כבר חמש שנים שהדלת כאן פתוחה, במקלט תת קרקעי ברחוב נווה שאנן חמש, בלב מתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, החצר האחורית של העיר. מדי בוקר מגיעים לכאן מתנדבים מסורים, מנקים, מבשלים ומחכים. והציפייה לא לשווא, מדי יום יורדות במדרגות עשרות נשים דרות רחוב הזוכות כאן לבית חם ומיטה נקייה ולו רק למספר שעות. מפלט בטוח מהעולם שבחוץ. במהלך השנים זכו צוות המתנדבים להיות עדים למספר מקרי שיקום מוצלחים ''כל סיפור כזה עבורנו הוא עולם ומלואו''.
לפני כחודשיים, בעקבות עזיבתו הפתאומית של מקים ומנהל המקלט, דייב פיקוויט, נאלצו המתנדבים להתמודד עם מציאות לא קלה, חובות לשכירות ולתשלום חשבונות החשמל, הצורך לנהל ולתפעל את המקום במקביל, שיפוצים הכרחיים ודליפת מים מתקרת המקלט היו רק כמה מהבעיות שניצבו בדרכם.
"הדלת לתקוה" בימים אחרים. כתבתה של שלומית שרביט
אבל למרות הקשיים החליטו המתנדבים שלא לוותר ולנסות ולנהל את המקום בשיתוף. מהר מאד הגיע למקום חבר המתמחה בבניה ושפוצים, ולא פחות מ-30 חברים ומכרים התגייסו דרך יוזמה בפייסבוק ליום שיפוצים ארוך במקלט שבסופו נראה המקום הרבה יותר מבטיח. תרומות מזון ובגדים החלו לזרום, ואפילו בעל הבית החליט להמתין עם חוב השכירות.
אחרי שלושה שבועות של התארגנות מחדש נפתחה הדלת, ולמרבית הפלא מתברר שהנשים רק חיכו לרגע בו יוכלו לשוב למקלט, המאמצים אינם לריק.
במתחם התחנה המרכזית הישנה פועלים עשרות בתי בושת ומאות נשים העוסקות בזנות. חלקן דרות רחוב, משתמשות בסמים הזקוקות לסיוע ולהגנה. מקלט הדלת לתקווה הוא הראשון מסוגו שקם באזור, בעקבותיו נוסד מקלט נוסף של עיריית תל אביב-יפו המוכר בשם פרויקט סלעית וזוכה לתמיכה ממשלתית ועירונית.
מקלט הדלת לתקווה מספק 'תחנת סיוע' מיידית במסלול הארוך בין חיי הרחוב לשיקום. "ישנן כאן גם נשים שלא תצלחנה לעולם בשיקום מלא, התפקיד שלנו הוא לוודא שהן שורדות, ויודעות שיש מקום עבורן בלב הכאוס''. אומרים המתנדבים.
''לא קל לנו כרגע, למרות ההחלטה שלקחנו על עצמנו להמשיך ולתת תקווה לנשים, אנו מתמודדים מדי יום עם בעיה כספית עצומה, וזאת למרות שאיש מהמתנדבים אינו מקבל שכר, להיפך - רובם תורמים מדי יום מכספם כדי לרכוש מוצרי מזון טריים למקלט, אך החובות שנצברו בחצי השנה שקדמה לעזיבת המנהל מקשים עלינו לתכנן לעתיד ''מספרת אחת המתנדבות המשתתפת בניהול המקלט.
"ההוצאות שלנו מינימליות, בסיוע תרומות מזון יבש, חומרי ניקוי ובגדים יד שניה, אנחנו
זקוקים לעשרים אלף שקלים בממוצע כדי לתפעל את המקלט חמישה ימים בשבוע, לא מדובר בסכום אסטרונומי, וכמובן - החובות הקודמים עומדים על כ-60 אלף שקלים נוספים שאנו מנסים לגייס. פנינו לקהל חברינו, וחלקם הגדול נרתם לסייע, אבל ברור לנו שבתקופת שפל כזו קשה מאד למצוא תורמים, ועדיין אנחנו לא מוכנים לחשוב על סגירה כיוון שברור לנו מה משמעותה''.
האלימות הגואה בלילות ברחובות התחנה הישנה, הקור בחורף, המצב הפיזי הירוד של דרי הרחוב, כל אלו גובים מפעם לפעם קורבנות בנפש ''כל אשה שנרצחת ברחוב, כל מישהי שנאנסת בלילה והיא 'רק' דרת רחוב, זונה, נרקומנית, על כל אחת ואחת כזו אנחנו ממשיכים הלאה, כדי לתת תקווה, כדי להוכיח לנשים האלו ולציבור הישראלי שהן לא שקופות, הן לא אשפה''. המתנדבים בטוחים שבסיוע רצון טוב והרבה אנשים טובים יצליחו להמשיך ולפעול למען הנשים שברחובות.