לא אשם בדיבור בסלולרי? נרשיע אותך בכל זאת

מה עושה שופט שאינו יכול להרשיע נהג על דיבור בסלולרי? מוצא סיבה אחרת להרשעה, ומכפיל את הקנס פי 10, כך שיתאים לקנס על דיבור בסלולרי. לבית המשפט המחוזי היה מה לומר על כך

אם אי אפשר להרשיע נהג בעבירה אחת, הוא יורשע באחרת והקנס יגדל פי 10. ח', נהג משאית מאזור הצפון, הועמד לדין בבית המשפט לתעבורה בחיפה באשמת שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. אלא שבמהלך המשפט, לא הצליחה התביעה להוכיח כי אכן דיבר בטלפון בזמן נהיגה, כפי שנטען בכתב האישום. במקום זאת, בחר השופט להרשיע את ח' בעבירה אחרת, "אי-אחיזת הגה בשתי ידיים", אשר הקנס בגינה עומד על 100 שקלים. כמה קבע השופט כי ח' צריך לשלם? 1,000 שקלים, או פי 10 בדיוק.

 

כל מה שרציתם לדעת על הדחתו של שי אגסי:

• שי אגסי הודח במפתיע מתפקידו בבטר פלייס

"הדחת אגסי? טעות אסטרטגית בעיתוי הנוכחי"

שי אגסי לעובדים: "אחשוב עליכם בכל בוקר"

 

אבל שלא כמו במקרים רבים אחרים, הסיפור הזה מסתיים דווקא בטוב. סקרנים? המשיכו לקרוא.

 

 

ניידת קטנה, משאית גדולה

מדי שנה מקבלים עשרות אלפי נהגים דו"חות וקנסות בגין שימוש בטלפון בזמן נהיגה. על-פי נתוני המשטרה, זו אחת העבירות הנאכפות ביותר, וגם זו שמניבה את מספר ההרשעות הגבוה ביותר. ח', בניגוד לנהגים רבים הנמנעים מעימות עם הזרוע האוכפת והרשות השופטת, בחר להישפט ולא לשלם מיד את הקנס, שכן היה משוכנע בטעותו של השוטר שרשם את הדו"ח.

 

במהלך משפטו של ח', הביע אותו שוטר דווקא ביטחון מוחלט בצדקתו. "אני חוזר על מה שאמרתי", הבהיר. "אני יכול להגיד בוודאות שה(נאשם) החזיק את הטלפון בידו, והצמיד אותו מול פניו, כל זאת בזמן שהרכב נמצא בתנועה". גם כאשר הוצגה תמונה שהצביעה על הפרשי גובה משמעותיים בין המשאית והניידת הסמויה, התעקש השוטר כי לא שגה.

 

ח' הודה אמנם כי אחז בטלפון הנייד בידו, אך רק לאחר שהמשאית הגיעה לעצירה מוחלטת, בצומת שבו נעצרה הניידת של השוטר. יתרה מזאת, ח' טען כי במשאית מותקנת דיבורית, וכל מה שניסה לעשות היה להחזיר את הטלפון הנייד אל המתקן הייעודי.

 

קמה אפשרות לעבירה אחרת

"הנאשם עומד לדין על עבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית", הבהיר השופט אינאס סלאמה, והוסיף כי "מעדותו של השוטר לא עולה כי היה שימוש כלשהו בטלפון". במלים פשוטות: אין עדות המוכיחה מעבר לכל ספק כי הנהג אכן דיבר בטלפון. הפעולה המתבקשת היא כמובן לבטל את כתב האישום, ולשלוח את הנהג הביתה, נכון?

 

לא בדיוק. שכן השופט סלאמה החליט כי מישהו חייב להיענש כאן, ובחר בפתרון יצירתי לבעיה עמה נתקלה התביעה. "עדותו של השוטר מקימה אפשרות להרשעה בעבירה של אי-אחיזת הגה בשתי ידיים", הסביר לנאשם הנדהם. כלומר, במקום דיבור בטלפון נייד, יורשע הנהג בכך שלא החזיק את ההגה בשתי ידיים.

 

ח' התעקש על חפותו, וכפר בביצוע עבירת תנועה כלשהי. אלא שכאן לא ויתר השופט סלאמה, והרשיע אותו בכל זאת באי-אחיזת הגה בשתי ידיים. ואם לא די בכך, בחר השופט להטיל עליו קנס בגובה זהה לזה שהיה מקבל אם היה מורשע בשימוש בטלפון נייד - 1,000 שקל. אז מה אם מדובר בקנס גבוה פי 10 מזה שנקבע בצו התעבורה לעבירת אי-אחיזת הגה בשתי ידיים?

 

1,000 שקל, 100 שקל

ח' עדיין לא נכנע, והגיש ערעור על פסק דינו של השופט סלאמה לבית המשפט המחוזי בחיפה. התביעה כמובן ביקשה לדחות את הערעור, וטענה כי ח' עצמו הודה כי החזיק את הטלפון הנייד בידו - הוכחה חד-משמעית לכך שלא אחז את ההגה בשתי הידיים.

 

טענה זו לא הרשימה את שופט המחוזי כמאל סעב, שקרא היטב את פרוטוקול המשפט והבהיר כי ח' אמנם אמר שהחזיק את הטלפון - אך עשה כן רק "כדי להניחו במתקן הדיבורית, כשהוא היה בעצירה מוחלטת". ומאחר שאלו היו דבריו, ציין השופט, "אין לבסס מסקנה מרשיעה על-פי עדותו".

 

למעשה, שופט המחוזי סעב מצא כי התביעה כשלה בניסיונותיה להוכיח את העובדות שהציגה - את אלו שעליהן התבסס כתב האישום המקורי, וגם את אלו ששימשו להרשעה באותה עבירה "חדשה", שצצה במפתיע במהלך המשפט. "יש לזכותו מחמת הספק", קבע בפסק דינו של ח'.

 

אך בכך לא סיים את דבריו. "מעבר לנדרש", הוא מסכם את פסד הדין של ח', "אציין כי בית המשפט לתעבורה הרשיע את המערער והטיל עליו קנס בסך 1,000 שקל... כאשר הקנס שבצד עבירה זו על-פי צו התעבורה הוא 100 שקל".