החתיכה החסרה בפאזל

האמהות גרמה לקרן אדלר להקים בברגן קאונטי את "גן אביב", שעוזר להורים וילדים ישראלים לשמור על זהותם

שירי גבע פורסם: 26.07.12, 09:06

ב-2007, כשלבתה, אביב, מלאו שלוש, קרן אדלר הגיעה למסקנה ששינתה לא רק את חייה אלא את חייהם העתידיים של רבים מילדי הישראלים בניו-ג׳רזי. ״הבנתי שהמקום שאני מחפשת לילדה שלי בעצם לא קיים״, היא מספרת. ״חיפשתי גן יהודי, קרוב לבית. חיפשתי מקום שיהיה נקי ובריא, חם ומשפחתי, עם תוכנית לימודים טובה ולימודים גם בעברית. במקום אחד מצאתי חום, באחר את הלימודים, אחר היה נעים ונקי, אבל אף פעם לא מצאתי את כל החבילה יחד״. ההבנה הזו הניעה אותה לפתוח את גן אביב, "מקום שיש בו את כל מה שאני, בתור אמא, מחפשת בשביל הילדה שלי״.

 

יותר ממוסד חינוכי. הילדים בגן אביב

 

קרן נולדה בישראל והגיעה לארה"ב עם הוריה בגיל 12. לאורך ילדותה הייתה פעילה בצופים ובגיל 18 חזרה לשירות צבאי בישראל עם גרעין "צבר". בצבא שירתה כמדריכה. לאורך כל חייה קרן ידעה שיש לה חיבור טבעי לנושא ההדרכה והחינוך, אבל הרעיון לעבוד עם ילדים בא לעולם רק אחרי שהיא עצמה הפכה לאמא. היא התחילה לעבוד כעוזרת בגן ילדים וגילתה תוך זמן קצר שזה "פשוט התחום שלי". יחד עם זאת, תמיד מצאה סביבה הרבה דברים שרצתה לשפר. "אחד הדברים שתמיד שיגעו אותי זה שהייתי נכנסת לגן ורואה צעצועים שבורים, פאזלים עם חתיכות חסרות. איך אפשר ללמד ילד שלא משנה מה הוא יעשה, הוא לא יצליח? שהוא בחיים לא יצליח לסיים דברים, כי תמיד תהיה חסרה לו החתיכה האחרונה?"

 

אצלה בגן, אומרת קרן, פאזל עם חתיכה חסרה הולך ישר לפח.

 

גן אביב, שממוקם בברגנפילד, ניו-ג'רזי, הוא גן יהודי, דו-לשוני, לגילאי חודשיים עד חמש (סניף נוסף, גן חובה לבני חמש-שש, יפתח בספטמבר הקרוב בפרלון, ניו-ג'רזי). מעבר לעברית, הגן בא להקנות לילדים יסודות אקדמיים חזקים, חינוך יהודי, ערכים וכמובן מנה גדושה של הנאה מהחיים. לגן יש מגרש חניה וחצר משחקים צמודים, חצר משחקים פנימית, משחקיה רכה לפעוטות ושתי קומות של כיתות לימוד צבעוניות ומוארות. בחדר הפעוטות יש תחנת החלפה ותחנת ניקוי, מטבחון נפרד ואיזור שקט למיטות התינוקות. המבנה מצוייד גם במצלמות רשת, שמאפשרות להורים לפקוח עין על הילדים בכל שעה.

 

בגן יש תשע כיתות, עם מכסימום של 12 ילדים בכל כיתה. אחד הדברים שמייחדים את הגן שלה, אומרת קרן, הוא שהפרש הגילאים בין הילדים בכל קבוצה אינו עולה על חצי שנה. ״ברוב הגנים, בכל כיתה הגילאים מעורבבים – חצי שנה עד שנתיים, שנתיים עד שלוש, וכו'. אבל אני לא מאמינה שילד בן שנתיים יכול ללמוד עם בן שלוש, או שילד בן שלוש יכול יכול ללמוד עם בן ארבע. בגילאים האלה הבדל של שנה הוא פער עצום״. השמירה על הפרש גילאים קטן מבטיחה את ההתקדמות האופטימלית של כל ילד, כמו העובדה שבכל כיתה יש מורה מוסמכת ועוזרת גננת (האחת דוברת אנגלית והשנייה עברית), כך שהיחס בין המחנכים לילדים תמיד קטן מאחד לשש.

 

תוכניות הלימוד בגן אביב הן ברמה אקדמית יוצאת דופן. תוכנית אחת נקראתHigh Reach Learning , מערכת שיעורים חוייתית שפותחה על ידי מדינת ניו-ג'רזי, בה בכל חודש נושאים נבחרים נלמדים באמצעות משחק, שירה ותנועה. גם התוכניות ללימוד עברית, 'עברית בתנועה', לגילאי אחד עד שלוש, ו'חלב ודבש' לגילאי שלוש ומעלה, מבוססות על כלים חווייתיים. "זו תוכנית ללימוד עברית בעברית דרך שירה, דיבור ותנועה, שפותחה על ידי הסוכנות היהודית במיוחד עבור ילדים שגדלים בארה״ב", מסבירה קרן. "הדגש הוא על הבנת השפה המדוברת. אם הילד נוסע לבקר בישראל, גם אם בבית לא מדברים מילה בעברית, אם הוא עשה את ׳חלב ודבש׳ הוא יוכל להבין מה אומרים לו ולתקשר עם הסביבה״.

 

ילדים בגילאי ארבע עד חמש עושים את התוכנית ,Handwriting Without Tears שנועדה להקל על הקושי הספציפי בלימוד כתיבה. ״מה שהיו מלמדים פעם בכיתה א' היום לומדים בקינדרגארדן, ומה שהיו מלמדים פעם בקינדרגארדן לומדים היום בפרי-קיי״, מסבירה קרן. ״וזה שהחליטו לדחוף את תוכנית הלימודים שנה קדימה לא אומר שהילדים מוכנים לזה מבחינה התפתחותית. הנושא של כתיבה הוא משהו שלעיתים קרובות קשה להם להתמודד איתו, במיוחד מבחינה טכנית. אז במקום השיטה המסורתית, בה מלמדים ילדים לכתוב את האותיות לפי סדר האיי-בי-סי, ב׳ללא דמעות׳ מלמדים אותם לכתוב לפי הצורה של האות. קודם לומדים את האותיות שבנויות מקווים ישרים, אז את אלו שבנויות מצורה מעוגלת ובסוף את אלו שמורכבות משתי הצורות יחדיו. כדי ליצור את האותיות משתמשים בפלסטלינה, גירים וצבעים. רואים שזה הרבה יותר קל להם״.

 

יום טיפוסי בגן אביב נפתח בשמונה בבוקר עם כמה דקות של שירים יהודים, וממשיך ל-Circle Time ואוריינטציה זריזה: איפה אנחנו נמצאים, מה מזג האוויר היום, מה עושים עכשיו. רבע שעה של 'חלב ודבש' בעברית ילוו בפעילות בתחנות השונות: פינת המחשבים, היצירה ומשחקי הדמיון. בזמן הזה המורות יעברו באופן אינדבידואלי עם הילדים המבוגרים יותר על חוברות העבודה, שמכינות אותם לשלב האקדמי הבא. היום ממשיך עם נושאי החודש של תוכנית High reach ופעילות ממוקדת כמו ספורט, מלאכה, אפייה ובישול, תיאטרון, תיאטרון בובות, שעת סיפור, מוזיקה וריקוד. פעמיים בשבוע יש שיעורי מוזיקה וספורט. אחרי ההפסקה בחצר המשחקים הצמודה תגיע ארוחת צהריים חמה. ״בשנה הקרובה, לבקשת ההורים, שינינו את התפריט לארוחה מאד ישראלית״, מעירה קרן, ״יהיו מנות כמו עוף עם מג׳דרה, שווארמה עם קוסקוס... זו תמיד תהיה ארוחה בשרית ותמיד עם ירקות, פירות ומרק״. אחרי מנוחת הצהריים – כל שכבת גיל עם משך המנוחה שמתאים לה – הפעילות תתחיל מחדש עם "ריכוז" פעילות בתחנות, וכו'. בקיץ יש טיולי שדה: פיקניקים, ביקורים בבריכה, בפינת הליטוף בגן חיות ועוד.

 

"שעות הפעילות בגן מותאמות לסדר היום של הורים עובדים", מוסיפה קרן. "אנחנו פתוחים משבע וחצי בבוקר עד שש וחצי בערב, ובימי שישי עד חמש. הגן פתוח גם בחול המועד ובימי חג לאומיים, כמו פרזידנטס-דיי או קולמבוס-דיי". להורה יש בחירה בין יום לימודים קצר, משבע וחצי בבוקר עד שלוש אחה"צ, או יום ארוך, משבע וחצי בבוקר עד שש וחצי בערב.

 

קרן רואה בגן אביב יותר ממוסד חינוכי; זו בעצם מסגרת חברתית וקהילתית דרכה ילדי ישראלים זוכים לשמר את זהותם המשפחתית. ולא רק הילדים: עם לימודי היהדות, העברית והפעילויות המיוחדות לחגים, גם ההורים משתתפים בפעילויות ומתערים בקהילה. "כל מה שאני עושה אני עושה בתור אמא, במחשבה על מה הייתי רוצה לתת לילדים שלי", אומרת קרן.

 

לפני חמש שנים, כשפתחה את הגן, היו רשומים בו כחמישה ילדים, שלה ושל החברים שלה. היום יש בו יותר מ-100. קצב הצמיחה המואץ, אומרת קרן, היה אחד האתגרים הגדולים בתהליך ההקמה. "לפנינו, לא היה בברגן קאונטי גן יהודי. ידענו שיש בזה צורך, אבל לא יכולנו לדמיין איזו תאוצה אדירה זה יתפוס. פתחנו את הגן בספטמבר ובדצמבר פתאום היינו צריכים להכפיל אותו. תוך חודש היינו צריכים להרחיב את החלל, לשכור עוד קומה, למצוא מורות נוספות, ציוד נוסף... בשנה הראשונה היינו שם יום ולילה. בשלוש השנים הראשונות לא עזבנו את המקום גם בסופי שבוע". היום קרן יודעת שהעבודה הקשה השתלמה. "הדבר הכי מרגש בחיים שלי היה טקס הסיום שעשינו בשנה שעברה לקטנטנים איתם פתחתי את הגן. לראות אותם בגלימה ובכובע המיוחד לסוף השנה, שרים את 'עוף גוזל'... זה היה פשוט מרגש". הם התחילו יחד איתה, לפני חמש שנים, וסיימו כעת עם טקס הסיום הראשון בחייהם. "זה הרגיש קצת כמו להניח במקום את החתיכה האחרונה של הפאזל".

 

לפרטים:

1-888- gan-aviv

www.ganaviv.com