
הצל, פסטל על נייר, 2006, חגית גאון. מתוך התערוכה "לחם ושושנים", 22 בדצמבר 2012
חוּלְצָה מְכֻפְתֶּרֶת – חוֹבָה
לֹא חַיָבִים בְּתוֹךְ הַמִכְנָסַיִם
אָבַל מִכְנַסָיִם מִכְנַסָיִם
לֹא גִ'ינְס, בֶּטַח שֶׁלֹא טְרֵנִינְג
הַקְפֵּד מְאוֹד עַל שְׂפַת הַגּוּף
תְּנוּעוֹת לֹא רְצוֹנִיוֹת לֹא מִתְקַבְּלוֹת בִּבְרָכָה
אַל תַּסְגִיר עַצְבָּנוּת, לֹא קֹצֶר רוּחַ
הִשְׁתַדֵּל לְהַשִּׁיב בְּחִיּוּב
חָשׁוּב לַחְשׁוֹב חִיוּבִי
גַּם אִם תְּשׁוּבָתְךָ שְׁלִילִית
אַל תָּרוּץ עִם הַלֹּא
חֲשֹׁב רֶגַע, אוּלַי יֵש לְךָ כֵּן לְהַצִּיע
הַקְפֵּד לְהֵישִׁיר מַבָּט
אַל תּלְטוֹש עֵינַיִים
אַל תְּצַחְקֵק
שְׁמוֹר עַל אִפּוּק,
לְחִיצַת יָד אֵיתַנָה הִיא נְקוּדַת פְּתִיחָה מְצוּיֶנֶת
כַּפּוֹת יָדַיִם לַחוֹת זֶה לֹא טוֹב
רְפִיסוּת אֵינָה מְקַדֶמֶת אוֹתְךָ לְשׁוּם מָקוֹם
עֲבוֹד בַּבַּיִת עַל הַחֲזָקוֹת שֶׁלְךְ
הִתְמַקֵד בַּחֲזָקוֹת
הָכֵן לְפַחוֹת שֶׁבַע, שֶׁיִהְיֶה,
חוּלְשׁוֹת אַתָּה צָרִיךְ רַק שְׁתַּיִים
לֹא נְדוֹשׁוֹת מִדַּי
חֲשֹׁב עַל מַשֶׁהוּ שֶׁמַסְגִיר וְלֹא מַסְגִיר
מַשֶׁהוּ עִם אֹפֶק שֶׁל יְעִילוּת, חֲרִיצוּת, רֹאש גָּדוֹל
נִדְמֶה לִי שֶׁיְקַבְּלוּ אוֹתְךָ
זֶה יִשְׁתַלֵּם לָהֵם
יֵש לְךְ שֵׂכֶל, אַתָּה זוֹל, קְצַת נוֹאָש,
בְּלִי דְּרִישׁוֹת
*
אֵיךְ תִּמְצָא עֲבוֹדָה לִקְרַאת 40
הַקו"ח לֹא מַסְפִּיק לְקו"ח
אֵיךְ תִּמְצָא עֲבוֹדָה
כֹּל הַרֹאש שֶׁלְךּ מִבְנִים מַתֶמַטִיים
אֵיךְ תְּשַׁלֵּם חֶשְׁבּוֹן חַשְׁמַל
מתוך האסופה "עבודת גילוי" בהוצאת גרילה תרבות .