בשבוע שעבר הבאנו את סיפורן של מספר נשים הנאלצות להתמודד מול שופטים קרים ועורכי דין יקרים ההופכים גירושים לסיוט כפול ומכופל כשהבעל לשעבר מסרב לשלם את חלקו בגידול הילדים המשותפים. הבעיה כפולה ומכופלת עבור מהגרים כמונו, שמוצאים את עצמם אחרי פירוק המשפחה הגרעינית בלי מעגל תמיכה מיידי, וכשהדברים מגיעים לבית המשפט, רבים מגלים כי יותר יקר – הן כלכלית והן רגשית – להיאבק על מה שאנחנו בטוחים שמגיע לנו ולפעמים הברירה השפויה היא פשוט לוותר. נשים שהתראיינו כאן בשבוע שעבר התלוננו על מערכת משפטית איטית ואפאטית. השבוע שוחחנו עם גברים שחוו את החוויה המפוקפקת של בית הדין לענייני גירושים בלוס אנג'לס. גם הם מתלוננים.
רועי, המתגורר בארה"ב מזה 12 שנים, התגרש מאשתו, ק', לפני חמש שנים. ק' ביקשה לשוב לארץ עם בנם המשותף, למגינת ליבו של רועי, שלו לא היו כל כוונות לחזור לישראל. "היא הרגישה בודדה בארה"ב והחליטה שהיא חוזרת לארץ עם הבן שלנו עם הסכמתי או בלעדיה. יום אחד, כשבאתי לאסוף את הילד, קרן לא הייתה בבית. התקשרתי לעבודה שלה ואמרו לי שהיא התפטרה. התקשרתי לחברות שלה, אף אחד מהן לא העיזה לספר לי איפה היא ומה קרה".
עוד יומיים חלפו עד שהתברר לרועי שקרן לקחה את בנם וחזרה לישראל. "התקשרתי לבית של הוריה והיא ענתה לטלפון. היא אמרה לי בקור רוח שהיא לא חוזרת לארה"ב ושאין לי מה לעשות עם זה. פניתי מייד לעורכת הדין שלי כדי שתעזור לי להחזיר את הילד לארה"ב ומאותו הרגע התחיל הסיוט של חיי".
ישראל אימצה את אמנת האג לפני 21 שנה. האם זה לא עזר לך להשיב את הילד לארה"ב תחת ההסכם הזה של החזרת ילדים חטופים למדינה בה נולדו?
"זה די מסובך, כי בהתחלה עוד ניסיתי לדבר על ליבה, לשכנע אותה להחזיר את הילד והיא משכה זמן. אחר כך התחלנו בהליכים המשפטיים, אבל בגלל כל הסחבת בין בית המשפט כאן ובארץ, נאמר לי כי הילד השתלב כבר בישראל. פסיכולוגית נתנה את חוות דעתה שיגרם לו משבר אם ישוב לארה"ב. הילד היה אז בן 4 וכבר דיבר עברית חופשי ושכח את האנגלית שלו".
אז בגלל זה ויתרת?
"הרגשתי שאם אני אחזיר אותו לכאן בכוח, תיגרם לו טראומה. אמו איימה עלי כי אם אכריח אותה להחזיר אותו לארה"ב, היא תעלם אתו ולעולם לא אראה אותו שוב. האיומים שלה עבדו עלי. נורא פחדתי שלא אראה אותו שוב".
מה אמרה עורכת הדין שלך על כל המצב?
"היא דווקא עודדה אותי להמשיך להילחם ולהחזיר אותו לארה"ב, אבל אני די התייאשתי מכל הסחבת. ראיתי לא מזמן תוכנית על אב אמריקאי, שבנו נחטף על ידי אשתו לברזיל ובמשך למעלה מחמש שנים הוא נלחם להשיב את בנו בחזרה לארה"ב ולא עזר לו שום דבר עד שהילארי קלינטון נכנסה לפעולה והתחילה להפעיל לחצים בעצמה על ממשלת ברזיל להחזיר את הילד לאביו".
איפה נמצא הילד היום?
"הוא עדיין בישראל עם אמו שהתחתנה בשנית. הוא בן שמונה ואני רואה אותו פעמיים בשנה. זה לא קל, אני מאוד כועס על גרושתי ועל כל המצב. הילד שלי גר היום עם גבר אחר שמגדל אותו וזה נורא כואב. מצד השני, אני חושב על טובתו והוא מאוד מאושר בארץ, יש לו משפחה חמה מסביבו והוא נמצא גם בקשר עם המשפחה שלי, אז לפחות אני יודע שהוא בסדר. בינתיים אני זה שטס לארץ פעמיים בשנה לראות אותו, אבל בשנה הבאה סיכמנו שהוא יתחיל לבקר אותי בארה"ב, כל חופשת קיץ".
אתה חושב שאם הרשויות היו נכנסות לפעולה מוקדם יותר, הילד שלך היה היום כאן בארה"ב?
"אין לי בכלל ספק. גיליתי שלאף אחד לא באמת איכפת. הוצאתי עשרות אלפי דולרים על עורכי דין, על נסיעות לארץ, ניסיתי הכל על מנת להחזיר את בני לארה"ב וזה לא עזר לי. רק אחרי שראיתי את סיפורו של דיוויד גולדמן, שבנו שון נחטף לברזיל על ידי אמו, הרגשתי קצת יותר טוב עם עצמי, כי תמיד הרגשתי רגשות אשם שאולי לא עשיתי מספיק על מנת להחזיר את בני הביתה, אבל הנה עוד סיפור של אב שהפך עולמות והגיע עד לראשי המדינה ולכל תוכניות הטלוויזיה ועדיין לקחו לו חמש שנים ועשרות אלפי דולרים עד שהצליח להחזיר את בנו הביתה".
רביב (35) מתמודד עם הבעיה ההפוכה לזו של רועי. רביב נישא לבחורה אמריקאית אותה הכיר באתר היכרויות. זמן קצר לאחר הנישואים, הוא הבין שזה לא זה, אבל מאחר ואשתו כבר הייתה בהריון הוא החליט להישאר ולא לעזוב.
"המצב אחרי שהילד נולד רק התדרדר ואחרי שנתיים החלטנו להיפרד. הבעיה היא שעד להחלטה אשתי כבר הייתה שוב בהריון. המצב הכלכלי שלנו לא טוב, אבל היא בכל זאת התעקשה לשמור על ההריון ולפני חודשיים נולדה לנו תינוקת".
רביב שכר את שירותיו של עורך דין שעלה לו 300 דולר לשעה ודרש 5,000 דולר דמי קדימה. "למרות שאשתי מרוויחה יותר ממני, נוצר מצב אבסורדי שאני זה שנדרש לשלם לה מזונות מאחר והיא זו שמטפלת בילדים והם רוב הזמן אתה. אני בקושי מצליח לשלם שכר דירה וחשבונות, אבל על פי החוק, אני זה שצריך לשלם לה אלף דולר בחודש ואני לא מצליח לעמוד בכך".
אז מה אתה עושה?
"אני עותר לבית המשפט בבקשה להוריד את דמי המזונות, אולם אשתי לשעבר שכרה לעצמה עורכת דין טובה שלא מוכנה לוותר לי. היא מספרת שאני מקבל כסף מתחת לשולחן ולא מצהיר על כל הכנסותי. ביקשתי לקבל חסות שווה על הילדים, אולם מאחר והילדים עדיין קטנים, עורך הדין שלי אומר לי שהסיכוי לכך הוא קלוש".
מה אתה עושה למחייתך?
"אני עובד בהום אימפרובמנט, בזמנו הצלחתי להרוויח לא רע, אבל עם המצב הכלכלי של היום, מאוד קשה לי להגיע למחצית הסכום שעשיתי פעם. בלית ברירה, לקחתי עבודה נוספת כשומר ואני עובד בלילות".
גברים רבים עמם דיברנו בהכנות לכתבה זו, מספרים כי הם מרגישים שהמערכת המשפטית פועלת לרעתם. "בתי המשפט נוטים לטובת הנשים בעיקר", טוען אפי דהאן. "השופט במשפט שלי אמר לי בגלוי שהוא לא מאמין לי. עשו ממני שקרן שמרוויח עשרות אלפי דולרים ולא מצהיר עליהם. הרגשתי שבגלל שאני ישראלי, אוטומטית חושבים שאני מרמה. יש בעיה עם התדמית שישראלים יצרו לעצמם כאן ולמרות שאף אחד לא יודה בכך, לשופטים יש דיעה מוצקה כבר על גברים, בעיקר ישראלים שמגיעים לבית המשפט שלהם".
דיברת על זה עם עורך הדין שלך?
"הוא לא חושב כמוני, אבל חברים שהתגרשו מספרים לי את אותם סיפורים".
איפה עומד המשפט שלך?
"אנחנו עדיין בהליכים. אני בינתיים חייב לשלם לה דמי מזונות גבוהים מאוד, אבל אני לא משלם כי אין לי כסף והיא תובעת אותי בבית המשפט, מה שעולה לשנינו הרבה מאוד כספים".
אז אולי כדאי כבר לשלם לה ולא לממן את הייצוג המשפטי שלך?
"לא, כי התשלום לעורך הדין קטן בהרבה מהסכומים שאני נדרש לשלם במשך השנים הבאות לאשתי. ניסיתי לפנות אליה מספר פעמים ולסגור את העניין בינינו, אבל היא אינה מוכנה".
דורון, שהיגר מישראל לארה"ב לפני שמונה שנים, לא ראה את ילדיו כבר שנה וחצי לאחר שאשתו לשעבר העלילה עליו שהוא נגע בבנותיו. "לא היו דברים מעולם", הוא אומר על אשתו לשעבר איתה ניהל בעבר אורח חיים דתי. "אשתי לשעבר חזרה בשאלה, מגדלת את הילדים שלנו כחילוניים לכל דבר, מתגוררת עם בחור נוצרי שיש לו קופת שרצים ואני לא יכול להתראות איתם".
איך דבר כזה יכול לקרות?
"אני נופל בין הכיסאות. היא פנתה לבית המשפט לפני שנה וביקשה צו הרחקה ובמקביל התחילה חקירה נגדי. היא שטפה לבנות את הראש נגדי והרחיקה אותן ממני. עובדים סוציאלים שמטפלים בתיק שלי סיפרו לי שהם רגילים לשמוע האשמות כאלו מצד בני זוג במהלך גירושים".
בית המשפט לא מניח לך לראות את הילדים?
"לא. דווקא יש צו מצד בית המשפט שאני יכול להתראות עם הילדים ושהם יכולים לבקר בביתי, אבל היא לא ממלאת אחר צו בית המשפט. היא מתעקשת שהילדים מפחדים ממני ואינם רוצים לראות אותי. נראה לי שבתי המשפט פשוט עמוסים מידי עם תיקים ולא מצליחים לעמוד בנטל. הדיון המשפטי הבא שלנו יתקיים רק בעוד חודש והוא כבר נדחה חודשיים".
וכך, בבתי המשפט של לוס אנג'לס, ממשיכים לשבת גברים ונשים ישראלים המרגישים שהמערכת כולה נגדם. הנשים מרגישות שהמערכת פועלת לטובת גברים בעלי אמצעים לשכירת עורכי דין טובים ויקרים וגברים המרגישים שהם נמצאים בעמדת חשודים המסתירים כספים ולא רוצים לשלם דמי מזונות. בינתיים, ולעתיד הנראה לעין, היחידים המרוצים במסדרונות בית המשפט הם עורכי הדין הצוחקים כל הדרך מבית המשפט אל הבנק.