הסרטן שלא מרגישים: איך לזהות גידולים בפה?

הוא מופיע כפצע קטן או שינוי צבע בלשון, ולעתים קרובות אינו מכאיב או מטריד ומתגלה רק בבדיקה מקרית אצל רופא השיניים - אבל סרטן בשפתיים, בלוע ובלשון עלול להיות קטלני אם מאובחן מאוחר מדי. מה הם סימני האזהרה?

לפני כשבועיים הגיעה אליי למרפאה צעירה בת 28 למרפאת השיניים, לבצע עקירה כירורגית. בבדיקה השגרתית לפני הטיפול התגלה ממצא שאותה אישה לא ידעה כלל על קיומו. לאחר שנלקחה ביופסיה מהנגע, התקבלה למרבה הצער תשובה שלפיה הצעירה חולה בסרטן, וכעת היא מופנית לבדיקות נוספות כדי לשלול קיום גרורות ולהחליט על הטיפול המתאים.

 

היא לא הרגישה עד כה דבר, לא כאב ולא בליטה בפה, וכמוה יש עוד רבים שמסתובבים עם גידולים ממאירים בפיהם ואינם מודעים לכך. בשלבים המוקדמים, סרטן הפה כמעט בלתי מורגש: זוהי מחלה שאינה כואבת או מטרידה, והיא דומה בתחילה למחלות כיביות של ריריות הפה.

 

מחלות ויראליות גורמות להופעת כיבים בפה, וייתכן שגם מצבי לחץ וחרדה. עם זאת, ישנם הבדלים דקים בין כיבים אלו לכיבים טרום-ממאירים או ממאירים, שאותם יכול מומחה לזהות בקלות.

 

איך למנוע סרטן?

• מה לאכול וממה להיזהר כדי למנוע סרטן? מדריך

מדענים: פיתחנו חיסון שעשוי למנוע סרטן שד

מחקר: מיץ אשכוליות עשוי לעכב גידולים סרטניים

 

בארצות הברית מתגלים כיום כ-35,000 מקרים חדשים לשנה, מתוכם כ-8,000 אנשים צפויים למות. רק 57% מהם יחזיקו מעמד במשך חמש שנים.

 

בישראל, נכון לשנת 2009, נרשמו 6.8-3.3 מקרים לכל מאה אלף גברים, לעומת 6.9 מקרים לכל מאה אלף גברים באירופה. כשמדובר בנשים השיעור בישראל ובאירופה זהה - פחות מ-3.2 מקרים לכל מאה אלף נשים. מכלל מקרי הסרטן באדם, סרטן חלל הפה מהווה כ-2%.

 

למרות יכולות האבחון והגישות הטיפוליות החדישות, לא נרשם שיפור משמעותי בתוחלת החיים של החולים בסרטן הפה בעשורים האחרונים: תוחלת החיים הצפויה בגילוי מוקדם של המחלה עולה על 80%, ובזיהוי מאוחר יורדת משמעותית ל-15%-40%. לכן, ככל שזיהוי המחלה ואבחונה נעשה מוקדם יותר, כך עולה תוחלת החיים הצפויה אחרי הטיפול.

 

לפיכך חשוב מאוד להיות מודעים לקיומו של סרטן חלל הפה, לדעת מה הם הגורמים התורמים להופעת המחלה, ולזהות תופעות טרום-סרטניות בחלל הפה.

 

 

מי חולה יותר בסרטן הפה?

על פי מחקרים בינלאומיים, סרטן חלל הפה מופיע יותר בקרב מעשנים ולועסי טבק, שותי אלכוהול כרוניים, מדוכאי חיסון כמו חולי איידס ומושתלי איברים, ובאנשים שנחשפו לנגיף הפפילומה. 

 

המחקרים אף הראו נטייה גדולה להופעת המחלה אצל גברים מעל גיל 40, אך מחקרים מקומיים הראו עלייה משמעותית בתחלואה גם בקרב נשים, והופעה נדירה יותר של סרטן הפה בילדים.

 

הסרטן יכול להופיע בכל מקום בפה - בשפתיים, בחניכיים ובריריות הפה - אך בעיקר בלשון וברצפת הפה. סרטן זה מהווה חלק ממכלול הגידולים הממאירים המופיעים בפנים, בלסתות ובצוואר, ומהווה כ-90% מהגידולים באזורים אלו.

 

מקור הסרטן עשוי להיות גם מעצמות או מרקמות מרוחקות, היוצרות גרורות בחלל הפה. גרורות כאלה עשויות לנבוע בעיקר מסרטן הריאות, מערכת העיכול, בלוטת הערמונית, הכליות, העצמות והשד. חשיפה מרובה לשמש, בעיקר בקרב אנשים בעלי גון עור בהיר, עלולה לגרום להופעת סרטן בשפתיים, ובעיקר השפה התחתונה. 

 

מה הם סימני האזהרה?

• משטחים בצבע שונה בפה. הופעת משטחים או כתמים לבנים, אדומים או בצבע מעורב אדום-לבן בריריות חלל הפה והשפתיים.

 

• הימצאות של כיב בודד. הימצאות של כיב בודד מעל 14-10 ימים חשודה יותר ממספר כיבים המופיעים בו זמנית. הימצאות כיבים בליווי חום והרגשה כללית רעה מעידה לרוב על מחלה ויראלית עונתית ולא על סרטן.

 

• פצעים במרקם או בשטח שונה. הימצאות כיבים או פצעים שאינם כואבים בדרך כלל, כיבים לבנים-אדומים בעלי פני שטח מגורגרים או חוסר גבול ברור.

 

• שינויים בתחושה בפה. תחושת נימול הדומה להרדמה מקומית אצל רופא השיניים, קושי בבליעה, בדיבור ובפתיחת הפה.

 

• תזוזת שיניים ממקומן. תנודת שיניים או חוסר התאמה בין תותבת שיניים קיימת נשלפת ללסת עשויה לרמוז בעיקר על מחלות זיהומיות, אך אין לשלול קיום של גידול שפיר או ממאיר.

 

• דימום ושינוי בחניכיים. דימום מקומי ומראה דמוי כרובית של החניכיים עשויים לרמז על מחלת חניכיים אך גם על גידולים ממאירים, כולל כאלה שמקורם רחוק מהפה.

 

קיימות כמה דרגות חומרה הנוגעות לגידול וקובעות את חומרת המחלה והסיכוי להחלים: המחלה קשה יותר ככל שקיים קושי בהגדרת התאים שמהם בנוי הגידול; ככל שהגידול גדול יותר, חודרני לרקמות הסמוכות וממוקם באזורים אחוריים של חלל הפה; וככל שהגידול קיים זמן רב יותר כך גדל הסיכון להתפשטות המחלה לאיברים סמוכים, בעיקר בלוטות לימפה בצוואר.

 

הימצאות גידול בבלוטות אלה מפחיתה משמעותית את תוחלת החיים הצפויה.

  

 

גיליתם פצע - מה עושים עכשיו?

• בדיקה ראשונית. יש לגשת לבדיקה אצל רופא שיניים, אשר עליו להבחין בין כיב לפצע הנגרם בשל שן חדה או שבורה, תותבת לקויה או זיהום דנטלי המלווה בשינויים באופי הרקמה. במקרים אלה עליו לטפל בגורם המגרה, לתת טיפול אנטיביוטי ולוודא ריפוי בתוך שבועיים.

 

• פנייה למומחה. בהיעדר הסבר מניח את הדעת לפצע או בחוסר ריפויו, יש לפנות מיידית למומחה בכירורגיה פה ולסת או ברפואת הפה.

 

• הערכת המצב וביצוע ביופסיה. תפקיד המומחה לאפיין את הפצע או הגידול, לאתר נגעים נוספות ובלוטות לימפה חשודות. בחלק מהמקרים ניתן להעריך מיידית אם קיים גידול או לא, ובמקרה של חשד סביר ימליץ המומחה על ביצוע ביופסיה לרקמה החשודה, כדי לקבל אבחון מלא ומדויק של סוג הגידול.

 

• ביצוע בדיקת הדמיה. כאשר יש זיהוי מלא של סרטן בחל הפה, יש לערוך בדיקות הדמיה באמצעות רנטגן, CT או MRI, כדי להוסיף מידע מדויק על גודל הגידול, מיקומו, מעורבות של בלוטות לימפה אזוריות והתפשטותו אל העצם הסמוכה.

 

• איתור גרורות. בירור של היקף התפשטות המחלה עשוי לכלול גם סריקה באמצעות רדיואיזוטופים או PET-CT. כאמור, הסרטן עשוי להיות ממקור אחר ולא מריריות הפה, לכן חשובה בדיקה של כל הגוף למציאת מקור המחלה וגרורותיה.

 

 

איך מטפלים בסרטן בחלל הפה?

גילוי סרטן הפה מהווה אתגר טיפולי, ובמרבית המרכזים הרפואיים שבהם מטפלים בסרטן הפה קיימים צוותים רב-מחלקתיים ובהם אונקולוג, מנתח פה ולסת ומנתח אא"ג. אל אלו מצטרפים מנתח פלסטי, פסיכולוג, עובד סוציאלי, תזונאי, קלינאי תקשורת ורופא שיניים המומחה בשיקום פנים ולסתות.

 

מרבית גידולי סרטן הפה הם ברירית הפה המורכבת מאפיתל, שכבת תאים המכסה את הרקמות ודומה בתפקידיה לעור. הטיפול העיקרי בסוג זה של סרטן הוא באמצעות ניתוח, שבו מסירים את הגידול בשלמותו וכן כשני סנטימטרים מעבר לגבולו, ליתר ביטחון. במקרה שבו הגידול גדול משני סנטימטרים, יש לשלב ניתוח בבלוטות הלימפה של הצוואר, מחשש לפיזור הגידול שם.

 

כל כריתה של גידול מותירה נכות תפקודית, לכן יש לשחזר או לשקם את האיבר הכרות כדי לתת מענה תפקודי למטופל.

 

טיפול בקרינה יבוצע דרך עור הפנים והצוואר, או בגישה מקומית באמצעות מחטי קרינה המוחדרות אל תוך הגידול. טיפול בקרינה מועדף לעתים כטיפול יחיד במקרה של גידול קטן וממוקד הממוקם באזור שקשה לנתח בו או שעלול להותיר נכות קשה למטופל. הטיפול אף מתווסף בדרך כלל לניתוח, כדי להעלות את שיעור ההצלחה וההישרדות.

 

בנוסף לניתוח ולטיפול בקרינה, ניתן טיפול כימותרפי במקרים קשים ומורכבים שבהם ישנו פיזור גרורתי או גידול רחב-ממדים שיש לצמצמו, או בגידול שלא ניתן להסיר ולרפא את המטופל אלא רק להקל את מצבו.

 

הטיפול בסרטן הפה מהווה אתגר טיפולי, תפקודי, רגשי ופסיכולוגי למטופל ולבני משפחתו. הבשורה הקשה מכה במטופל בתוך ידיעה כי זהו אזור מורכב שבו גם טיפול מיטבי פוגע ביכולת האכילה, הלעיסה, הבליעה, הדיבור ולעתים קרובות גם מותיר נכות אסתטית של הפנים והצוואר.

 

גם סיום תקופת הטיפול הניתוחי, הקרינתי, הכימותרפי והשיקומי אינו סוף פסוק - וקיימת חשיבות ראשונה במעלה להיצמדות לתוכנית מעקב והדמיות כדי לאבחן הישנות של המחלה או לאשר את בריאותו של המטופל.

 

מה חשוב לזכור?

• סרטן חלל הפה הוא מחלה קשה, אלימה וברוב המקרים מתגלית באיחור, אף שניתן לאיתור מוקדם בקלות רבה.

• איתור המחלה בשלב ראשוני מותיר סיכוי טוב לחיות ולהקטין נכות תפקודית ואסטטית.
• פצע או כיב מכל סוג שהוא בחלל הפה, שאינו חולף כעבור 14-10 ימים, מחייב פנייה מיידית למומחה.
• מניעה וחשיפה מוקדמת מצילה חיים!

 

הכותב הוא מנהל המחלקה לכירורגיה פה ולסתות והמחלקה לשיקום פנים ולסתות במרכז הרפואי הדסה בירושלים