הפוך שחר, הפוך / טור

עם הבוס שעושה הכל הפוך ממה שאנחנו רגילים ועם קהל שנותן תמיכה נדירה למרות רצף כישלונות, הקדנציה של ראובן עטר במכבי חיפה הייתה יכולה להיות שונה. ואם כבר ללמד את קטן לקח - אז למה לא להגיד זאת בצורה ברורה?

שרון דוידוביץ' פורסם: 11.11.12, 00:15

זה באמת לא סוף העולם שיניב קטן לא שיחק משחק אחד. בדיוק כמו שראובן עטר אמר. מצד שני, זה גם לא היה סוף העולם אם עטר לא היה מתחבא מאחורי ההחלטות שלו. אם היה עומד איתן מול המצלמה, בלי הודעות דובר מלאות בסימני קריאה, ללא היסוס, ואומר בקול רם: "הקפטן לא פה כי אני רוצה לזעזע את המערכת".

 

התקצירים של ynet ספורט:

 

בואו נשבור מיתוס: יניב קטן עבור מכבי חיפה הוא לא אבי נימני במכבי ת"א. הוא לא קונצנזוס רחב כל כך, וכבר שנים הולכים וגוברים הקולות מבפנים, בעיקר אצל אוהדים רבים, לפיהם הנזק שהוא גורם עולה על תרומתו. רובן, ניסית ללמד את קטן לקח, להבהיר לו מי כאן אומר את המילה האחרונה. למה לא להגיד את זה בצורה ברורה?

 

צפו במכבי חיפה מקרטעת שוב מול רמה"ש (סטילס: אורן אהרוני, וידאו: ONE)

כשלוני הרציקוביץ' החליט ללכת עם נימני ולא עם שלמה שרף, הוא חרץ את גורל מכבי ת"א לעשור שלם. אבל במקרה של עטר - עם תמיכה נדירה למרות רצף כישלונות (הקהל הירוק מוכיח עד כמה הוא צבוע, אצל אלישע או רוני לוי זה

כבר היה מסתיים בזריקת מוט), עם תקשורת שלא יודעת איפה להחביא את עצמה אחרי שדחפה במשך תקופה ארוכה כל כך למינויו של עטר, ועם יעקב שחר, אחד שעושה הכל הפוך ממה שאנחנו רגילים - דברים יכולים להיראות אחרת.

 

שחר של 2012, שרוצה להשאיר מועדון מסודר כשיחליט לרדת מהבמה, מבין איך דברים צריכים להתנהל. בזמן שבלוס אנג'לס לייקרס צריך להתייעץ עם קובי בראיינט אם לפטר מאמן, יענקל'ה מבין שכאן זה לא אמריקה.

 

צילום: ראובן כהן
יעקב שחר וראובן עטר. דברים יכולים להיראות אחרת (צילום: ראובן כהן)

 

שלא ייתכן ששחקן יהיה גדול יותר מהמועדון, גם אם הוא חושב שהוא כזה וגם אם עיתונאים שנמצאים אצלו בכיס מנסים להציג אותו ככזה. שכשמעבירים מסר, עושים אותו מהקודקוד כלפי מטה, כי הפעם השחקנים הם האשמים, אותם שחקנים שמתחבאים פעם אחר פעם מאחורי ציטוטים פחדניים עלומי שם. "רובן עשה לי ככה, רובן לא נתן לי ככה". יללות.

 

מחזור דרמטי במיוחד בליגת העל:

 

הקהל ברמת השרון היה מבולבל מאוד. ילד בן 12 שאל את אבא שלו ביציאה מהמגרש: "איך זה שאף אחד לא צעק למאמן להתפטר?". "כי הוא סמל", ענה האב. "אבל גם קטן סמל. לא, אבא?". "עזוב", סיכם ההורה המתוסכל, "יש רק סמל אחד בחיפה: יעקב שחר".