אמן בוול סטריט

היצירה האמנותית של גיא בן-ארי הביאה אותו כל הדרך לוול סטריט, אבל זה לא מה שאתם חושבים

בספטמבר הקרוב יתחיל הצייר גיא בן-ארי, תושב וויליאמסבורג, לקחת את הסאבוויי לוול סטריט. לא, האמן הצעיר לא 'הבין פתאום' שהגיע הזמן להפסיק עם המשחקים ולהתמקד בלעשות כסף. בן-ארי הוא עדיין אמן וללב הפיננסי של מנהטן הוא יגיע במסגרת תוכנית סטודיו יוקרתית במסגרתה 15 אמנים ושישה סופרים או משוררים זוכים לחלל עבודה באחד מגורדי השחקים הסובבים את וול סטריט ובו קומת משרדים שלמה עברה המרה לחללי סטודיו. בן-ארי מתרגש לקראת השינוי: "כשבאתי לבקר באירוע הסטודיו הפתוח שהתוכנית ערכה השנה, נדהמתי מהנוף שנראה מהחלונות: מאות משרדים, הנהר המזרחי של מנהטן וקו הרקיע של ברוקלין. אני מחכה לשגרה היומית של לנסוע לעבודה ביחד עם כל יתר עובדי וול סטריט. כולנו נלך לעבוד, הם במשרד, ואני בסטודיו".

 

 

גיא בן-ארי גדל בתל אביב ולמד אמנות בבצלאל בירושלים, כשהוא קופץ באמצע ללונדון, שם בילה תקופה בבית הספר לאמנות סלייד שבאוניברסיטת לונדון, שנחשב למוביל באירופה בלימודי ציור. אחרי שסיים את לימודיו ב-2009 המשיך לניו-יורק, כאן החל בלימודים בתוכנית ללימודי תואר שני באמנות באוניברסיטת קולומביה. "תקופת הלימודים הייתה מדהימה וכללה שגרת סטודיו ומפגש עם אמנים מובילים כמו גרגורי אמנוף, ג'ון קסלר, דנה שוץ וקארה ווקר", הוא מספר. "התוכנית כללה גם ביקורי סטודיו תכופים, ביקורות, הרצאות וסמינרים (בין השאר של התאורטיקנית ומבקרת האמנות רוזלינד קראוס) והובילה להצטרפות לקהילה גדולה של אמנים הפעילים בניו-יורק".

 

לצד האמנים הידועים והחשובים שפגש בן-ארי בקולומביה, תקופת הלימודים זימנה לו גם מפגש עם אמנית צעירה בשם ליה וולף, שגם היא הגיעה להשתתף בתוכנית התואר השני של קולומביה. השניים הפכו לבני זוג בחיים וביצירה וביחד הם אצרו כבר שתי תערוכות קבוצתיות, לימדו קורסים בקולומביה והשתתפו בתוכניות רזידנסי שונות. "שנינו התאהבנו בניו-יורק ואנחנו מתכוונים להמשיך לעבוד על פרויקטים משותפים נוספים", הוא אומר. את האוצרות הוא רואה כ"שלוחה של העבודה בסטודיו. מעין דרך לעבד רעיונות ולא בהכרח דרך העבודות שלי. זו הזדמנות לעבוד ביחד עם אמנים אחרים ולספוג רעיונות חדשים. זו גם דרך נהדרת לקחת חלק בקהילה".

 

 

את ניו-יורק בן-ארי פשוט אוהב בגלל "האינסטנסיביות וסדר הגודל של דברים. מבחינת כל מה שקשור בתרבות ובאמנות ההיצע הגדול של הזדמנויות, גירויים ומקורות לעניין וידע – נדמה לי ששום מקום אחר בעולם לא מציע את המגוון שהעיר הזאת מציעה ובעוצמה גדולה כל כך". לאחרונה התרחבה גם קהילת האמנים הישראלית בניו-יורק: "אחד הדברים ששימחו אותי יותר מהכל הוא המעבר של חברים טובים מישראל לארה"ב בשנה האחרונה למטרת לימודי תואר שני. אלה אמנים מדהימים שכבר זכו להכרה משמעותית בארץ וגם לא מעט בחו"ל. למדנו ביחד במחלקה לאמנות בבצלאל, ואני מקווה לראות ולבלות איתם כאן בניו-יורק בעוד כשנה, אחרי שיסיימו את התואר".

 

מלבד הלימודים לתואר היוקרתי בקולומביה הספיק בן-ארי להתניע כאן קריירה מרשימה: מאז הנחיתה בניו-יורק הוא הציג בשתי תערוכות יחיד, האחת בפילדלפיה והשניה בגלריית המדרשה בתל אביב, בנוסף הוא השתתף בתערוכות קבוצתיות בגלריות שונות, בין היתר בגלריית טיירי גולדברג בלואר איסט סייד, והציג בירידי אמנות בינלאומים. הוא מציין כי אירגון ארטיס, הפועל לקידום אמנים ישראלים בחו"ל, תמך בו בנדיבות במהלך השנים האחרונות, ובמיוחד בהכנה לתערוכה בפילדלפיה. התערוכה, שנערכה בגלריה Vox Populi, נפתחה ביחד עם תערוכות יחיד נוספות כחלק מערב גדול של פתיחות בפילדלפיה. בן-ארי מספר: "בחיים לא ראיתי פתיחה כזאת. הייתה זרימה של מאות אנשים, שפשוט לא הפסיקה במשך חמש שעות. זה הרגיש מדהים. ראיתי משהו שאני לא רואה הרבה, אנשים עצרו וממש הסתכלו על עבודות. משהו שפה לא כל כך קורה בפתיחות".

 

 

כעת, כשהוא עדיין בסטודיו שלו בבניין תעשייתי בקלינטון היל שבברוקלין, בן-ארי עובד על קבוצת עבודות לאירוע אמנות שעורך ה-Sculpture Center שבקווינס, וכן עבור תערוכה קבוצתית בגלריה SecondGuest באיסט וילאג'. השנה הקרובה מזמנת לבן-ארי לא רק מעבר לסטודיו חדש במיקום מסעיר, אלא גם משאת הוראה רשמית: בספטמבר הוא יתחיל ללמד במחלקה לאמנות באוניברסיטת קולומביה, הישג משמעותי לאמן בכלל, ובמיוחד לאמן בשלבי הקריירה המוקדמים כמו בן-ארי. הוא נלהב לקראת תחילת עבודתו כמרצה: "ניסיון ההוראה שלי שם תמיד היה מעניין", הוא אומר, "מבנה הלימודים של הסטודנטים אותם אלמד שונה מאד מחוויית הקולג' שאני הכרתי בבצלאל, אקדמיה שמוקדשת כולה ללימודי אמנות ועיצוב. בקולומביה מדובר בסטודנטים צעירים ומבריקים שבאים ללמוד אמנות גם כאשר המקצוע המרכזי שלהם הוא כלכלה או ספרות והם לומדים עם דחף הצטיינות עצום באחד מהמוסדות החינוכיים היוקרתיים במדינה. היכולות שלהם מאד מרשימות. בתרגיל רישום מזכרון, למשל, כמעט כל הסטודנטים הצליחו לרשום את מפת העולם בדיוק יוצא דופן. היה מעניין גם לראות אילו אזורים הם זוכרים פחות במדוייק, כמו מזרח אסיה או, נניח, המזרח התיכון".

 

לפרטים על התערוכות הקרובות של בן-ארי ראו: www.guybenari.com