עוד בערוץ היהדות - קראו:
שלומי (55) ידע את טעם התהילה: הוא הקליט דואט עם זוהר ארגוב ("אמא"), וכשהיה בן 26 פגש את חיים ראובני. זה הפיק לו אלבום בכורה, "לילה מלילות" – על שם שיר הנושא שצעד בראש מצעדי הזמר הים-תיכוני שבועות ארוכים.
ארבע שנים חלפו, ובשנת 86 יצא אלבומו "אבינו שבשמים". שלומי כבר היה שם דבר בסצנה, ומילא מועדונים עם להקתו "פעמי המזרח". אך עם צאת אלבומו השלישי, הוא פשוט נעלם. ירד מהבמה, תרתי משמע.
שלומי לא אוהב לדבר על התקופה הזו. "בגדול, לא הייתי מאורגן מבחינת צוות וניהול", הוא אומר, ומוסיף: "ירדתי מזה מסיבות אישיות משפחתיות".
עשרים שנה הוא עשה במאפייה המשפחתית, נישא והביא לעולם בן ובת. אך התשוקה לבמה ולמוזיקה לא הרפתה. גם הקהל זכר לו חסד נעורים, ולפני כעשור הוא הוציא "אהובה" - דואט עם אבי פרץ. הוציא – ושוב התכנס בשתיקה. עד לאחרונה.
"זה תמיד היה בי בפנים", הוא אומר, "ואני יודע שהמוזיקה היא הייעוד שלי. הדבר שאני יודע לעשות הכי טוב. אבל איכשהו, דברים התגלגלו למקום אחר".
חמישה אלבומים ושלושה עשורים אחרי הפריצה ההיא, כשמאחוריו שיתופי פעולה ודואטים עם אייל גולן ותמיר גל, אוריאל שלומי חולם על חזרה למרכז הבמה. בתכנון: מופע בנובמבר במרכז דוהל, אחר כך בזאפה – ואז גם אלבום שנמצא כרגע בעבודה, ובו 12 רצועות. "דיסק ים-תיכוני אמיתי", שלומי מדגיש. "לא קיטש וכאילו. כל החומרים שעשיתי דרשו קצת עיכול, אך ברגע שהקהל קלט אותם, הוא התאהב בהם".
.
בקליפ החדש נראה שלומי - השומר על אורח חיים מסורתי - מתעטף בטלית ושר בדבקות ואמונה. רגע לפני השנה החדשה,
הוא אופטימי בנוגע למצבה של המוזיקה המזרחית. "הרוח האמיתית חזרה", הוא אומר. "בשירים של פעם היה סיפור, לא קיטש, וטוב שזה חוזר כי זו המוזיקה שלנו, של הוותיקים בתחום.
"הכל מתעורר מחדש. הייתה תקופה של קרוב לעשור, שהפופ והטקסט המזרחי הפך לסלט מטבוחה. אלף שירים נשמעו כמו שיר אחד. כנראה שלאנשים כבר נמאס מהשטנץ. טוב שהטרנד החדש-ישן הזה חוזר. לשירים יש תוכן, והעברית נכונה יותר. הם גם יישארו להרבה שנים, לדעתי".