הכל מתחיל בעבודת רגליים / על ניצחון מכבי ת"א

משחק שאמור היה להיות קל, הסתבך בגלל הגנה חלשה של הצהובים, שוודאי מתגעגעת לפרקינס ופארגו. אריה מליניאק מנתח את ה-76:78 על אלבה ברלין

להתחיל משחק חוץ עם שלוש החטאות זה לא נעים. להתחיל משחק עם שלוש החטאות נגד קבוצה שמאבדת ארבעה כדורים ב־2:40 הדקות הראשונות של המשחק, זה לא נורא. איכשהו זה הספיק למכבי ת"א בשביל לנצח 76:78 את אלבה ברלין.

 

התקצירים של ynet ספורט:

• הדרמה בטדי, החגיגה בנתניה, אלירן עטר מוכן לדרבי / תקצירי ליגת העל
• ואן פרסי לא ריחם על ארסנל / תקצירי הפרמייר-ליג
• ראשל"צ התרסקה, נתניה מושלמת / תקצירי ליגת העל בכדורסל
• תקצירי מכבי ת"א ביורוליג

  

דייויד בלאט לחץ מהרגע הראשון, לא רק כדי לחטוף כדורים. חטיפות הן בונוס. שליטה בקצב היא המטרה. עיכוב הכדור. מי שלוחץ לא סופג נקודות קלות במתפרצות. כשהמשחק הופך "קל" זה מסוכן, כי הקבוצה הגרמנית, שקלעה סל ראשון אחרי 6:10 דקות! (0:10), התחבקה כאילו מדובר בגול, אבל התעשתה והשיבה מלחמה.

 

אני לא בטוח שסשה אוברדוביץ', המאמן הסרבי־גרמני, התחיל ללחוץ מחוסר ברירה במינוס 10 נקודות, או שהוא דוגל באסטרטגיה שאומרת: תעשה

 ליריב מה שהוא עושה לך. מי שמרביץ לא אוהב שמרביצים לו. תרביץ. מי שלוחץ לא אוהב שלוחצים אותו. לוחצים אותך? תלחץ בחזרה. שומרים עליך אזורית? תשמור גם אתה.

 

פתאום התברר שגם היקמן לא אוהב שלוחצים אותו ומאבד כדורים. יוגב אוחיון מכדרר למלכודות בפינות. כשגם למכבי קשה לצאת למתפרצת מול הלחץ, פער של 0:10 נסגר בהפסקה, ומאזן האיבודים מצטמצם ל־10:8. האיבוד השמיני הגיע במהלך האחרון של המחצית אחרי פסק זמן של בלאט.

 

 

לא צריך ועדת חקירה להבין מה לא עובד במכבי. כדורסל הוא משחק פשוט. הכל מתחיל בהגנה, והגנה מתחילה בשמירה על הכדור - עבודת רגליים. כשכל שחקן אלבה עבר את השומר שלו כמו חמאה, אף שומר לא יכל להיצמד לשחקן שלו, כי כולם צריכים לתת מרחק ולהיות סטנד־ביי לעזרה לשחקן שחודר. זה מה שהיה לג'רמי פארגו ודורון פרקינס, שיצרו לצ'אק אידסון חטיפות. זה מה שחסר העונה.

 

הקליעה לשלוש היא עקב אכילס. 7 מ־20 זה אחוז שאפשר לחיות איתו, אבל אם תפחיתו את ה־4 מ־5 של דווין סמית', היחיד שמספק קליעה יציבה מחוץ לקשת, תקבלו 3 מ־15!