שיא השחיתות, מודל 2012: סלט ביצים מושלם

מחיר הביצים עולה ולנו רק נותר לחייך במרירות ולשלוח את רפי אהרונוביץ' להכין קוויאר מדגם 2012: סלט ביצים עם פטריות חמות, שמיר, בצלים ותבלינים

שבת, מוקדם בבוקר, אווירה של חורף. רעש של רעמים ואור ברקים יחד עם טפטוף גשם העירו אותי בבעתה: 'אולי שוב טעיתי, אולי הם כולם צדקו, אלו שקנו ק"ג של בשר בקר, ק"מ של מעיים ממולאים, אלו שטרחו והשרו קטניות?'. הלכתי לסלון כשהפתגם "מי שטורח בערב שבת קם נינוח בשבת או משהו כזה" מהדהד במוחי.

 

עוד בערוץ האוכל:

• נווה מדבר: ביקור במסעדת אואזיס
יא מוסטפה: מתכון לשווארמה ביתית וקלה
• קופיטקה של דודה פראניה: ניוקי פולני

 

התלבשתי, נכנסתי לאוטו ונסעתי, נוהג בגשם, הדלקתי את הרדיו והשיר "רוכבים בסערה" של הדלתות התנגן ברקע.

 

חשתי תחושה חזקה של פספוס, הרי עוד מעט הילדים יתקשרו וישאלו "חמין?". לא ידעתי, לא חשבתי והחברים, איכזבתי את כולם.

 

בתחושה קשה נכנסתי לחדר הכושר שהאפרוריות האירה את המכשירים בו באור נוגה. התאמנתי באופן מכני כשמצב רוחי היה ממש כצבע השמיים והים הסוער הנשקף מהחלונות.

 

לפתע חזר אלי הבזק של אור מהמראות, הבזק שהפך לקרן אור שהפציעה דרך העננים. ככל שזו גדלה כך מצב רוחי הלך והשתפר ולפתע גם משקלות המתכת חייכו אלי. מיד שלחתי מסרון לגברת: 'מזג אויר מדהים להליכה'. כך יצאנו למסלול הקבוע עד יפו, שמיים כחולים, בלי עננים וחום נעים ומלטף. חברים חברו אלינו ומיד התמוגגו: "איזה כיף, תענוג של מזג אוויר", והוסיפו: "איך ידעת שיהיה ככה? איזה מזל שאנחנו לא תקועים בבית עם חמין". חזי התנפח בגאווה לממדים מדאיגים, "היה לי ברור", עניתי.

 

 

מאחר והזוג ק. הביא איתו את הכלבה, חיפשנו מקום עם ישיבה בחוץ, כך התיישבנו בקונטינר בנמל. כבר ישבתי שם מספר פעמים, המקום מעוצב (או לא) בצורה מקורית של מחסן נמל ענק והשולחנות מורכבים ממשטחי אריזה. ארוחת הדייגים שלהם, שאותה חלקנו, היתה טובה, ורק בעיה אחת "העיבה" על הכל - הלחם שלהם, השחור עם האגוזים והלבן, הוא מכת מוות לכל מי שמנסה להמעיט באכילת פחמימות, יש לו את הקליפה הכי פריכה והכי טעימה שאכלתי (באחריות). לחמים מעולים עם כמה מריחות של חמאה, והלכה הסלסילה עוד לפני שהגיע האוכל.

 

על השולחן חביתה עם ירק - כמו כל חביתה עם ירק - אבל צלחת הדגים היתה מעולה, נתח מכובד של שמלץ הרינג נימוח כבוש בשמן, מעט איקרה טובה שהסומק שעליה לא הפריע לה להיות טובה, גרבלקס וסרדינים טריים מפולטים וכבושים, סלט, קוקטיל אחד של מימוזה וגם קפה. ארוחה טובה, שירות אדיב אבל איטי ומבולבל, כאילו גם הם לא האמינו שיהיה שמש היום.

 

שיחה קלה וחוזרים כל הדרך ברגל - החום יחד עם סלסלת הלחם והמימוזה לא ממש הקלו על הדרך חזרה.

 

בערב למחרת שוב פגשנו חברים בנמל יפו, לא היינו כל-כך רעבים, רק רצינו לשבת ולדבר אז ישבנו שוב בקונטינר. הזמנתי מנת שרימפס מהספיישלים שהיה בה כמעט כל מה שצריך: רוטב קלאסי של שמן זית, חמאה, שום, פטרוזיליה קצוצה דק - שבאמת קשה לפספס. רק השרימפס לא היו משהו, חלקם קמחיים מטיגון יתר וחלקם ממש לא מטוגנים מספיק. משונה, איכשהו התאפקתי שלא להזמין לחם לרוטב. מסקנה סופית: בנמל בערב מומלצים יונה, קלימרה ורוקח ים. את הקונטטינר אני אשמור לארוחות בוקר של שבת.

 

סלט ביצים

זהו סלט ביצים שהיה חלק מארוחת בוקר בביתנו השבוע. אני מאוד אוהב סלט ביצים, ולדעתי אחרי כל החביתות, הפריטטות והביצים העלומות ישמחו לאכול אצלכם סלט ביצים המוגש חמים.

 

 

המרכיבים (לצלחת הגונה):

8 ביצים קשות מבושלות כשעה לפני הכל וקלופות (בבקשה לשטוף אחרי הקילוף, קליפת ביצה בסלט זה ממש לא נעים)

2 בצלים סגולים בינוניים, קלופים וקצוצים דק

2 שיני שום קצוצות

2 סלסילות פטריות יער

1/4 כוס שמן זית לטיגון 

1/4 כוס שמן זית לתיבול

מלח, פלפל שחור טחון טרי ומעט אגוז מוסקט מגורד

בערך כף שמיר קצוץ דק

 

אופן ההכנה:

1. חותכים את הביצים בעזרת פורס ביצים, לא רק לפלחים אלה שתי וערב, כך שיצאו קוביות.
2. קוצצים את הפיטריות לקוביות קטנות.
3. במחבת עמוק בשמן זית מזהיבים בצל אחד ומוסיפים את שיני השום ואז את הפטריות, המלח, הפלפל ואגוז המוסקט. מטגנים מספר דקות עד שהפטריות מאבדות נפח.
4. מוסיפים את הבצל השני ואחרי 2 דקות מוסיפים את הביצים. מנמיכים את האש, מערבבים בעדינות בבישול של 2 דקות נוספות. מכבים את האש, מוסיפים את שמן הזית הטרי ואת השמיר, משפרים תיבול ומגישים.
5. זה טעים חמים והולך נפלא עם חלה שבילתה מעט בתנור. כמה פשוט ככה טעים. 

 

 

 

לאתר של רפי אהרונוביץ' - מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר