"אני חושב שהיא פחדה מאוד", אמר בנה, מרק וורן, בראיון לעיתון, "אבל אני חושב שהיא לא חשבה על זה הרבה. זה פשוט היה מה שהיא עשתה". וורן ניצלה את מעמדה כדי להסתיר יהודים אחרים בביתה ולהבריח נשק למחתרת.
הקדימון לסרט הדוקומנטרי שהפיק בנה של וורן על חייה
הבן סיפר כי וורן מתה בביתה במנהטן. היא נולדה ביוהנסבורג שבדרום אפריקה אך היגרה בגיל 21 כדי ללמוד ריקוד. היא התקבלה ללהקת הבלט "בלה רוס דה מונטה קרלו" אך המלחמה קטעה את חלומה. וורן הייתה לרקדנית במועדון Bal Tabarin בפריז. כשהנאצים כבשו את צרפת היא שעתה לעצתו של בעלי המועדון ולא נרשמה כיהודייה, חרף הוראת הרשויות. המועדון שבו עבדה הפך לפופולרי בקרב קצינים גרמנים. היא חברה לאפקר ולתקופה קצרה הם אף היו בני זוג.
לוורן היו חברים במחתרת הצרפתית, הרזיסטנס, והיא החלה לסייע להם בהברחת כלי נשק. היא אף נשלחה לגרמניה, הופיעה בפני שבויי מלחמה צרפתים וסיכנה את עצמה כששבה לארצה עם מזוודה מלאה במכתביהם לקרוביהם.
בנה הפיק סרט דוקומנטרי על אודותיה, "שיעורי ריקוד", שבו היא מספרת על אחת מחוויותיה בזמן המלחמה: שוטר צרפתי עקב אחריה. היא ניסתה לחמוק אך הוא השיג אותה ואמר לה שלא תפחד ולא תפנה אליו את ראשה. הוא סיפר לה שבעלת הבית שלה הלשינה למשטרה על כך שהיא מסתירה שתי אחיות יהודיות בדירה ועוד באותו לילה ייערך בה חיפוש.
וורן מיהרה ללוות את האחיות למנזר. היא סיפרה למצלמה כי ברחוב ממול פשטו נאצים על בית יתומים והשליכו ילדים יהודים מהחלונות.
שותפהּ לריקוד, אפקר, הציל את חייה כששכר עבורה בית בפרבר של פריז כששמע שהיא עומדת להיעצר. לאחר המלחמה היגרה לניו יורק, נישאה לסטנלי וורן, מפיק ובמאי, ונטשה את אולם הריקודים לטובת קריירת משחק. אפקר היגר גם הוא ועסק בהפקת מופעים בלאס וגאס. הוא הלך לעולמו ב-2008.