צרות גדולות בהונג קונג: ביקורת משחק
ב-Sleeping dogs תגלמו שוטר סמוי במשימה מסוכנת בתוך ארגון פשיעה. אנשי GTA ישמחו לגלות משחק נחמד לפני הדבר האמיתי, חובבי קונג פו ישמחו להנחית מהלומות בהילוך איטי וחובבי נהיגה יופתעו לגלות משימות מהטובות בז'אנר. בתנאי כמובן, שיזכרו לנהוג בצד שמאל
טל פרוסט
פורסם: 28.08.12, 16:11
אל תחצה את הכביש באור אדום. אל תדבר בפה מלא. אל תכניס את הראש לפה של אריה.
שלטון החוק, הקהילה והמשפחה מקיפים את המציאות היום-יומית שלנו בנורמות, כללים וחוקים שנועדו לשמר את החברה השברירית שלנו מלהפוך לאנרכיה אלימה. זו התוצאה, וגם הסיבה, של הרצון שקבור בכולנו לשבור את המוסכמות, לזרוק מעלינו את שלשלאות התרבות ולרוץ ברחוב עירומים, חופשיים ומאושרים, ואם אפשר גם לבצע בעיטת קונג פו מסובבת לכיוון השכנה ממול עם הפינצ'ר המעצבן.
כאן טמון הרבה מהקסם של משחקי "ארגז החול", בדגש על תת-הז'אנר המצליח שבהם, משחקי הפשע-נהיגה. היכולת להפוך לסוכן הכאוס, התגלמות ההרס והחורבן, בסביבה אורבנית-עכשווית שדומה מאוד למציאות היומיומית שלנו, קוסמת לפרחח האלים שבנו, מתלמידי בית ספר מתוסכלים ועד עובדי היי-טק חנוטים בחליפות. הטיטאן של הז'אנר, שבימים אלו אנו מתחילים לקבל שביבי מידע אודותיו, הינו כמובן GTA, אולם בצילו משגשגים כותרים מוצלחים נוספים כגון סדרות Mafia ו-Saint's Row.
עוד ב-Games: חי: I am alive מגיע למחשב
לאותו מקום בדיוק מכוון Sleeping Dogs, משחק עבר מספר גלגולים ותהפוכות שבדרך כלל לא מבשרים טובות לאיכותו הסופית של משחק: הוא התחיל ככותר חדש ועצמאי, הפך לכותר השלישי בסדרת True Crime הבינונית ולבסוף בוטל על ידי חברת Activision. בצעד אמיץ החליטה Square-Enix לאסוף את השברים ולנסות לאחותם לכדי משחק ראוי - וזה מה שקיבלנו בסופו של דבר: משחק מפתיע באיכותו למי שעקב אחר עברו מלא הצרות, גם אם הוא לא עושה מאמץ גדול לפרוץ את גבולות הז'אנר.
צרות גדולות בהונג-קונג
ווי-שן הוא לא גיבור משחק הפשע-נהיגה הממוצע: לא מדובר בגיבור מלחמה שצרות כספיות אילצו אותו לפנות לחיי הפשע או מהגר מחוספס שבא לחפש את מזלו בעיר הגדולה ומוצא שהמזל מצלצל טוב יותר בסלנג של העולם התחתון. ווי, למרות הפיזיות הקטלנית הלא נתונה בספק שלו, הוא שוטר מופנם ואינטליגנטי אשר נשלח למשימה חסויה וכמעט בלתי אפשרית: להסתנן לזרוע ההונג-קונגית של אימפריית הפשע הסינית, הטריאד, ולנסות למוטט אותה מפנים. כמו בכל דרמת פשע ממוצעת שמעורב בה שוטר סמוי, ווי מצליח להתברג לדרגים הגבוהים של הארגון במהירות מפתיעה, מה שמעמיד למבחן את נאמנותו לחוק, למשפחתו ולחבריו.
אם צפיתם במספיק סרטי מאפיה או סדרות אקשן של ערוץ AXN, סביר להניח שתוכלו לדקלם מראש את עלילת המשחק ולזהות את הטוויסטים בסיפור כמה צמתים לפני שהם קורים. גם הדמויות הינן ארכיטיפים מוכרים של סרטי פשע: חבר הילדות שהוא גם עבריין רחוב המספק הפוגה קומית: ראש המאפיה הישיש הנבון והאבהי, ומפקח המשטרה הנחוש.
עוד ב-Games: שחקן ב-Guild Wars 2 הגיע לדרגה שמונים בלילה אחד
הנרטיב מנסה לשמור על שיווי משקל בלתי אפשרי בין רצינות תהומית מחד לבין קלילות מטופשת ומודעת לעצמה שמאפיינת את סרטי האקשן של המזרח הרחוק מאידך. בשלב מסוים העלילה מקבלת תפנית אפלה יותר, בסצינה שבלי לספיילר יותר מדי כוללת אמא שכולה וסכין קצבים גדול. הניסיון לתת טון קודר יותר לעלילה רק מעמיד אותה באור עוד יותר מגוחך. מצד שני, אולי זו הייתה הכוונה. גם אם העלילה אינה נוסקת גבוה מדי, היא מייצרת מסגרת עלילתית מספקת על מנת להתחיל לזרוע כאוס וחורבן, המטרה לשמה הרחקנו עד הונג-קונג.
הונג-קונג של ניאון
הונג קונג של Sleeping Dogs היא מגרש משחקים צבעוני ומוטרף שכנראה תוכנן על ידי מהנדס בעל אובססיה לתאורת ניאון. הונג קונג הדמיונית של המשחק אינה דומה יותר מדי למקבילתה בעולם האמיתי, אלא להרחבה לגודל עיר שלמה של אחת מתמונות הלילה התיירותיות של העיר: היא נראית כאילו נבנתה מחלקי חילוף של לונה-פארק. החל בגורדי השחקים המבהיקים, הכבישים הסואנים והסמטאות מלאות הסחורות האקזוטיות ועד לאפקטי התאורה, הטקסטורות והגשם שממלאים את העיר, נופי Sleeping Dogs הם עיר שלעולם לא ישנה, ומחביאה את רקבון הפשע שלה עמוק מתחת להבטחות עושר, הצלחה ובידור ללא הפסקה. אני התנסיתי בגרסת ה-PS3 של המשחק - אומרים שגרסת ה- PC, המצוידת בחבילת טקסטורות בהפרדה גבוהה ומבוססת על טכנולוגיית Directx 11, מרשימה אפילו יותר.למרבה הצער, נדמה שבעיצוב הדמויות והנפשתן לא הושקעה אפילו עשירית מהמאמץ שהושקע בבניית העיר. הדמויות נראות פלסטיות במושגי ימינו, וחלק גדול מהאנשים והאויבים שנתקלתי בהם היו למעשה שיבוטים של אותם מודלים בסיסיים, מה שעורר בקרבי חשד שאוכלוסיית העיר, הסינית אך הקוסמופוליטית, היא בעצם תוצר של ניסויי שיבוט אדם של הממשל חסר המעצורים. גם הדמויות המרכזיות של המשחק אינן מתנועעות בטבעיות, והדבר פוגם בניסיון הבעייתי ממילא של המשחק להעביר סיפור בעל מורכבות ועומק רגשיים.
שם קוד: דג חרב
לאחר שסיימתי להתפעל מהדרה של העיר, עדיין בשליטה מלאה בכל היצרים החייתים שהודחקו בקרבי בשל מגבלות הציוויליזציה, ניגשתי למשימה: יצירת אנדרלמוסיה והרס. בשלב זה גיליתי ש-Sleeping Dogs אינו נותן לשחקן יותר מדי כלים לשחרר את יצר ההרס שלו על תושביה תמימים של העיר, חופש אותו מייצגת סדרת Saint's Row ומופיע גם, אם כי באופן פחות יותר, בסדרת GTA. נהיגה פרועה או פרצי אלימות ספוראדיים כמעט לא יפיקו תגובות מתושבי העיר האדישים, וגם זרועות אכיפת החוק יגיבו באופן אנמי; וגם כאשר כוחות החוק יגיבו, ניתן להתחמק מהם בקלות בלתי נסבלת.
עוד ב-Games: הסנקציות על אירן מגיעות לדיאבלו
פיצוי על חולשתו של Dogs בתור ארגז חול אנרכיסטי מציע המשחק במגוון המשימות הרב שהוא כולל, בתוך ומחוץ לעלילה. משימות אלה ישלחו אתכם למבחר רחב של פעילויות, כשהמהנה והמוצלחת שבהן היא הקרב פנים אל פנים. מערכת חילופי המהלומות ב-Sleeping Dogs מזכירה מאוד את זו שהוצגה במשחקי בטמן האחרונים. השוטר שן אמנם לא מתנועע בחינניות הקטלנית של האביר האפל, אולם הוא בקיא במספיק מהלכי קונג פו על מנת לתת לקרב תחושה זורמת ומהנה. הקרב מבוסס על שילוב של מכות מהירות, מכות כבדות, מהלכי נגד ואחיזות, ואלה האחרונות מאפשרת חיסול ברוטאלי של אויבים באמצעות השלכתם על אובייקטים סביבתיים שונים, כגון פחי אשפה, כבשנים, ווי תלייה או אותו איבר ציד מוצלח על שמו נקראים דגי החרב. ניתן במהלך המשחק גם ללמוד מהלכים נוספים מהמאסטר של שן, אולם אלו לא חיוניים במיוחד, וניתן להסתדר באופן יעיל בלעדיהם.
חלקים מסוימים במשחק גם מאפשרים שימוש בכלי נשק חמים, אולם אלו אינם מוצלחים כמו קרבות הפנים אל פנים. מערכת השליטה והמחסה מרגישה מסורבלת, והכוונות אינן מדויקות. במהלך חילופי הירי ניתן להיכנס למצב bullet time (הילוך איטי), אולם זה יתאפשר רק לאחר ביצוע אקט הרואי, כגון זינוק ממחסה או פריקה ידנית של אויב מנשקו. בשל השליטה המגושמת, לרוב הפתרון היעיל ביתר הוא להישאר מאחורי מחסה ולצלוף באויבים אחד-אחד, דבר שפוגם בתחושת סרט האקשן הפרוע, שאין בו רגע לנשימה, שהמשחק ניסה ליצור.
נהיגה בצד שמאל
כמו האלימות, נהיגה הינה חלק בלתי נפרד מהסוגה, וקטעי הנהיגה במשחק איכותיים, אפילו מהטובים שנצפו בז'אנר. כמעט כל גוש פח עם מנוע וגלגלים מגיע למהירויות מרשימות וחוקי הפיזיקה חלים עליו באופן ארקיידי ליצירת תחושה של מהירות וסכנה מייד אחרי הלחיצה על הגז. תוסיפו לכך את היכולת לנגח רכבים מהכביש, לבצע דריפטים בסיבובים, לירות מנשק חם תוך כדי נסיעה ולחטוף מכוניות באמצעות זינוק בין רכבים, וקיבלתם את משחקיות הנהיגה-פעולה המהנה ביותר זה שנים. רק אציין שנדרשת תקופת הסתגלות קצרה לנהיגה בצד שמאל, מורשת השליטה הבריטית בעיר, ועל כך יעידו המוני הרכבים שנשלחו על ידי למגרש הגרוטאות טרם זמנם.Sleeping Dogs גם מכיל שלל הסחות דעת נוספות, שרובן קשורות בטבורן למשימות העלילתיות במשחק, כגון קטעי מרדף-פארקור רגליים, פריצה למצלמות אבטחה, התקנת מכשירי ציטוט, צילום והפללה של מעשי פשע באמצעות מצלמת הפלאפון של ווי, הימור על קרבות תרנגולים, משחקי מה-ז'ונג ואפילו ניסיונות חיזור של ווי אחר עלמות החן של הונג קונג, שלמרבה הביזאריות גם מכילים משחקון קריוקי מיותר. אף אחד מהפיצ'רים הללו לא מעניין במיוחד, אולם ככלל הם מספקים הסחת דעת קצרת חיים מקטעי הלחימה ונהיגה, שהם העיקר פה.
הצלחה במשימות תספק לשן נקודות ניסיון, שמחולקות לפי מספר עצי כישרונות: Triad, שניתן כאשר הוא השביע את רצונם של כרישי הפשע ההונג-קונגיים; Police, שניתן בעקבות הצלחה במילוי משימות משטרתיות; ו-Face, שהוא מדד לשביעות רצונם של תושבי הונג-קונג המשובטים מפועלו של השוטר הסמוי. כל עץ כשרון שכזה נותן גישה לשלל יכולות, כגון מהלכי קונג פו וירי נוספים, יכולות ביון מתוחכמות או, הכי חשוב, גישה למלתחה אופנתית יותר.
כמו חבילת וופלות ליצר הרס רעב
בעוד המשימות המגוונות הן הקלף החזק של המשחק, הצורה בה הן מתוסרטות במדויק מנקב כמה חורים גדולים בקלף הזה. בכל משימה המשחק הכתיב לי בדיוק מתי הזמן להלחם בקרב פנים אל פנים, מתי להשתמש בנשק חם ומתי לקפוץ לרכב. אפילו פריווילגיות פחותות, כגון בחירת סוג נשק או רכב, נמנעו ממני כמעט לחלוטין במהלך המשימות העלילתיות, והמשחק דאג להוליך אותי ביד בכל שלב ושלב בעזרת סימני דרקון גדולים וזוהרים. הדבר היה נסלח אם המשחק היה מציג דרגת קושי עולה בין משימה למשימה או מכניס בהדרגתיות אלמנטים נוספים לכל סוג פעילות, כמו במשחקי באטמן. אולם ב- Sleeping Dogs, אם השתתפת במרדף, פריצת מצלמה או קרב יריות אחד, השתתפת בכולם.
הסיפור הממוצע, טכנולוגיית הדמויות המיושנת והפשטות של המשחק לא מונעות מ-Sleeping Dogs להיות משחק שכיף לחוות. אתם יכולים לחשוב עליו כעל חבילת שי מלאה בממתקים לחג של מותג מוכר: גם אם אין חידוש גדול בעוד וופל מצופה או סוכריית ג'לי, וגם אם מדי פעם נתקלים בממתק חרובים מאכזב, בסופו של דבר החבילה, מסחרית וממוצעת ככל שהיא, תעזור להמתיק לכם את הימים הבאים.
יאהבו: חובבי משחקי פשע-עולם פתוח שמחפשים כיף טהור ולא מצפים להמצאת הגלגל מחדש או לעולם מאוד מגיב
ישנאו: מי שלא מוכן להתפשר על פחות מהאיכות של משחקי Rockstar