתבר לו שהוא דווקא עובר לאי המתים.

 

 

הרייטינג הנמוך יחסית, מן הסתם יבאס את "רשת" בהתחשב בעובדה שהם דווקא כן רעננו את הפורמט: שלחו הביתה את אבי קושניר והילה נחשון, הביאו את ירדן הראל - סוג של תוכנת הנחייה נשית עם דציבלים מעט מטרידים, אם מישהו שואל אותי - ואת זוארץ, כאמור, שאין ספק שהוא עושה עבודה הרבה יותר טובה בלהתעלף על רוקדים, מאשר בלהתלוצץ עם שורדים.

 

 

 

שבע עונות זה יותר מדי מוקדם בשביל מותג כמו "רוקדים" לאבד את השפיץ. בארה"ב סגרו כבר 14 עונות ועדיין בועטים. אם ב"רשת" רוצים למצות את המיטב מהפורמט שהם רכשו, הם חייבים לפצח את העונות הקודמות, וגם בכמה פרקים מהתוכניות ששודרו אצל ידידתנו הגדולה, אמריקה, ולהבין איך לגרום לזה לעבוד.

 

 

רוקדים ופוחזים

מאחר ו"רוקדים" היא לא ריאליטי ג'וס, אלא שעשועון ריקודים נקי, היא לא יכולה להרשות לעצמה להסתמך על שערוריות זוטא במהלך העונה כמו הסולחה בין אמדורסקי לדץ, למשל, ובעיקר צריכה לפצות על זה בקטגוריות אחרות, כמו למשל -סקס אפיל. אין מה לעשות. לא סתם שלושת המתחרים שהגיעו לגמר, מיקי גבע, עמית פרקש והרץ, הם צעירים ופוחזים. רוקדים נשענת לא מעט על סקס אפיל.

 

 

אם אתם לא מצליחים ללהק כוכבים של ממש, כמו שקורה בארה"ב, אתם חייבים להציף את הרחבה בהורמונים. בעונה הזאת לא רק איבדתם את אנה ארונוב, אלא השארתם את אסף הרץ לשמור לבד, עשרים וארבע שבע, על גחלת הסקס. אז נכון, בראבא ואילנית היו הברקה מדהימה, אבל אתם אמורים לדבר לצופים שלכם בגובה האגן. זה, בנוסף למנחים קצת יותר עסיסיים, הם הדברים ששומרים על עניין, בתוכנית ש-90 אחוזים ממנה, בואו נודה על האמת, הם פטפטת כרונית ודיבורי סרק.

 

דבר שני הוא השואו. מהבחינה הזאת דווקא חל שיפור השנה, לפחות בגזרת השופטים. מכיוון שעבור הצופה הממוצע שלכם, להחזיק מסגרת נשמע כמו משהו שעושים בחברת האשראי, חשוב יותר שהשופטים יחזיקו מסך מאשר יחזיקו בבית את הכרך האחרון של חוקי הריקוד הסלוני. מהבחינה הזאת מיכל אמדורסקי ואורי פסטר הם מתנה. אפשר לתעב אותם, אפשר למות עליהם - אבל אי אפשר להתעלם מהם. מה גם שממילא שולחות הסמסים מוטרדות יותר בשאלה אם לאסף הרץ יש חברה (יש, עמית פרקש) מאשר אם האגן שלו היה בקונטקט או בקונטיקט.

 

הקהל של "רוקדים עם כוכבים" עדיין קיים. באמת שאין צורך להספיד את התוכנית, אלא בעיקר לתת לה טוויסט קטן, כדי שגם היא, כמו שהעידה על עצמה החברה עמית פרקש, כבר לא תהיה עקומה.