"רציתי מאוד להניק אבל לא היה לי מספיק חלב" – הוא משפט שכיח ומוכר. נשים רבות בהריון חוששות שלא יהיה להן מספיק חלב כדי להניק הנקה מלאה והפחד שמא הן מרעיבות את תינוקותיהן גורם לרבות להפסיק להניק.
האם יש דבר כזה ש"אין מספיק חלב"? האם מי שלא שותה מספיק מים לא תייצר חלב? מי יודע כמה חלב יש בשד ובכלל: (כמעט) הנה כל מה שצריך לדעת על אספקה והגברת חלב אם.
כבר ביקרת בערוץ הריון ולידה שלנו?
עוד כתבות על הנקה:
החלב המיוצר בשד, מתגבר או מצטמצם כתוצאה מדרישה. חשבו על השד כעל מפעל שמייצר חלב בהתאם ל"הזמנות עבודה" שהוא מקבל. התינוק, הוא זה שחתום על ההזמנות הללו ולכן אם ידרוש הרבה, השד ייצר הרבה (כמו למשל כשנולדים תאומים) ואם ידרוש מעט – יפחית גוף האם את הכמויות וייצר מעט חלב.
לפיכך, קל להבין מדוע אם התינוק מקבל בלילה בקבוק או נלקח בבית החולים לאחר הלידה לתינוקייה, עלול להווצר מחסור בייצור (כי הרי אין שם מי שידרוש את המנה הזו מהשד).
באופן טבעי, לאחר הלידה יש לאם קצת יותר חלב ממה שהתינוק שלה צריך, אם היא תניק לפי דרישה ולא לפי שעון ואם תינוקה יתחבר טוב לשד וירוקן אותו בכל הנקה, הגוף שלה יספק בדיוק את מה שהתינוק צריך כדי לגדול וההנקה תתבסס באופן השלם והמהנה ביותר, לשני הצדדים.
המיתוסים הכי נפוצים
לא נכון. מצב שבו לאמא באמת אין מספיק חלב הוא מצב פתולוגי נדיר. רוב הסבתות הניקו בשנים בהן הייתה נהוגה הנקה לפי שעות מסודרות ומוגבלות ולא הנקה לפי דרישה, ולכן רובן נוטות לחשוב שלא היה להן מספיק חלב. בכל מקרה וחוץ ממקרים קיצוניים, אין להנקה שום קשר לגנים.
לא נכון. מים אינם קשורים לכמויות חלב. מניקה צריכה לשתות כשהיא צמאה. לא יותר ולא פחות.
לא נכון. ההיסטוריה מוכיחה לנו שגם במצבי רעב קיצוני, נשים הניקו ותינוקותיהן התפתחו היטב. מניקה שלא תאכל אוכל מזין, עלולה לפגוע בעצמה ולמנוע מגופה התפתחות תקינה, אך החלב שלה יישאר מושלם בשביל התינוק היונק ממנה.
לא נכון. לגודל השד אין שום קשר לכמויות החלב. נשים בעלות שדיים קטנים יכולות לייצר המון חלב אם זו תהיה הדרישה של התינוק שלהן והפוך. החלב אינו מיוצר בשד אלא רק מצטבר בו לפני שהוא מתנקז החוצה, לפיו של התינוק.
לא נכון. נשים שעברו הגדלת שד יכולות להניק כי רקמת השד שלהן לא נפגעה. נשים שעברו הקטנת שד וחלק מרקמת השד שלהן הוסרה, תוכלנה להניק בהדרכה נכונה.
נכון ולא נכון. הצמח היחיד שיש הוכחות מחקריות שהוא אכן מגביר חלב הוא חילבה, שנמכרת גם בכמוסות ובטיפות. כל שאר הצמחים ש"ידועים" כמגבירי חלב אינם נחקרו ולכן אינם מומלצים.
כמעט נכון. ניתוח קיסרי ובכלל לידות ארוכות מאוד, התערבותיות מאוד או כאלו שבהן נזקקה האם לקבלת מנות דם, עלולות לעכב במעט את כניסת החלב לשד.
כשעיכוב כזה קורה ובמקביל מקבל התינוק תחליפים – קל להבין מדוע עלול להתרחש בהמשך, חוסר סנכרון בין הייצור לבין צרכי התינוק. לאחר לידות כאלו חשוב לשים את התינוק הרבה על השד, להקפיד על חיבור נכון ועל ריקון השד לעיתים תכופות.
נכון. לנשים עם בעיה באיזון בלוטת התריס עלולה להיות בעיה בייצור חלב. חשוב להגיע ללידה כשהבלוטה מאוזנת ולשמור עליה כך בכל תקופת ההנקה.
לא נכון. אם, עקב ניהול הנקה לא תקין, נוצרה בעיה בייצור חלב, שאיבה יכולה להוות פתרון מושלם. החלב שיישאב יספק תוספת לתינוק ובמקביל יקבל הגוף איתות שעליו לייצר יותר.
לא נכון. רפלקס המציצה של תינוק חזק מתחושת השובע שלו ולכן, רוב הסיכויים שירצה בקבוק גם אם אינו רעב. נתינת תוספת לאחר הנקה עלולה ליצור בעיה בניהול הנקה תקין בהמשך. הדרך לדעת בבטחה שתינוק יונק מקבל מספיק היא ספירת פיפי/קקי ביממה ועליה תקינה במשקל.
חשוב לפנות לעזרה מקצועית בכל מקרה שבו מתגלה חשש לחיבור לא נכון לשד ולניהול הנקה לא תקין.
סיון טמיר - משגב היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC באֶמְבּרִיָא- בית חם ומפנק לנשים בהריון