הסנקציות איחדו את פועלי איראן: "נמשיך לרחוב"

עצומה שארגנו פועלים במפגן אחדות ומחאה ספונטני הצליחה לגייס עשרת אלפים חתימות נוכח המצב הכלכלי הקשה באיראן, בין היתר בגלל הסנקציות. כשהמטבע המקומי צולל מול הדולר, המחירים קופצים והמשכורת שווה פחות. האם הפועלים שהיוו לשון מאזניים בהיסטוריה של איראן יובילו לשינוי גם הפעם?

כשהמטבע האיראני בצניחה חסרת תקדים והסנקציות הבינלאומיות ממשיכות לפגוע בכלכלת איראן, נדיר לראות מחאה של עבודה מאורגנת במדינה שבה המשטר מדכא ביד קשה כל סוג של התנגדות פוליטית. נדיר גם לשמוע את קולם של האזרחים באיראן, שהם אלה שסובלים בראש ובראשונה מהבידוד שאליו נקלעה ארצם עקב תוכנית הגרעין.

 

• בחירות בארה"ב 2012 - לכל הכתבות של CNN ו-ynet

 

בציבור האיראני שורר אי נחת מהמצב הכלכלי, במיוחד בקרב מעמד הפועלים, שבחלק מהמפעלים שנקלעו למשבר לא מקבלים משכורת כבר חודשים רבים. לאחרונה הופצה בחשאי בין המפעלים עצומה שיוצאת נגד המצב הכלכלי הלא יציב. היא נשלחה במכתב לשר העבודה בצירוף 10,000 שמות של אנשים שחתמו עליה.

 

 

פעילים מתחום העבודה אמרו לסוכנות הידיעות AP שהחרדה בקרב מעמד העובדים באיראן גוברת, נוכח ניסיונו של המשטר האיראני להיאבק בסנקציות הבינלאומיות, בניתוק מהמסלקה הבינלאומית ובחרם הנפט שהטיל האיחוד האירופי.

 

בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו קורא לעולם להציב "קו אדום" לאיראן, נראה שהעמדה האמריקנית והאירופית זוכה לחיזוק, והכלכלה האיראנית אכן מתכווצת עקב הסנקציות וגורמת להפעלת לחץ מלמטה כלפי מעלה, על השלטונות בטהרן.

 

העם האיראני מאוחד ברובו סביב תוכנית הגרעין והמשטר זוכה לתמיכה רחבה בנושא זה, אך בנושא הכלכלי שמעסיק את האיראנים מדי יום ביומו רחוק מלהיות בקונצנזוס באיראן. הנושא המרכזי הוא כמובן ערך המטבע המקומי שמאבד מדי יום מערכו מול הדולר האמריקני. בשלושת החודשים האחרונים הוא איבד 57% מערכו.

 

ג'עפר אמינזאדה, פעיל למען זכויות עובדים ומתקין צינורות גז, הזהיר כי הריאל האיראני עלול למשיך לצלול אם הממשלה לא תדאג להעלות את המשכורות ולשלוט ברמות המחירים שעולים בלי הרף. "העובדים לא ימשיכו לכתוב עצומות, הם ימשיכו הלאה לאסיפות רחוב ופעולות נוספות", הוא אמר.

 

"לא יכולים לעמוד בהוצאות הדיור"

מוקדם יותר אמרה דוברת מחלקת המדינה בוושינגטון כי הסנקציות מצליחות לפגוע בכלכלה האיראנית, אך בטהרן טוענים כי לסנקציות אין השפעה ממשית וכי הם מסוגלים להתגבר עליהן. האיראנים מנסים להתגבר על חרם הנפט וההפסדים העצומים שהוא גרם להם באמצעות מכירת הנוזל השחור לשווקים באסיה, כמו סין והודו.

 

 

בעצומה שנשלחה לשר העבודה האיראני, עבדול רזה שייח אל-אסלמי, נחשפה מעט מתמונת המצב העגומה איתה נאלצים האזרחים האיראנים להתמודד בשנה האחרונה. "העליות התנודתיות במחירים נגסו בשנה האחרונה במשכורות הפועלים שעלו רק ב-13 אחוז בשנה האחרונה", נכתב בעצומה, "מיליוני עובדים לא יכולים להרשות לעצמם לעמוד בעלויות הדיור החודשיות".

 

האינפלציה דוהרת, מחירי המזון זינקו

פועל חסר הכשרה באיראן מרוויח בממוצע 3-7 מיליון ריאל, שהם בערך 100-200 דולר. קו העוני הרשמי עובר במשכורת של 10 מיליון ריאל (315 דולר) בחודש. בינתיים המחירים מאמירים בשל האינפלציה הגוברת, שעומדת לפי האומדן הרשמי על 23 אחוז, אך בפועל גבוהה הרבה יותר. אחוז האבטלה עומד על 12 אחוז, אך יש מומחים הסבורים שהוא גדול פי שלושה, בעיקר בקרב צעירים.

 

כך למשל קנקן יוגורט במשקל 1.5 ק"ג הכפיל את מחירו מתחילת ספטמבר ל-24 אלף ריאל (75 סנט). בשר ואורז, שני מרכיבים מרכזיים במטבח הפרסי, עלו ב-48 וב-34 אחוז בהתאמה בשנה החולפת.

 

פועלי המפעלים באיראן היוו לשון מאזניים בנקודות מכריעות בהיסטוריה של איראן. הם סיפקו תמיכה חיונית במהפכה האיסלאמית ב-1979 ועמדו לצד אנשי הדת במהומות לאחר הבחירות השנויות המחלוקת לנשיאות ב-2009.

 

העצומה שהופצה אינה כוללת אזהרות או אולטימטום נגד המשטר, או התייחסויות לתוכנית הגרעין, סיפרו הפעילים אך לדבריהם היקף החתימות שנאספו במספר ערים במדינה הוא מראה לא רגיל של ניצני אחדות ללא מטרייה של ארגונים ואיגודי עובדים.

 

"כשאין לנו זכויות לתהלוכות ולשביתות מחאה גדולות עצומה היא הדרך היחידה", הסבירה פרווין מוחמדי, גמלאית שפרשה מעבודתה כפועלת בתעשיית המתכת ואחת ממארגנות העצומה. לדבריה, ביוני האחרון כתבו הפועלים עצומת מחאה על תשלום המשכורת באופן לא סדיר.

 

חותמי העצומה מגיעים מפועלי בתחום מכרות המחצבים, המזון והטקסטיל בטהרן ובמרכז איראן, ונהגי אוטובוס מטבריז שבצפון-מערב איראן. פועלים מתחום הנפט נעדרו מעצומה באופן בולט. תחום הנפט מהווה 80 אחוז מהכנסותיה של איראן והעובדים בתחום זה זוכים לתנאים טובים יותר מהרגיל בדרך כלל.

 

בטהרן הרשמית טרם התייחסו לעצומה שעליה דווח עד כה רק בסוכנות הידיעות אילנ"א שעוסקת בענייני עבודה ובעיתון הרפורמיסטי "שארק". עם זאת, היא זכתה לתמיכה ממספר חברי פרלמנט שקראו לתוספת יוקר לפועלים "שנופלים מתחת לקו העוני".

 

לכיכר בטהרן מגיעים מדי בוקר פועלים ומחכים שיאספו אותם לעבודה יומית באתרי בנייה כדי להשתכר כ-10 דולר ביום. "הלוואי ויכולתי לחתום על העצומה. לא ידעתי עליה קודם לדיווחים", אמר עבאס חודבנד, פועל בנייה מובטל. כל יום, בחום, בקור, אנחנו מחכים שיאסוף אותנו מעסיק כלשהו. אלה לא חיים".

 

Read this article in English