11 אנשי צוות שנדבקו בשחפת, חדרי בידוד חדשים שנפתחים חדשות לבקרים, חולים חשודים ובעיקר הרבה חולים שחוששים מהדבקה: כך נראים השבועות האחרונים בבית החולים איכילוב, בעקבות התפרצות של מחלת השחפת, שמקורה במהגרי עבודה שלא חוסנו.
משרד הבריאות הכין הוראת שעה לאבחון שחפת שתופץ בימים הקרובים, אך בינתיים עולות מגוון שאלות: מי נמצא בסיכון, איך נדבקים, מה התסמינים, כיצד מאבחנים, כמה זמן יש ליטול את התרופות והאם יש סיבה לפאניקה? כדי שתדעו איך להיזהר וממה לחשוש - הכנו עבורכם מדריך מיוחד.
מדובר במחלה זיהומית כרונית הנגרמת על ידי החיידק Tuberculosis Mycobacterium, שאותו גילה רוברט קוך. המחלה תוקפת בעיקר את בני האדם אך קיימים גם זנים מיוחדים של המחלה התוקפים בקר ועופות. בעבר הייתה המחלה מגורמי התמותה העיקריים בעולם, והחולים בה בודדו בבתי מרפא מיוחדים שבהם שהו עד מותם. כיום זוהי מחלה נשלטת. הפגיעה העיקרית שלה היא פגיעה ריאתית, אך מערכות אחרות בגוף עלולות אף הן להיפגע.
בשלב הראשון גורמת השחפת לדלקת ריאות. במקרים מעטים מתפשטת המחלה לאיברים אחרים ואף בכל הגוף. מחלה קשה זו מתבטאת בשיעול, חום, ירידה במשקל, קשיי נשימה, שיעול דמי ועוד. במקרים חמורים גורמת השחפת לדלקת קרום המוח ופגיעה בלתי הפיכה במערכת העצבים. אולם למעשה חיידק השחפת עלול לפגוע כמעט בכל איבר בגוף.
הטיפול במחלה מורכב משילוב של מספר תרופות אנטיביוטיות הניתנות לתקופה ממושכת. התרופות ניתנות לפי דרגת המחלה או דרגת הנשאות וגורמי סיכון נוספים, כמו חסר חיסוני.
סביר להניח שלא. החיסון ניתן עד שנת 1982 לתינוקות שזה עתה נולדו ולתלמידי כיתה ח'. אלה שנולדו מאוחר יותר אינם מחוסנים למחלה, בהתאם להנחיות המקובלות בכל העולם. גם אלה שחוסנו סביר להניח שכבר אינם מחוסנים, בשל מחקרים שהראו כי החיסון אינו מחזיק מעמד לאורך שנים.
עד שנת 1982 ניתן החיסון לכל הילודים. בכיתה ח' היו עוברים הילדים בדיקת מאנטו באמצעות דקירה בזרוע ובדיקת היקף התגובה העורית. במידה ולא הייתה תגובה לבדיקה, היה מקבל התלמיד את החיסון הקרוי BCG בזרוע. אולם ברבות השנים פורסמו מחקרים שהראו כי החיסון מסייע רק במקרי שחפת קשה מאוד, כמו שחפת הגורמת לדלקת קרום המוח, בעוד שהחיסון אינו מונע תחלואה בדלקת ריאות. המחקרים גם הראו שהחסינות שמעניק החיסון היא קצרה ואינה לכל החיים, ולפיכך הוא כבר אינו ניתן במדינות שאינן אנדמיות (נגועות במחלה) והוא בשגרה רק באלו בהן שיעור התחלואה גבוה.
מדינות אנדמיות לשחפת מוגדרות כאלה בהן שיעור התחלואה גבוה מ-100 מקרים לכל 100 אלף תושבים. באלה נמנות מדינות אפריקה הדרומית, דרום מזרח אסיה ואזורים מסויימים בדרום אמריקה.
חולים כאלה מועברים לחדר בידוד, שכל כניסה אליו דורשת עטיית כפפות ומסיכת פה. החדר הוא בבידוד מגע משאר החולים ובידוד אוויר, כך שתחלופת האוויר אינה מוזרמת ישירות למחלקה אלא מסוננת באמצעות מפוח, מזגן מסנן או מאוורר לאוויר החופשי החוצה מהמחלקה.
בבדיקה זו נמדדת תגובת העור להחדרת חלבון חיידק השחפת אל מתחת לעור. הבדיקה אינה גורמת להדבקה בשחפת. לאחר 48 עד 72 שעות בודקים את התגובה שהתפתחה באיזור ההזרקה, המתבטאת באודם ונפיחות. על פי מספר המילימטרים של קוטר התגובה קובעים האם הבדיקה "חיובית", כלומר ישנה הדבקה, והאם קיים הצורך בטיפול התרופתי:
מי שאצלו נמצא מאנטו "חיובי" עובר צילום חזה כדי לשלול קיומה של שחפת פעילה המתבטאת בדלקת ספציפית בריאות. אם השחפת אינה פעילה ניתן טיפול מונע בתרופות למשך חודשיים עד ארבעה. אם השחפת פעילה ניתן טיפול תרופתי אחר.
גורם בכיר במשרד הבריאות מסר ל-ynet היום כי אין כל הנחיות או צורך בצעדי זהירות או מניעה. חולים החשודים בשחפת מועברים מיד לחדרי בידוד. אם בכל זאת הגעתם לבית החולים הקפידו על חיטוי הידיים באמצעות ג'ל אלכוהול, במיוחד לפני מגע של הידיים עם איזור הפנים ולפני ארוחות, שכן דרך הכניסה של החיידק לגוף היא באמצעות שאיפתו דרך האף או הפה לעבר הריאות. בכל מקרה של ספק יש לפנות לרופא המשפחה.
ד"ר איתי גל הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet