חיון חושב שיש מקום להומור במגזר החרדי, אלא שלדבריו יש להכיר בהבדל בין ליצנות להומור. "כולם חושבים שיש חוט קטן שמפריד בין ליצנות להומור, אבל באמת יש קיר, ולא חוט קטן". ההלכה מבהירה כי ליצנות היא "לקחת דברי תורה ולצחוק עליהם", אבל מנגד, אין כל רע בלשמח אנשים בלי לפגוע. "אפילו בחודש אב כתוב למעט בשמחה, ולא להפסיק לשמוח", אומר חיון.
ואיך עושים סטנדאפ חרדי כשר? בראש ובראשונה, לא מחקים רבנים, גם אם יש היתר. "פעם פגש אותי הרב לאו ושאל אותי: למה אתה לא מחקה אותי? ביקשתי ממנו את הנאום שהוא אומר תמיד בחופות, והוא שלח לי אותו בפקס. אבל עד היום לא ביצעתי את החיקוי שלו, כי זה קשה לי. אישי ציבור אני מחקה, בלי לפגוע באף אחד".
ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" מזמינים אתכם לצפות באיש שעבורו "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", זה לא רק שיר.