ממרומי מעמדם הנוכחי כיוצרים מובילים בתרבות הישראלית, חוזרים הקולנוענים איתן פוקס, מיכל בת אדם ותומר היימן, האמנית סיגלית לנדאו, הסופרות אלונה קמחי וצרויה שלו, המשורר רוני סומק, הרקדנים עידו תדמור ורננה רז, המעצב דוד טרטקובר ואחרים ליצירות הביכורים שלהם. זה קורה השבוע במסגרת פסטיבל בוידעם, שנפתח היום (ג') במרכז ביכורי העתים בתל אביב.
לקראת פתיחת התערוכה, הנה הם כאן לפניכם - קטעים מעבודותיהם הראשוניות של הבמאי איתן פוקס ("ללכת על המים", "יוסי וג'אגר"), הבמאית-שחקנית מיכל בת אדם ("עתליה", "בן לוקח בת"), והמעצב דוד טרטקובר.
הסדרה פלורנטין עלתה לאקרנים ב-1997, זכתה לפופולאריות רבה ושודרה עד ל-2001. בסדרה השתתפו בין השאר איילת זורר, קארין אופיר, אורי בנאי, סמי הורי, דנה מודן, ניר פרידמן, עמי סמולרצ'יק ואחרים. בפניכם מוצג הפיילוט לסדרה.
"יולי 1995. אני נוסע במונית למשרדים של טלעד בירושלים להראות להם את הפיילוט של 'פלורנטין' - סידרה חדשה על קבוצה של צעירים תל אביביים שמחפשים את עצמם, מתעסקים בשאלות של זהות, אהבה ויחסים. בארץ נחתמים הסכמי שלום, והתחושה הכללית היא שאולי סוף סוף נוכל להרפות מהסוגיות הלאומיות ולהתעסק רק בעצמנו. למרות שאנחנו מחליטים על כמה שינויים בליהוק התחושה הכללית טובה ואנחנו יוצאים לדרך.
"ארבעה חודשים מאוחר יותר, המציאות טופחת על פנינו ורצח רבין משנה הכל. אני מבין שבמקום הזה הכל פוליטי. אנחנו נאלצים לשכתב את התסריטים ולכתוב הכל מחדש. 'פלורנטין' עולה לשדור בפריים טייים של ערוץ 2 ומהר מאוד הופכים שירה, תותי, תומר, ואיגי לדמויות שצעירים בכל הארץ מחכים לפגוש מדי יום ראשון על המסך.
"זו היתה כמעט משפחה, 'חברים'. גדלתי יחד איתם וכשאני צופה היום בפרקים של 'פלורנטין', אני גאה בהישג המשותף שלנו ובזה שהצלחנו ללכוד באופן אותנטי את רוח התקופה. במובנים רבים אני מרגיש שהצלחנו לחולל שינוי ולהוציא מהארון נושאים שמעולם לא נראו קודם על המסך".
איתן פוקס
"רגעים" הוא הסרט הראשון אותו ביימה מיכל בת-אדם, שלפני כן השתתפה כשחקנית ב"אני אוהב אותך רוזה", "הבית ברחוב שלוש", ו"אבו אל-בנת" שיצר בן זוגה משה מזרחי. הוא אשר דחף אותה להתנסות בעשייה קולנועית כבמאית. לצורך המשימה גייסה את אסי דיין, דן בן אמוץ והשחקנית הצרפתיה בריג'יט קטיון. בת-אדם עצמה משתתפת בתפקיד הראשי.
"משהו באופי שלי רצה את הדבר השלם. גם טקסט, גם מוזיקה, וגם ויזואלי - אבא שלי היה צלם. כבר כשניגנתי כינור בתזמורות היה לי חשק לעמוד לנווט. ובמאי הוא מנצח של התזמורת. אבל למרות שהיתה לי הידיעה, לא ביימתי. הדברים החשובים לא באים מתוך החלטה.
"כשמשה (מזרחי) עבר לפריז, הגעתי לשם בלי שפה. לא יכולתי לעבוד בתיאטרון, אז אמרתי לעצמי, אכתוב תסריט כדי שיהיה לי תפקיד לשחק, ואז אציע למשה לביים. כשגמרתי לכתוב את 'רגעים' - סיפור אהבה בין שתי נשים - ושאלתי אותו מה דעתו הוא אמר לי, 'זה תסריט שכולו נוגע בך, למה שלא תביימי את זה?'. זה נפל על מקום מוכן".
מיכל בת אדם
עבודותו המסחרית הראשונה של המעצב דוד טרטקובר לאחר סיום לימודיו בלונדון היא הכרזה למחזה "כך משתעשעת אמי המשוגעת", שהועלה ב-1968 בתאטרון המעגל (ליד החאן הירושלמי) בבימויו של עודד קוטלר.
"העבודה הוזמנה על ידי עודד קוטלר. אני קשור לעבודה רגשית מהיותה העבודה הראשונה המסחרית. העבודה מבוססת על כתובת גרפיטי על קיר. בעבודה זו יישמתי את כל מה שלמדתי בלונדון".
דוד טרטקובר