להקת אבטיפוס בקליפ חדש: "רק שלא ניפול"
להקת אבטיפוס מוציאה קליפ חדש לשיר "רק שלא ניפול". חברי הלהקה כותבים על השנה האחרונה שהיוותה השראה ליצירה שלו, על המחאה החברתית וחיי משפחה בשוטף + 90. "מסתירים מהילדים כמה קשה להיות מבוגרים בארץ הזו". צפו בהם בבכורה
ynet
פורסם: 31.07.12, 14:06
להקת "אבטיפוס" בקליפ ל"רק שלא ניפול"
כל השנה המטורפת הזו. מ-14 ביולי 2011 ועד עכשיו. צועדים מכיכר הבימה וצועקים "העם דורש צדק חברתי". או דוחפים עגלת פעוטות על אבן גבירול ב"צעדת העגלות". או באופניים. על רוטשילד. לאורך הטיילת. למאהל ביפו. מניפים שלטים. מתווכחים בלילות עם חברות וחברים בממלכת השורדים. מופיעים בלילה השחור על המדשאה בשכונת שפירא בדרום תל אביב, בלי חשמל, בלי הגברה. מזהים בעיניים מולנו תקווה חדשה, רקומה מהחוטים השקופים והדקיקים שמהם רוקמים משאלות לב.
והשגרה: הילדים משחקים בשדרה מתחת לבית. מדי פעם נושאים אלינו מבט לוודא שאנחנו שם בשבילם, חזקים ובטוחים, נכונים להגן עליהם מכל רע. ואנחנו - שכל כך רוצים להיות הורים טובים - מחייכים אליהם בחזרה. מתאמצים להסתיר מהם את כל מה שמכביד. פרויקטים שהתבטלו. תוכניות שכבר עמדו להתממש ונדחו למועד לא ידוע. תשלומים שלא מגיעים בזמן. שוטף פלוס פלוס פלוס. משיכות והחזרים. הלוואות והפסדים. שלא יידעו כמה קשה להיות מבוגרים בארץ הזאת בימים האלה, כשהאדמה רועדת תחת הרגליים.
בלילות אנחנו מנגנים ביחד. קרובים אחד לשני על הגג. כמו שניגנו כשהיינו בני 17 במקלט בקריות. כמו שניגנו כשהיינו כוכבים לרגע. כמו שניגנו גם כשכוכבים אחרים נולדו. ממשיכים לשיר על אותה מועקה. על אותו חלום. על אותו חזאי שתמיד מבטיח שמחר יהיה יפה יותר אבל אף פעם לא מקיים. על אותו גחל שמתחיל לבעור בבטן כשנפתחות העיניים.
ואנחנו גם צוחקים הרבה. בעיקר בשעות הקטנות של הלילה. הודפים מעלינו את הפחדים שמלווים אותנו כמו צללים. הפחד שמשהו ישתבש. הפחד ממחלה. הפחד מתקלה לא צפויה. הפחד מטעות אחת גדולה מדי. דברים כאלה הרי קורים לאחרים כל הזמן. אנחנו קוראים עליהם בעיתון ואז חושבים על עצמנו. אם משהו כזה יקרה לנו - מה יהיה בסופנו? כמה זמן נחזיק מעמד? כמה נמוך נצנח? האם נצליח לבלום את הנפילה? רשת ביטחון לא מחכה לנו שם. את זה כבר הבנו.
אז אנחנו שרים. "ומתחת - איזה פחד יש שם בעיניים. רק שלא ניפול".
רק שלא ניפול. (אמיר בן-דוד, טל יניב, אייל שכטר - אבטיפוס)
רק שלא ניפול
מילים ולחן: אמיר בן-דוד
עיבוד והפקה מוסיקלית: אבטיפוס
סולמות וחבלים
מטפסים וצוללים
אל מקום שאין בו שקט
אל מקום שזוחלים
חברות וחברים
בממלכת השורדים
במקום שאין בו גשר
מעל מים סוערים
טסים נמוך מעל הלכלוך
נרדמים בקושי
קמים בלי חיוך
והרצפה תמיד רועדת תחת הרגליים
רק שלא ניפול
משיכות והחזרים
הלוואות והפסדים
במקום שאין בו חסד
ואין בו רחמים
טסים נמוך מעל הלכלוך
נרדמים בקושי
קמים בלי חיוך
ומתחת איזה פחד יש פה בעיניים
רק שלא ניפול