עיוורת שהמתינה שנים לבית - תקועה בשל הובלה

3,500 שקלים מפרידים בין אם חד הורית מנווה שאנן בתל אביב לדירת הדיור הציבורי שנמצאה לה בבית שאן, אבל אין לה כסף לשלם. "בשבילי מדובר בהון", היא אומרת

עיוורת בת ה-47 מתל אביב חיכתה שבע שנים לקבלת דירה מהדיור הציבורי אך כעת, אחרי שזה קרה, היא אינה יכולה לעבור אליה משום שאין ברשותה 3,500 שקלים, שדרושים להובלת חפציה לעיר אליה נשלחה - בית שאן.

 

לאה (שם בדוי) היא אם חד הורית לילדה בת 15. לפני תשע שנים עברה ניתוח עיניים שנכשל, ומאז משמשת לה בתה כעיניים. לפני שבע שנים הוכרה כזכאית לדיור ציבורי, ומאז קיבלה סיוע בשכר דירה. "מדובר בסיוע צנוע, שלא מספיק באמת כדי לשכור דירה", היא אומרת. "את ההשלמה נאלצתי לשלם מקצבת הנכות, לעיתים אפילו על חשבון מזון".

 

עוד בחדשות ynet:

• שר בליכוד: "אמרו שלוש שנים שטוב. מה קרה?"
• ניצב ניסו שחם נחקר במחלקה לחקירות שוטרים

 

כדי להוריד עלויות שכרה לאה דירה בנווה שאנן בתל אביב, במקום שמוקף פשע, זנות, סמים ועוני. "אמרתי לנציגים בחלמיש ובעמידר שאני מוכנה לעבור לכל מקום, רק שיוציאו אותנו מהמקום הזה", סיפרה בכאב. "על פי תקנות משרד השיכון לעיוור מותר לתת דירה רק בקומת קרקע או בקומה ראשונה, וחיכו שתתפנה אחת כזאת".

 

אחרי ציפייה ארוכה נמצאה דירה עבור לאה ובתה בבית שאן והיא לקחה אותה בשמחה, אולם כעת היא מתמודדת עם בעיה אחרת: אין לה כסף לממן את המעבר לעיר הצפונית. "ביררתי עם כל חברות ההובלה וההצעה הנמוכה ביותרעומדת על 3,500 שקלים. מאיפה אני אביא סכום כזה? בשבילי מדובר בהון", היא אומרת בכאב. "בחודש אוגוסט כבר לא יינתן לי הסיוע בשכר הדירה, כי מבחינת המדינה כבר קיבלתי דירה בדיור הציבורי, אבל בפועל אין לי איך לעבור אליה".

 

ציודן של האם והבת מסתכם ב-40 ארגזים קטנים, מקרר, מכונת כביסה ומייבש. שאר הריהוט בדירה הוא של הבעלים. "אין לי תנור, מיטות, ארונות או סלון, שאלה גם דברים שנצטרך לפחות בשלב ראשון להסתדר בלעדיהם בדירה בבית שאן", אומרת לאה. "אבל זה לא אכפת לי, העיקר זה לעבור לשם. הבת שלי רק בת 15 ורואה רק סבל. אני רוצה להגשים את החלום שלי, וסוף סוף להצליח לתת לה יציבות".