עוד חדשות בעולם:
לחאן יש שמונה ילדים. שישה מהם, כולל ילד בן 4, עובדים עמו במפעל לבנים כדי להחזיר את החוב שרודף אחריו בשש השנים האחרונות. עם משכורת של שישה דולרים ביום שצריכה גם להספיק להאכלת ילדיו ואשתו החולה, לא ברור איך הוא יצליח להחזיר את חובו.
"הלב שלי רוצה להשיג הרבה דברים כמו להעניק חינוך לילדיי ושיהיו במעמד שווה לאנשים אחרים, אך למרבה הצער אינני יכול לעשות את זה", אמר חאן.
כאשר הוא הגיע לגיל 18, חאן הלך לעבוד באיראן בטרם שם לעיר הגבול הפקיסטנית פשאוור. שם הוא נשא לו לאשה צעירה שמשפחתו שידכה לו ועבד במפעל לבנים. כשאשתו נפלה למשכב הוא לווה כסף מהמפעל שבו עבד כדי לממן את הטיפולים הרפואיים של אשתו וכדי להאכיל את משפחתו המתרחבת.
"כל פעם שאנחנו חושבים על החוב של אבא שלנו, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעבוד ימים ולילות איתו", אמרה בתו בת ה-14 של חאן רייחאנה, שעובדת עם אביה במפעל מדי יום מחמש בבוקר עד שבע בערב. "הלב שלנו רוצה עוד דברים, אבל אנחנו לא יכולים להשיג אותם".
משפחתו של חאן חיה מן היד אל הפה כדי להניח אוכל על השולחן, בין היתר בזכות סיוע משכנים. "אפגניסטן מקבלת סיוע מהקהילה הבינלאומית, אבל אנחנו עדיין נמצאים בבוץ הזה ומשועבדים למפעל הלבנים הזה", אמרה בתו של חאן. לפי משפחת חאן, מקרה כמו שלהם נפוץ במפעלי לבנים רבים אחרים במדינה.
"אני עובדת מדי יום עם אבא שלי ויש לנו רק את סוף השבוע (למנוחה)", אמר בנו בן ה-6 של חאן, ראשי, שהתלונן על כך שלמשפחות אחרות יש זמן חופשי כדי לשעשע את עצמם. "אבל אנחנו הולכים למפעל הלבנים ויוצרים שורות של לבנים עומדות ומכינים את הבוץ עבור הלבנים".