איפה ההורים? 50% מהילדים לא חגורים כראוי

יותר ויותר הורים אינם חוגרים כראוי את הילד הנוסע ברכב, או מוותרים לחלוטין על שימוש באמצעי ריסון הולם, כך עולה מסקר מקיף שערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לטענת הרשות, מגמת השיפור בנושא, התהפכה בשנים האחרונות

אחד מכל שני ילדים בישראל חגור באופן לקוי, או אינו חגור כלל. סקר מקיף שמפרסמת היום (ב') הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חושף תמונת מצב חמורה בכל הנוגע לבטיחות ילדים. לפי נתוני הרשות, 39% מהילדים עד גיל 15 חגורים בצורה לקויה, וכ-12% אינם חגורים כלל. על-פי הסקר, רק 49% מהילדים בישראל חגורים כראוי ובאמצעי בטיחות המתאים לגילם ומשקלם.

 

• לידיעת ההורים: הילד הכי בטוח נגד כיוון הנסיעה

• שוב ממליצים: הושיבו תינוק מאחור, ונגד הכיוון

 

עוד בערוץ הרכב של ynet:

• טויוטה אוריס מתחדשת - תגיע אלינו ב-2013

צברתם נקודות לפני 8 שנים? היכונו לקורס נהיגה

מכוניות סיניות מכילות אסבסט: ריקול בריאותי

 

 

ברשות הלאומית טוענים כי הורים המסיעים את ילדיהם ברכב כאשר אינם חגורים כראוי, מסכנים את חייהם. עם הטעויות הנפוצות, אפשר למנות שימוש באמצעי בטיחות לא מתאים - למשל, שימוש בחגורת בטיחות רגילה לילדים בגילאי 4 עד 9, במקום מושב בטיחות ייעודי המתאים לגיל ומשקלו של הילד. עוד טעות שנצפתה היא הושבת תינוקות עד גיל שנה עם כיוון הנסיעה, ולא נגדו - כמומלץ וכפי שקובע בחוק.

 

עוד בנושא בטיחות ילדים ברכב:

• מחקר: הורים לא חוגרים כיאות את ילדיהם

תיעוד: כך מזלזלים הורים בבטיחות ילדיהם ברכב

סכנה במושב האחורי: 40% מהילדים לא חגורים

 

ההסברים הנפוצים לליקויים בחגירת ילדים אינם מפתיעים. בדומה לסקרים שנערכו בשנים קודמות, מתברר כי הורים מרבים לטעון כי "הילד כבר גדול, ולכן לא צריך לשבת במושב בטיחות או בוסטר". טענה נפוצה נוספת הייתה "הילד לא מוכן לשבת על בוסטר". מהסקר של הרשות גם עולה כי יש הורים שאינם מאמינים כי מושבים ייעודיים מועילים לבטיחות, ואחרים שהסבירו כי "המושב נמצא באוטו אחר".

 

סכנה בטיחותית, בכל קבוצת גיל 

סקר התצפיות שערכה הרשות התבסס על מדגם אקראי של 2,171 כלי רכב, ובהם 3,757 ילדים. לפי הממצאים, שיעור גבוה של הורים חוגרים את ילדיהם בצורה לקויה, המסכנת את חייהם. על-פי הרשות, קבוצת הסיכון העיקרית היא גילאי 5 עד 9 - יותר ממחצית מהילדים בגילאים אלה חגורים שלא כהלכה, וכ-14% אינם חגורים כלל.

 

אמנם בקבוצות גיל אחרות אפשר למצוא שיעור גבוה יותר של ילדים חגורים כהלכה, אך התמונה רחוקה מלהיות מעודדת. למשל, בקרב תינוקות עד גיל שנה נמצא כי יותר מ-37% מהם היו חגורים בצורה לקויה. עוד נמצא כי 7.5% מהפעוטות בגילאי שנה עד 4, לא היו חגורים כלל. השיעור הגבוה ביותר של ילדים לא חגורים נמצא בקבוצת הגילאים 10 עד 15 - כמעט 17%.

 

ברשות לבטיחות אומרים כי באמצע העשור הקודם נצפה שיפור עקבי בשימוש באמצעי בטיחות לילדים, אך שיפור זה התמתן ואף נעלם בשנים האחרונות. ברשות מעריכים כי לחוסר ההתקדמות - המגיעה לכדי הרעה בקבוצות גיל מסוימות - אפשר למצוא כמה סיבות. למשל, ירידה במאמצים ומשאבים שמקצה המדינה לחינוך והסברה בנושא, וכן צמצום היקף האכיפה.

 

"ירידה של 71% בתמותת תינוקות" 

ברשות לבטיחות אומרים כי תאונות דרכים הן גורם המוות העיקרי בקרב ילדים, והגורם השני לאשפוזם. על-פי נתוני 19 בתי חולים, הנחשבים למדויקים מאלו שמעבירה המשטרה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מתוך 8,010 נוסעי כלי רכב שנפגעו בתאונת דרכים בשנה שעברה, 1,937 היו ילדים עד גיל 14 - כמעט רבע מכלל הנפגעים.

 

ברשות מבהירים כי שימוש באמצעי בטיחות שמתאים לגיל הילד ומשקלו, יכול להציל את חייו בזמן תאונה. עוד מסבירים שם כי יעילותם של אמצעי בטיחות ייעודיים לילדים, הוכחה במחקרים רבים. על-פי הערכות בארה"ב, "מושבי בטיחות מתקשרים עם ירידה של 71% במקרי תמותת תינוקות, ועם ירידה של 54% במקרי תמותת פעוטות בני שנה עד 4".

 

יש להזכיר כי לפני כחצי שנה אישרה ועדת הכלכלה החמרה של הקנסות הניתנים למי שאינם חוגרים ילדים, או מי שחוגרים אותם בצורה לקויה. במקום קנס אחיד, שגובהו היה 250 שקל, אישרה הוועדה כי גובה הקנס יקבע על-פי גיל הילד: 1,000 שקל בגין אי-חגירת פעוט עד גיל שלוש במושב בטיחות ייעודי 750 שקל בגין אי-חגירת ילד בגיל שלוש עד שמונה, ו-500 שקל בגין אי-חגירת ילד בגיל שמונה עד 14.