אשה בעקבות התנ"ך

עבור חנה סרגון, התנ"ך הוא סיפור אהבה של שנים רבות, בו היא ממשיכה לגלות רבדים נוספים עם כל קריאה

התנ"ך "ספר הספרים" של העם היהודי בו נמצאים כל הערכים ותפישות העולם של היהדות, מלא בהוראות והדרכה על איך צריך להתנהל האדם במהלך חייו בעולם, שופע בסיפורי חיים שרלבנטיים בכל זמן ותקופה. איך זכה קובץ של סיפורים וחוקים להצלחה שכזו? מדוע מיליוני אנשים בעולם מכל הדתות קוראים בו? יצאתי לברר שאילתות אלה אצל מרצה לתנ"ך בטורונטו, חנה סרגון.

 

ביתה של חנה סרגון מלא בחפצי אמנות בעלי אופי יהודי וישראלי. "זה בגלל שאני מתגעגעת לארץ, וכשאני נכנסת הביתה ורואה את כל הסמלים הללו, כל הבית שלי הוא ישראל". ספרים שונים מונחים על שולחנה, דפים כתובים מפוזרים כהכנה להרצאה. חנה מדברת על התנ"ך ועיניה בורקות. "התנ"ך הוא המתנה היפה ביותר שקיבלתי בחיי וזו זכות להעמיק בו". וכשהיא מעמיקה בפירוש על פסוק כלשהו אי אפשר לעצור אותה. לפעמים קשה לעקוב אחר חוט מחשבתה המהיר. על כל קושיה ששאלתי יש לה תשובה. ותשובה מעניינת ומדהימה. לגבי חנה, ההתעסקות בתנ"ך היא לא רק מקצוע, זו אהבת נפש. היא כרתה עם התנ"ך מן ברית עוד מימי נעוריה. הוא האב, האח, החבר והבעל שלה. "להיות מורה לתנ"ך זו זכות גדולה. זו ההזדמנות לקרב אנשים לשורשים שלהם, כי התנ"ך הוא הבסיס המהותי של העם היהודי".

 

חנה מלמדת אנשים מכל הזרמים. יהודים, אורתודוכסים, קונסרבטיביים וחילונים. היא מרצה ומנהלת סדנאות ברחבי טורונטו בבתי כנסת, באירגונים כמו UJA, הדסה ונעמת. למעשה, עד גיל צעיר חייה התנהלו על מי מנוחות. המהפך קרה כאשר נחשפה בפעם הראשונה ללימודי התנ"ך בבית הספר ואז נדלקה אש האהבה משמיעה ראשונה. מאז זרמו מים רבים בנהר. אני צוחקת ואומרת לחנה, "אם ינתחו את הוורידים שלך ימצאו שם פסוקים מהתנך במקום דם".

 

 

איך בחורה חילונית מבית שמאלני מתאהבת בתנ"ך?

"גדלתי בבית שמאלני-חילוני בחיפה. אני בת לניצולי שואה מפולין שעלו ארצה אחרי מלחמת העולם השניה. אבי היה אחד הפעילים בתנועה הציונית והמשפחה המורחבת שלי הייתה בכלל סוציאליסטית. הייתי חברה בשומר הצעיר ולא ביקרתי בבית כנסת עד גיל 17. רק כשהגעתי לקנדה התחזקתי ברגשותיי אל המסורת היהודית וכך החלה האהבה שלי לנושא שרודף אותי יותר מ-30 שנים. אני זוכרת בנעוריי בשעות הלילה, כשאמי חשבה שאני ישנה, הייתי מתיישבת במיטתי מתחת לשמיכה וקוראת בתנ"ך כשאני נעזרת בפנס".

 

כיצד נחשפת לתנ"ך לראשונה?

"בבית הספר עממי א', בחיפה, היה לי מורה מיוחד שידע ללמד תנ"ך בצורה מלהיבה. קראו לו דפט והוא היה מניצולי ספינת אלטלנה. הוא לימד אותנו בתשוקה אין סופית והצליח להחדיר בי את האהבה לתנ"ך. דרך שיטת הלימוד שלו נפתח בפניי עולם נפלא ומרתק. התחלתי לראות את התנ"ך מזווית ראייה שונה לחלוטין. לצערי, בגיל צעיר עקרה אותי המשפחה מהסביבה האהובה והטבעית שלי והיגרנו לקנדה. התחלתי ללמוד במדרשה למורים ונקרה בדרכי אדם נפלא בשם הרב שוחט ז"ל, והוא זה שלימד אותי איך ללמוד תנ"ך. הוא היה הרב הראשי של ציריך וילדיו היום פעילים מאד בחב"ד. באותה תקופה הייתי חילונית לחלוטין ולא האמנתי באלוהים, ומבחינתו הייתי די בעייתית. הוא אמר לי משהו שמלווה אותי עד היום: 'הסוד האמיתי בלימוד התנ"ך זה לא בתשובות שמקבלים אלא בשאלות ששואלים'. באותו רגע הבנתי שיש לי נכס ביד והוא שלי".

 

מדוע החלטת לחזור לארץ?

"חזרתי לארץ בגיל 20. המעבר לקנדה היה מאד קשה וטראומטי. כל העניין הזה של לקחת בן אדם צעיר מהמדינה בה גדל לנתק אותו מהשורשים ולהביא אותו לארץ זרה לא התאים לי והחלטתי לחזור לישראל. כשהגעתי לארץ לימדתי אנגלית את ילדי הקיבוצים של חמדיה, כפר רופין ומעוז חיים. באותה תקופה קיבוצים אלה היו תחת הפגזות הירדנים ונאלצתי ללמד במקלטים. היה לי נהג שהסיע אותי מקיבוץ לקיבוץ ופעמים רבות נסעתי תחת הפגזות. היו אלה שנים קשות מאד מבחינה בטחונית. יום אחד הגיעה המפקחת על ההתיישבות המאוחדת ונכנסה לשמוע שיעור שלי. היא כל כך התרשמה מהשיעור שבסופו הציעה לי להגיע לקיבוץ שלה לאחר שאסיים את שנת הלימודים, וזה מה שעשיתי. לימדתי בבתי ספר אזוריים ואלה היו שנים יפות ומרתקות בחיי, וכמו שכולם יודעים, מי שמצליח לעבוד ולעבור את שיטות החינוך של הקיבוץ יכול ללמד גם על הירח. בשנה זו פגשתי את בעלי, שהגיע לארץ מאמריקה. התחתנו ונסענו לדנבר, קולורדו, כדי לסיים את לימודינו. אני סיימתי שם את ה-B.A שלי והוא את ה-M.A שלו בעבודה קהילתית, ומיד בסיום לימודינו הגענו לטורונטו. היה חשוב לי להיות ליד המשפחה שלי. היום אני גרושה ויש לי שלושה ילדים ושני נכדים משגעים".

 

מה עשית כשהגעת שנית לטורונטו?

"בטורוטו התחלתי ללמד בבית ספר היהודי 'יו.אס.די.אס' ולימדתי תנ"ך כ-18 שנים. ואז קרה לי מקרה ששינה את רוטינת חיי. הגיעה אלי אמא לילד שובב בן שמוונה, שהיה בטיפול אצל פסיכולוג כשנתיים. היא מספרת לי שהיא לא יודעת מה קרה, אבל בהתנהגות בנה חל שינוי משמעותי ושינוי זה קרה מאז שהחל ללמוד תנ"ך בכיתתי. 'מה עשית?' שאלה. אמרתי לה שהוא פשוט למד את אפשרות הבחירה מתוך הסיפור של יעקב ועשיו. בסיפור היה מסר של מידה כנגד מידה. ואני פשוט הסברתי לו, 'כשאתה יוצא להפסקה תבחר אפשרות אחת מבין שתי האופציות הקיימות. האם להמשיך את מסורת המכות שלא תביא לשום תוצאה, או לבחור להפסיק את התהליך'. העובדה שילד זה הבין שיש מוצא ובחירה איפשרה לו להחליט ולעצור את התנהגותו הבעייתית והמכות בהפסקות. באותו רגע הבנתי שלמעשה להורים אין שום מושג כיצד אני עובדת עם הילדים ואיזה שינויים מדהימים הם עוברים בגלל לימוד התנ"ך. ואז הבריק במוחי רעיון ואמרתי לה, 'מה דעתך שתאספי כמה אמהות ונתחיל ללמוד תנ"ך ביחד?' זאת הייתה ההתחלה. מאז אני עובדת עם מבוגרים בקהילה היהודית בסדנאות של מנהיגות מטעם UJA, נעמת, הדסה ואירגונים יהודיים נוספים, וגם מעבירה הרצאות באירגון נשים בינלאומי בנושא 'אלימות נגד נשים', ובהרצאות אלה אני משתמשת בטכסטים מקראיים כדוגמה. באותה תקופה החלטתי לעזוב את עבודת החינוך עם הילדים ועברתי לחינוך מבוגרים. אגב, בשבוע שעבר הייתה לי הרצאה רק לגברים, והמצחיק הוא שאלה הם הבעלים של אותן נשים המגיעות לחוגים שלי. הם מגיעים מתוך סקרנות לדעת מה נשותיהם לומדות בסדנאות שלי".

 

כיצד נוצר הרעיון לשלב לימודי תנ"ך עם טיולים לישראל?

"באחד השיעורים לימדתי את 'פרשת תולדות', מתוך ספר בראשית. בתאריך ט"ו בשבט בארץ השקדיה פורחת ואצלנו במבט מן החלון יורד שלג. ופתאום קלטתי עד כמה קשה להעביר בצורה מוחשית את לימוד התנ"ך. רציתי להבהיר להם עד כמה ארץ ישראל מלאה בתנ"ך, וכאן בטורונטו הם רחוקים מהמקומות עליהם הם לומדים. אמרתי להם, 'למה שלא נארגן טיול שבו נלך לכל המקומות עליהם אנחנו לומדים עם ספר תנ"ך פתוח?' להפתעתי, תלמידיי גילו התלהבות והסכימו לצאת לטיול בארץ. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. נסענו למוחרקה ופתחנו שם ספר תנ"ך, קראנו על אליהו הנביא ועל נביאי הבעל בהר הכרמל, ישבנו באותו מקום בו דבורה הנביאה ישבה, שפטה וניבאה, ופתאום קלטתי, 'אלוהים אדירים, אני יושבת במקום בו ישבו אבות אבותיי'. אני חושבת שבטיול זה נדבקתי בחיידק הזה שקוראים לו לימודים וטיולים תנ"כיים. כך התחלתי להוציא קבוצות של טיולים מאורגנים לישראל. לטיולים האלה קראנו בשם 'בעקבות הטכסט התנ"כי'. למדנו, שרנו, רקדנו וביקרנו בכל אותם מקומות שעליהם למדנו. באותם רגעים ישראל, התנ"ך ושורשי היהדות התמזגו להם לגוף אחד. הטיול הפך במשך הזמן מטיול תנ"כי לטיול בעל אלמנטים של ישראל המודרנית. מאוחר יותר גם הוספנו לטיולים המאורגנים נופך של שירה כמו שירי נעמי שמר ורחל המשוררת, ביקור בספרייה של ביאליק, צפייה בהצגות, ועוד".

 

כיצד הקריאה בתנ"ך יכולה לתרום לאדם?

"התנ"ך מביא סיפורים על בעיות, אתגרים, פוליטיקה, שינויים, החלטות שאדם עושה בחייו, אהבות, נקמות, וותרנות ותכסיסים. זהו ספר שלא אבד עליו הקלח כבר אלפי שנים. איך יכול להיות שספר כזה עתיק כל כך רלבנטי למה שקורה היום ומצליח לגעת בנשמתם וברוחם של אנשים כה רבים? הגדולה של התנ"ך היא שאין בתוכנו אנשים מושלמים וגם לא מצבים מושלמים. אפשר להזדהות עם כל מצב ועם כל חולשה, וכך אדם מקבל את הכוח להתגבר על כל המכשולים בחיים שלו מתוך לקיחת דוגמא מהמקרא. כל ספר בראשית מבוסס על בעיות משפחתיות כמו התמודדות בין אחים, בעלים ונשים, מערכת בין אדם ואלוהים, בעיות כלכליות, הישרדות ועוד. לכן מצויין בפרק הבריאה שהשמיים נבראו לפני הארץ, וזה כדי להעביר לנו את המסר שבאנו קודם בשביל השמיים, בשביל הרוחניות, ורק אחר כך בשביל הגשמיות. בסדנאות שלי הצלחתי ליצור מצב שבו אנשים שואלים שאלות מתוך הדיאלוג ולפעמים הם גם מוצאים תשובה. גדולתו של התנ"ך היא שהוא מלא ברבדים נסתרים וכל פעם מגלים בו דברים חדשים, כך שהדיאלוג לעולם לא מסתיים".

 

האם לפי התנ"ך ניתן להבין כי ארץ ישראל שייכת ליהודים?

"אני באמת לא רוצה להפוך את הנושא לדיון פוליטי, אבל צריך להבין דבר אחד: אם אנחנו כיהודים מאמינים שהתנ"ך הוא אכן אבן היסוד של דתנו, ההיסטוריה שלנו והשורשים שלנו, אז אפשר למצוא עשרות הוכחות בנוגע לחזקה שלנו על ארץ ישראל. אני רק אציין כמה מקומות שמציינים זאת. כבר בספר בראשית אומר ה' לאברהם, 'לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך'. בפסוק אחר אומר לו, 'כי לך נתתי את הארץ הזאת'. חשוב מאד להתייחס לפסוק הראשון, כשאלוהים אומר לאברהם 'לך לך'. נשאלת השאלה, מה הקשר של הארץ והיהדות? הקשר של הארץ עם העם היהודי הוא קשר רוחני ופיזי. רק במקום הזה יכול היהודי למצות את עצמו הן רוחנית והן פיזית. הארץ היא המקום שבו הוא יכול למצוא את השילוב בין החומר והרוח ולהגשים את חייו".

 

כאישה, אני מוקסמת מדמויות הנשים בתנ"ך. מהו ייחודן, לדעתך?

"הדמויות הנשיות בתנ"ך ובמגילות הינן דמויות של מנהיגות, אשר מובילות וקובעות את גורל העם. זה מתחיל עם שרה אמנו, שלוקחת אחריות על גורל המשפחה ומגרשת את הגר ובנה ישמעאל כדי להבטיח את מעמדו של בנה, יצחק. זה ממשיך עם רבקה, המעדיפה בן אחד על השני ועושה הכל במרמה כדי שיעקב יזכה בברכה המיועדת לאחיו, עשיו. והמעניין הוא שרבקה היא היחידה בתנ"ך שנושאת בתואר 'אם הבנים'. עוד דמות של מנהיגה היא בת פרעה, המתמרדת נגד אביה ומגדלת את משה כבנה והיא הראשונה שזכתה בתואר 'חסידת אומות העולם'. מרים הנביאה, שהופכת להיות מנהיגה שווה לאהרון ומשה ומספקת מים לעדה., אשר לפי הפרשנות, מים הם חיים. היא גם אוספת את הנשים ויוצאת בשירה ובמחולות. אבל לדעתי הדמות הכי מעניינת זאת רות המואביה. רות עזבה את עמה ואת דתה ונצמדה לנעמי באשר תלך. בזכות החסד שעשתה עם נעמי אלוהים העניק לה את הזכות להיות הסבתא רבא של דוד המלך. דווקא שתי הנשים השוליות והנכריות הללו, בת פרעה ורות המואביה, הן אלה שנותנות דוגמא לכך שאדם יכול לשנות את דרכו בכל רגע נתון בחייו ולא משנה מאיפה הוא בא".

 

מהם חלומות על פי התנ"ך?

"אני אוהבת ללמד את על חלומות. בשנה האחרונה התמקדתי בנושא של הדמיון והשוני בין החלומות. לדעתי, חלומות הם המתנה הגדולה ביותר שהיהדות נתנה לעולם, הם החלון של הנשמה. בלי חלומות ובלי חולמים אין הגשמה. בתנ"ך יש לנו כמה חלומות מפורסמים כמו חלום אברהם בברית בין הבתרים, סולם יעקב, חלומות יוסף, ועוד. הפרשנים שלנו עוסקים הרבה בפרשנויות על מהות החלום וסוגי החלום. המפורסם ביניהם הוא אברבנאל שאומר שאדם חולם מהרהורי ליבו. מה הפירוש? לחולמים יש תמיד קשיים אישיים. כשיוסף חולם על הירח והכוכבים משמע שהוא רוצה להגיע למקום אחר. הוא לא רוצה להשאר בכנען וחולם על ארץ אחרת ועל שאיפותיו לגדול ולהתרחב. הרב סולבצ'ק אומר שהחלום של יוסף מביא לעולם תבנית חדשה והיסטורית שבה היהודי אומר, 'אני רוצה לצאת לעולם הגדול, אני לא רוצה לחיות בגטו'. האחים של יוסף שונאים אותו בגלל החלומות שלו וכשרואים אותו מרחוק הם לא אומרים 'הנה בעל הכותונת' אלא 'הנה בעל החלומות'. הם מפחדים ממנו בגלל שהוא רוצה דברים אחרים, ואנחנו רואים שדרך החלום יש גם את הפיתרון: אין שום בעיה בלרצות את הירח והכוכבים אבל צריך לדעת לעמוד על הקרקע ולהיות מחוברים לשורשים. בתוך החלום של יוסף יש כבר את הנבואה לגבי מה יקרה לעם היהודי ולמה הוא זקוק כדי לשרוד בגולה. למשל, ישעיהו לייבוביץ אומר שהחלום של יוסף משקף את העולם היהודי שבו יוסף ואחיו עובדים בשדה וזה מחזק את התפישה של 'מה אני יכול לעשות בשביל לעבוד את האלוהים'. והחלום של פרעה הוא בדיוק ההיפך, אצלו בחלום הפרות עומדות על הייאור ולא עושות כלום. לייבוביץ אומר שבחלום פרעה התפישה היא 'בוא נראה מה האל יכול לעשות בשבילי'. הם מחכים שאלוהים יעשה בשבילם את העבודה. ביהדות הדבר הפוך, אנחנו אקטיביים ושואלים מה אנחנו יכולים לעשות למען הבורא".

 

מדוע על רוב המנהיגים הגדולים בתנ"ך נכפתה המנהיגות?

"יש משהו מאד מיוחד במנהיגות היהודית בתקופת המקרא. אף מנהיג לא לקח על עצמו מנהיגות, אלא היא נכפתה עליו. שאול הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה, והוא היה נחבא אל הכלים וביישן. דוד היה רועה צאן, ובגלל מעשה הגבורה שלו בהריגת גוליית נמשח למלך ע"י העם. משה, גדול המנהיגים של העם היהודי, דחה את המנהיגות חמש פעמים. הוא עמד מול אלוהים ודיבר איתו במעמד הסנה ועדיין דחה את קבלת מנהיגותו. יש עוד דבר שמאפיין את המנהיגות היהודית, והוא שלא תמיד הבכור הוא שמקבל את ההנהגה אחרי אביו. יעקב הוא המנהיג ולא עשיו, יהודה מוביל את אחיו במקום ראובן, שלמה הומלך למלך במקום אדוניה, ועוד. לכן דמות המנהיגים התנ"כיים יכולה ללמד אותנו שהם לא מגיעים למנהיגות בגלל ייחוס משפחתי או בגלל שנולדו לאדם הנכון. המנהיגות באה ממקום שבו אדם מקבל אחריות והמציאות היא זו שגורמת לו להגיע למנהיגות".

 

מדוע אין בתנ"ך דמויות מושלמות?

"לדברי הרמב"ם, היופי בדמויות התנ"כיות הוא שהן אינן דמויות מושלמות, וזאת כדי שנוכל להזדהות עימן וללמוד מהצלחותיהן וכשלונותיהן. הגדולה של הדמויות הללו לדעתי היא שכל אחת מהן עוברת תהליך של זיכוך בכור היתוך והמסר החשוב בתהליך שעוברים הדמויות הוא לתת לנו אפשרות להזדהות כי כולנו בני אדם ו'התורה דיברה בלשון אדם'. אם היו לנו דמויות מושלמות לא הייתה לנו אפשרות של הזדהות והתפתחות".

 

מדוע אלוהים נתן למצרים 10 מכות במקום להתחיל ולסיים במכה אחת, מכת הבכורות?

"המספר 10 הוא מאד סמלי בתנ"ך. 10 נסיונות היו לאברהם. 10 מכות ו-10 הדיברות. אין שום דבר מקרי. מספר זה מסמל תהליך. היה הכרחי להכות במצרים את כל 10 המכות בגלל התהליך החינוכי. המיצרים היו חייבים לעבור נסיון זה כדי שגם להם תהיה אפשרות בחירה בין מכה למכה, ואפשרות הבחירה הייתה האם לשלוח את היהודים לחופשי או להמשיך בשיעבודם. אדם לא יכול לדעת למה הוא מסוגל אם אינו עובר תהליך כלשהו, לכן המכות היו מאד חשובות כי הן נעשו בהדרגתיות, כשמאחוריהן עמד המסר של הזדמנות ושל הבנת כוחו של האלוהים. וגם זה נעשה כדי לגרום לימצרים להאמין שאכן אלוהי העיברים הוא-הוא האלוהים, ולהביא את פרעה והמיצרים למסקנה שיש להם דרך של בחירה חופשית".

 

מה תפקידה של הגולה במהלך כל ההיסטוריה המקראית?

"לגבי סוגיה זו חז"ל חלוקים בדעתם. הפרשנית נחמה לייבוביץ אומרת שהגולה היא כור היתוך הברזל. זה המקום בו ברזל שנצרב הופך לכסף וזהב. זה תהליך של היטהרות והיזדככות. הגולה היא ההזדמנות לבחון את זהות האדם מבלי להתבולל. אלוהים לא מעניש בחורבן, הוא שולח אותנו לגלות. הגלות הראשונה הייתה גלות מצריים וגלות זו היא תבנית של כל הגלויות האחרות שבאו אחריה. במהלך כל ההיסטוריה שלנו הגלות תמיד תהיה חלק מהמציאות שלנו והמקום בו אנחנו מתמודדים כדי לשמור על הצביון והזהות שלנו. יוסף הוא הדוגמה הקלאסית למהגר הראשון. הוא הצליח לטפס לעמדה בכירה בצמרת השלטון המיצרי ולצבור כח ומעמד, אבל הוא גם לא שכח את מוצאו. ותמיד אמר 'עברי אנוכי ולאלוהים הפתרונות'. יוסף לא חזר הביתה בזמן וכתוצאה מכך העם היהודי הפכו לעבדים. כשאנחנו מסתכלים על הגלות הראשונה אנחנו מבינים את המשמעות של שאר הגלויות".

 

ספרי לי על פרוייקט "שבתאי לוי".

"זה כבר הרבה שנים שאני מלמדת את אותם אנשים, חלקם לומדים איתי כבר 27 שנים. הייתה בי תשוקה להפוך את הלימוד גם לעשייה והחלטנו להקים עמותה שתתמוך בבית מיוחד בארץ, "שבתאי לוי", בחיפה. מוסד זה הוא ייחודי כי הוא נותן מחסה לתינוקות עזובים שננטשו מכל מיני סיבות. הוא עוזר לילדים להתפתח ומאוחר יותר מוצאים להם בית. ילדים אלה מגיעים מהשכבות החלשות ביותר. התלמידים שלי הקימו יחידה שקוראים לה 'יחידת האמהות' ושם מאפשרים לאמהות צעירות ללמוד להיות אמהות. הן מקבלות תמיכה, עזרה וליווי של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. אלה נערות שמגיעות מרקע קשה מאד ומבתים הרוסים. את הפרוייקט הזה אנחנו מלווים כבר תקופה ארוכה ופעם בשנתיים אנחנו מארגנים אירוע התרמה כאן בטורנטו, ואני שמחה וגאה להגיד לך שפרוייקט זה צמח מתוך כיתת לימוד שלי והצלחנו לגייס סכום של מיליון דולר שכולו עבר למוסד שבתאי לוי".

 

מה הציפיות שלך מהקהילה הישראלית?

"חשוב לי שתהיה כאן קהילה שתבוא ללמוד תנ"ך כדי שנוכל לנהל דיאלוג מעניין ויצירתי. לישראלים יש יתרון אדיר כי הם יודעים את השפה ומכירים חלק מן הטכסט. במאה העשרים ואחת חלה מהפיכה גדולה במדינת ישראל. הפרשנות של הישראלים לתנ"ך היא ייחודית ומרתקת כי היא נוצרה מתוך החיים המאתגרים של מדינת ישראל. יש לנו נשים כמו יוכי ברנדס, שמביאה היבט חדש על המקרא, וכמוה יש עוד רבים. הטכסט הזה הוא שלנו, וזה המקום ממנו צמחו כל הערכים שלנו. אני חושבת שהדיאלוג הזה הוא הכרחי כדי שתוכל להיות קהילה ישראלית מפותחת ומאוחדת בטורונטו. אני תמיד אומרת שיש 70 פנים לתורה ויש מקום לכל אינטרפרטציה. אני מזמינה את הקהילה הישראלית להגיע פעם אחת להרצאה שלי לטעימה ואני מבטיחה שעם הטעימה יגיע גם התיאבון. החוגים שלי מתחילים ב-7 לנובמבר במרכז שוורץ רייזמן החדש, 9600 בטרסט, וכולם מוזמנים להגיע".

 

תרבותנו היהודית לדורותיה מבוססת על הכתובים. החל מהתנ"ך ועד לכתבי הקודש, דרך ספרות ימי הביניים והציונות המתחדשת. אנחנו עם כותב, קורא ומפרש. חנה בקיסמה וחינה יודעת איך להעביר לכל אחד ואחת את ההשראה והרצון ללמוד ולהבין תנ"ך.