מאזדה קסדוס 9 - ניסיון מחודש

הקסדוס אינה משתדלת להיות מיוחדת. במקום, היא חוזרת להיות מאזדה, עם כל המשתמע

הקסדוס 9 התקבלה בהתלהבות כאשר נחתה בארץ בתחילת 94'. עבור העיתונות זה היה מפגש ראשון במכונית סאלון יפנית מוצלחת, ברמה אירופאית אפשר לומר. לדעת מספר עיתונאים, מוצלחת אפילו עד כדי השוואה לגיטימית לסדרה 5 של ב.מ.וו. ההתנהגות, העידון, הנוחות, אפילו תא הנוסעים, כולם היו רחוקים שנות אור ממה שהורגלנו לקבל ביפנית.

הקסדוס הייתה פשוט מאזדה אחרת, יפנית שונה. אמרו, בחנו, סיפרו וטענו - הקהל חשב אחרת: עם שם משפחה המוני וללא סמל מתאים בחזית, התקשתה ה-9 לדגדג אפילו את ההגמוניה האירופאית. כך הפכה חיש קל לקישוט בתצוגה, מעין מקדמת תדמית שתזקוף את גבם של רוכשי לאנטיס.

היום, שבע שנים מאוחר יותר, יש לנו קסדוס מחודשת. על סדרה 5 איש אינו מרהיב עוז לדבר, אך גם מאזדה כבר אינה יצרן ייחודי ועצמאי שהייתה בשנים ההן. התוכנית המבריקה ליצירת סדרת דגמים יוקרתית תחת השם קסדוס (באירופה שווקה גם הקסדוס 6, המבוססת על ה-626) כמו הגדולות שבחבורה היפנית - ראה אינפיניטי, לקסוס ואקורה - נקברה במגירות. הפעם זו לא פחות ולא יותר מניסיון החייאה אחרון למכונית הדגל של מאזדה באירופה. תחת כנפיו המגוננות של אבא פורד אמנם, אך לא יותר מזה.

 

בולטת מבעבר

 

חזית חדשה, המדגישה "אישיות מסוגננת, מקורית וכריזמטית של מאזדה", מספרת על התפכחות מן החלום. במקור ניסו במאזדה להקנות לדגמי הקסדוס הופעה שונה מהותית. לעומתם הדגם החדש מאמץ את החזית המשפחתית של מאזדה. כבר מרחוק אתה שואל עצמך מי בדיוק היא ה-626 בעלת המראה האגרסיבי הזה.

בנוסף לגריל האופייני ולפגוש חדש שתרם ארבעה ס"מ לממד האורך, קבלה הקסדוס יחידות תאורה גדולות ומרשימות. לטעמי זה חוטא למקור המעודן, בדיוק כמו החישוקים הספורטיביים (הנאים לכשעצמם). בכל מקרה, על הכביש היא בולטת מבעבר ולכן גם זכתה בבירור ליותר תשומת לב.

 

אור ועור

 

עוד לפני שמספיקים לתהות מה השתנה בתא הנוסעים, לוכד את העין לוח מחוונים המכונה אופטיטרון. לכאורה לוח אנלוגי רגיל, אך לפני ההתנעה הוא חשוך וכמעט בלתי קריא. סיבוב מפתח משגר אור לייזר אדמדם בוהק למחוגים, ומיד אחר-כך מקבל הרקע תאורה פלורסנטית כחלחלה. מעניין, אם כי בנהיגה לילית מסנוור מדי. לא שזו בעיה, ניתן לעמעם את התאורה, אך אז המראה רגיל יותר.

מעבר למופע האור יש גוונים נאים יותר בתא הנוסעים, החומרים מזמינים מבעבר והדיפון נראה איכותי משזכרנו. יש גם קונסולה מרכזית חדשה הכוללת מערכת שמע מקורית וחדשה של מאזדה. זו מאפשרת שדרוג קל להרכבה (מקורית) בהתאם לרצון הלקוח, רק מוזר שהרדיו בלבד תקני.

פינוק היה שם המשחק בקסדוס. גם החדשה אינה מאכזבת. יש בקרת אקלים שממוקמת היטב - גבוה וקרוב לעין וליד, יש כיוון חשמלי למושבים, ריפוד עור נעים ונאה, דמוי עץ צנוע במרכז, מחשב דרך וכמובן מחזיקי ספלים, תאורה עשירה, שפע תאים שנסגרים היטב (כולל בדלתות) ותא כפפות שכמו המאפרה נפתח בריסון הולם. יש גג נפתח, שכמו מכסה מיכל הדלק, החלונות, המראות (גם מתקפלות) והנעילה - מופעל חשמלית. במילים אחרות, ממושב הנהג הקסדוס עדיין משדרת אווירה שונה מהמקובל ביפניות גדולות.

ואם כבר במושב אנחנו עוסקים, הרי שזה האחרון מציג נקודה כאובה: תנוחת נהיגה גבוהה ונוחה עולה לנהג באפשרות להביט בלוח המחוונים. בצדק תשאלו מדוע לא הרמנו את ההגה. וכמו שנהוג לומר, "טוב ששאלתם". התשובה היא "לא" מוחלט - ההגה מתכוון היטב, אך רק למרחק...

מלבד זאת מציעה הסלון היפנית מרחב מחייה גדול מאחור. חבל רק שמישהו שכח לספר למתכננים כי מדובר כאן במכונית עם הנעה קדמית. "תפיחת העברת כוח" במרכז הרצפה הופכת את הספסל האחורי כמתאים לשניים בלבד. אגב, באופן תמוה אין הרמה הידראולית למכסה תא המטען.

רשימת השינויים שעברה הקסדוס מגיעה גם לאזורים נסתרים. בתחום הבטיחותי זה אומר ארבע כריות אוויר, במקום שתיים, יחד עם הקשחת המרכב וחיזוק הקורות בעזרת הזרקת קצף פלסטי. המתלה הקדמי שופר משמעותית וקיבל קורת אלומיניום רוחבית. בנוסף, זרועות המתלים חוזקו, מערכת הבלימה שופרה וכוללת גם חלוקת עומס אלקטרונית לפנים/אחור. פעולת התיבה עודנה לטענת מאזדה והקסדוס עברה לנעול צמיגים רחבים במידות 215/55 עם חישוקי "16. לטובת הפרוטוקול נספר שבאירופה משווקת הקסדוס גם עם מנוע "מחזור מילר" שנפחו מעט קטן יותר אך הספקו 211 כ"ס.

 

השקט הופר

 

יכול להיות שאלה הם מידות הצמיג הרחבות, ואולי הסוג או השינוי במתלים. בכל מקרה, מייד עם תחילת הנסיעה ברור שלמרות השיפורים, השקט שאפיין את הקסדוס דווקא הופר - זאת בגלל רעש צמיגים בוטה. אחר כך מגיע זמן להתרשם גם מהביצועים. 210 קמ"ש וזינוק למאה ב-11.1 ש' כבר אינם מרשימים במיוחד. מנוע ה-V6 מציע עדיין פעולה נעימה ביותר: הוא שקט בסל"ד נמוך, חלק בגבוה וכמעט ואינו מורגש בעמידה. אבל הוא אינו חזק במיוחד. לפחות לא בשגרה היומיומית. הבעיה כפולה: זמינות הכוח אינה מבריקה. שיא המומנט, 21.6 קג"מ, מושג ב-4900 סל"ד גבוהים והתיבה האוטומטית - עם יחסי העברה ארוכים ותגובות איטיות - אינה מסייעת למנוע. במצב נורמלי הקסדוס מעדיפה נינוחות על-פני נמרצות.

אבל יש גם מצב פחות נורמלי שמיועד לחסרי תרבות שכמותנו. אלה שיעברו לתפעול ידני של הבורר (עם לחצן Hold מוכר) יגלו שהאח הגדול עוצם עין ומאפשר לחצות את הקו האדום בביטחה ולהתקרב ל-8,000 סל"ד!!! (7,750 אם אתם מתעקשים). או אז מתעורר המנוע היפני לחיים ומגרגר כמו חתול מיוחם שפגש בבחירת ליבו. זה עושה חשק להישאר כל היום בהילוך שני, שמאפשר אפילו 150 קמ"ש. במצבים אלה מתגבר המנוע על התיבה והקסדוס באופן מוזר הופכת זריזה יותר ככל שהמהירות והסל"ד עולים. היא מגיעה ל- 200 קמ"ש באופן מרשים לאחר האצה ממאה קמ"ש צנועים. המחיר אותו תצטרכו לשלם הוא בתחום העידון. תחת עומס התיבה אינה נעימה דיה לתפעול, הרבה פחות מאופיה בנהיגה מתונה). כן, עם דוושה לחוצה לרצפה גם צריכת הדלק בהתאם - כ-6.0 ק"מ לליטר.

לא פעם מספרים היצרנים על כיול מתלים מחודש שבמציאות אינו מורגש. בקסדוס השינוי מורגש, מאד. כה מורגש, עד שבדקות הראשונות מתחשק לשלוח הודעות פנסיה מוקדמת למהנדסי מאזדה. התערובת שהם רקחו עם הקשחת המרכב והחלפת הצמיגים לרחבים יותר, יחד עם ריכוך מוגזם של פעולת המתלים פשוט אינה עובדת. היא וודאי פחות מוצלחת מבעבר. זה נראה כאילו במאזדה הרימו ידיים ואמרו - "אם אנו לא יכולים להתחרות באירופאים, בואו נהיה אמריקנים".

הקסדוס מפגינה זוויות גלגול מוגזמות, יחד עם נסיקה וצלילה של החרטום בכל האצה או בלימה - כאילו הייתה ביואיק מסורתית. כניסה לפניה חושפת הגה קל מדי ולא מתקשר, שמביא לתגובה כמעט עצבנית אחרי השתהות קלה של המרכב. ההרגשה היא שלמרכב לוקח זמן לעקוב אחר הצמיגים. אין כאן דיוק או חדות, להיפך. תת ההיגוי בולט, ועל כביש מפותל הקסדוס מתנהלת בכבדות, ובתחושה של אי רצון וחוסר יכולת. היא פשוט אינה נוסכת ביטחון. כמו במקרים רבים, מי שירהיב עוז יגלה שברוב המקרים היא מסוגלת ליותר ממה שהיא רומזת.

אגב, הרכות אמורה הייתה להביא לרווח בסעיף הנוחות, אך זה עובד רק כשמינון המהמורות קטן. שיבוש בודד חולף באופן סביר, אך חוסר השיכוך אומר שעל סדרת מהמורות הקסדוס מתנדנדת, משמיעה רעשי מתלים ואינה סופגת היטב וכראוי. מערכת הבלמים זוכה לציון טוב, אך חייבים לאזכר את רגישותה המוגזמת בתנועה עירונית.

 

והמחיר?

 

הקסדוס החדשה מאכזבת בעיקר מכיוון שמבחינה דינמית אנשי מאזדה פשוט קלקלו מכונית טובה. לא רק שאינה ברמת אירופאית, היא כלל אינה מתקרבת לשם. בנוסף, גם בידוד הרעשים החשוב כל-כך במכוניות מסוג זה - שהיה מרשים בעבר - זכה לשדרוג לאחור.

אולם, יבואני מאזדה, כמו תמיד, מנסים לערער לנו את הקביעה. המכונית אינה מצטיינת - חכו עד שתראו את המחיר. לקסדוס תג-מחיר מעניין של 220,000 שקל, בעיקר אם מעמידים אותה מול גרסאות יקרות של יפניות כמו האקורד (3.0 ל'), מקסימה (3.0 ל') וקאמרי (2.2 ל'). מולן היא אינה נופלת בשום תחום ואפילו מציעה אווירה וציוד ברמה גבוהה יותר, יחד עם מחיר זול בדרך-כלל.

המצב פחות מזהיר אם מלכסנים עין לכיוון היבשת הקלאסית. ומה לעשות, הבחירה הטבעית ברמות תמחיר שכאלה מגיעה מכאן. ב.מ.וו 520 עולה 20,000 שקל יותר אך מביסה את הקסדוס ללא תנאי, כמו גם ה-S80 של וולוו הזולה ממנה ב-10,000 שקל. אצל שתיהן תמצאו רמות אבזור נמוכות יחסית, אך איכות ותדמית ללא תחרות.

כך שאם אתם מעוניינים דווקא ביפנית גדולה ויקרה מאד, לכו על המאזדה. אם אתם מחפשים מכונית סלון איכותית, אין לכם ברירה אלא להסתפק בתוצרת אירופה. לא נורא, לא תסבלו בשום מקרה...