אנימלי
לילך חזן מגיעה לגני ילדים עם אוסף של חיות שונות, ונותנת לילדים להשתעשע: "זה מוריד להם פחדים ומחבר אותם לאמא אדמה"
איילה אור-אל
פורסם: 03.10.12, 20:08
לפני שלילך חזן, 37, הגיעה ללוס אנג'לס, היא לא הצליחה להחזיק מעמד במקום עבודה קבוע. "הייתי מתחילה עבודה ולאחר שנגמר האתגר הייתי ממשיכה הלאה כי נגמר לי העניין. עבדתי בגיוס עובדים במוטורולה כשהייתי בת 20, אחלה תפקיד ואחלה משכורת, אבל לא נשארתי כי הרגשתי שמיציתי את עצמי ושהגיע הזמן להמשיך הלאה. החלפתי עבודות כמו גרביים וכשהגעתי ללוס אנג'לס, לפני תשע שנים, ידעתי שאני מחפשת משהו הרבה יותר קבוע ויציב, מקום בו אוכל לתקוע שורשים, ואז נולד הרעיון לפתוח את אנימלי".
מה זה אנימלי? אז ככה, בעלי הגנים בלוס אנג'לס, ולא משנה אם מדובר בגן ילדים ישראלי או אמריקאי, מכירים כולם את לילך אנימלי. זהו השם בו מזוהה לילך היום, הרבה יותר מאשר בשם משפחתה המקורי: חזן. לילך מגיעה לגני ילדים עם אוסף של חיות מחיות שונות, מכבשים ועד נחשים, ונותנת לילדים להשתעשע עם החיות, כשהיא מספרת להם על החיות שהביאה איתה ומסבירה איך חיות החיות. "כשהייתי סטודנטית בארץ, אחותי הגדולה לימדה ילדים על בעלי חיים והלכתי לראות כמה שיעורים שהיא העבירה. זה מצא חן בעיני והיא שיכנעה אותי להצטרף לעבודה אתה. בדיוק סיימתי את לימודי האופנה שלי והייתי זקוקה לחצי משרה על מנת להרוויח קצת כסף, אז התחלתי לעבוד עם אחותי במסיבות יום הולדת, אליהן היא הייתה מביאה חיות ומלמדת את הילדים עליהן".
אז נדלקת על העניין?
"דווקא לא. אז זה לא כל כך דיבר אלי, למרות שתמיד אהבתי ילדים וחיות, רק רציתי את המשכורת. אבל כשהגעתי לכאן, לא היו לי הרבה אופציות לעבודה. במה יכולתי לעבוד? כמו כל הישראלים ב'קונסטרקשן'? ניקוי שטיחים? בעגלות? אלו לא דברים שדיברו אלי. ניסיתי קצת מזה וקצת מזה ואחרי 5-4 חודשים החלטתי לפתוח עסק משלי ופתחתי את 'אנימלי', כי זה התחום היחיד שדיבר אלי, והעסק פשוט פרח".
כמה חיות יש לך?
"יש לי 50 סוגים שונים של חיות. אני עובדת מזה תשע שנים עם חוות חיות, שם מחזיקים עבורי את החיות. יש לי חיות במשרד וגם ילדים בעלי חיות מחמד שמצטרפים אלי לגני הילדים או למסיבות יום הולדת ומציגים ביחד אתי את החיות שלהם. כל חנויות החיות בעיר מכירות אותי ויש לי דילים' אתם, כך שאני יכולה לקחת מהם חיות בהשאלה כשאני צריכה".
את עובדת בגנים ישראלים?
"לא רק. אני והצוות שלי מבקרים בגנים ישראלים, יהודים-אמריקאים, נוצרים-אמריקאים, היספאנים, רוסיים, צרפתיים... אנחנו מלמדים בארבע שפות שונות".
את מאמינה שהאינטרקציה עם חיות חשובה לילדים?
"מאוד! הילדים בימינו חיים בעולם של טלוויזיות ומחשבים, עולם וירטואלי, ומה שאנימלי עושה זה לקחת את ה'נשיונל ג'יאוגרפיק' ולהביא אותו לילדים. הילדים רואים בזכות אנימלי חיות שלא יוצא להם לראות בחיי היום יום שלהם. זה מוריד להם פחדים, מעודד אותם ללמוד על החיות השונות ומחבר אותם לאמא אדמה".
יש חיות שאת לא אוהבת לעבוד אתן?
"תמיד הייתה לי בעיה עם עקרבים. במשך חצי שנה ישב לי עקרב במשרד עד שהסכמתי להחזיק אותו. אין לי בעיה להרים טרנטולה ולשים אותה על הפנים שלי, אין לי בעיה לנשק לטאות, אבל הייתה לי בעיה עם עקרב. זוהי חיה נפוצה בכל העולם, חזקה ודומיננטית, אבל מאוד מסוכנת. למרות זאת, הרגשתי שחשוב ללמד את הילדים על עקרבים בגלל שהם כל כך מסוכנים. כששמעתי על ילד בגן שנעקץ מעקרב, החלטתי שאם התפקיד שלנו ללמד את הילדים על חיות המחמד והבר שמסביבנו, אז גם חשוב ללמד אותם על עקרבים שנמצאים בכל מקום אפשרי והם מאוד מסוכנים. זוהי אגב החיה היחידי שאני לא מניחה לילדים להחזיק. אין לי בעיה לתת להם להחזיק נחשים, או לשים להם אותם על הראש כמו כתר, אבל לא עקרבים".
ועם נחשים אין לך בעיה?
"לא. הנחשים שלי גדלים אצלי מגיל אפס ואין ילד שלא נוגע בנחשים שלי, הם אינם מסוכנים או ארסיים".
לא מגעיל אותך להאכיל אותם?
"אני עושה את זה כל כך מהיר שאין לי בעיה עם זה. אני שמה את הנחשים בכלוב האכלה ולא בכלוב בו הם חיים, כי לנחשים אין ראיה טובה והם רואים רק צלליות. אם אשים שני נחשים בכלוב אחד, הם עלולים לנשוך ולנסות לאכול אחד את השני, כי הם עלולים לטעות ולחשוב שמדובר בעכבר, אם יהיה להם עכבר בכלוב".
אלו עוד חיות יש לאנימלי?
"גדי קטן, טלה, צ'ינצ'ילה, אוגר, שרקן, תרנגולות, לטאות...".
העבודה הצמודה עם חיות לא גרמה לך להפוך לצמחונית?
"אני כמעט צמחונית. דווקא מאוד אהבתי בשר, אבל היום אני בקושי אוכלת בשר. אני לא יכולה לראות משהו עם עיניים על הצלחת שלי. כנף של תרנגולת עושה לי חלחלה, ניסיתי לעשות לעצמי כבד עוף, מאכל שאני מאוד אוהבת, טיגנתי אותו עם בצל ורק הרחתי את האוכל וקיבלתי צרבות, אז נתתי אותו לשכנים. רק סושי אני עדיין אוהבת ואוכלת בלי בעיה".
לפרטים נוספים: