שאלה:
מדוע אין להקדים ולומר שלום לגוי? (מיכאל, עין שמר)
תשובה:
מיכאל שלום וברכה.
איני יודע מניין אתה לוקח שאין לומר ולהקדים שלום לגוי. אדרבה, בגמרא משובח רבן יוחנן בן זכאי: "שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף יז, א). שם גם משבח האמורא אביי את האדם המדבר יפה עם הבריות: "ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל על הבריות".
אמנם קיימת הסתייגות הלכתית לברך את הנכרי, שהוא עובד עבודה זרה ביום חגו, מפני שהדבר נראה כאילו מודה לו בפולחנו, ולכן אסרו לכפול לו שלום. כדי לפתור זאת הדריכו חכמים שהיהודי יקדים בשלום, וכך כותב הרמב"ם: "... וזה שאמרו חכמים אין כופלין להן שלום בעכו"ם (עובד עבודה זרה) לא בגר תושב (גוי), אפילו העכו"ם צוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (רמב"ם, הלכות מלכים, פרק י, הלכה יב).
לכן, כאשר אין חשש לעידוד והסכמה לפולחן, אין שום מניעה להקדים שלום לגוי. הדרכת התורה היא להרבות שלום, אפילו כלפי גויים עובדי כוכבים, וכדברי הרמב"ם: "מפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום, ואין ממחין בידי עניי עובדי כוכבים בלקט שכחה ופאה מפני דרכי שלום, ושואלים בשלומם ואפילו ביום חגם מפני דרכי שלום" (רמב"ם הלכות עבודה זרה, פרק י, הלכה ה).
כל טוב. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).