גיוון בתעסוקה: מה עושה משטרת לונדון

בכנס הרביעי של מליאת הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה שהתקיים אתמול (ג') בבית ציונות 2000 שבבית יהושע, עלה לדיון אחד הנושאים הבוערים בחברה הישראלית – שילוב אוכלוסיות המודרות משוק העבודה במגזרים שונים במשק

בכנס הרביעי של מליאת הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה שהתקיים אתמול (ג') בבית ציונות 2000 שבבית יהושע, עלה לדיון אחד הנושאים הבוערים בחברה הישראלית – שילוב אוכלוסיות המודרות משוק העבודה במגזרים שונים במשק.

 

במהלך הכנס סקרו מומחים מהעולם את נושא הגיוון במשטרת אנגליה, המאבק למען הנגישות באוניברסיטת אוקספורד והדרך שעוברים כבר 30 שנה ארגונים בארה"ב כדי להטמיע גיוון והציגו נתונים מפתיעים.

 

דניס מילאני, אחראית מינהלת הגיוון של משטרת לונדון, טענה שבישראל מתייחסים לגיוון רק מנקודת המבט של משאבי אנוש. באנגליה כל מנהל צוות מטפל בגיוון, וכך צריך להיות.

 

מילאני שיתפה את הקהל במקרה שבו שוטרים בלונדון הגיעו לזירת אירוע דקירה ופנו לקורבן השחור כפושע מבלי לבדוק את העובדות, מה שגרר לכך שהאשמים האמיתיים הצליחו לברוח: "אתה רוצה להיות גזען בתור אדם - לבחירתך, ברגע שאתה שם את המדים, תשאיר את הגזענות בבית".

 

לדבריה: "אנשים בקהילה שלי, האפרו-קריבית, אמרו לי שאם אני הולכת לעבוד בשרות המשטרה – אני בוגדת. היחסים בין הקהילה שלי לבין המשטרה לא היו חיוביים. אני מאמינה בעקרונות שלי ומאמינה באחריות קולקטיבית ולכן, למרות הכל, הצטרפתי לשרות המשטרה".

 

עוד מוסיפה מילאני: "יש להפעיל את נושא הגיוון ברחובות ולהגן על הרוב והמיעוטים כאחד. אם המשטרה לא תרכוש את אמון הקהילות השונות, אזרחים לא ידווחו. לכן, הטמעת הגיוון הוא אינטרס מובהק של המשטרה".

 

פיטר קווין, יועץ לענייני מוגבלויות באוניברסיטת אוקספורד, דיבר על הקושי בהטמעת שינוי במוסד שמרני כאקדמיה. "השינוי חייב להיות הדרגתי ואיטי, עדיף צעד אחד קטן קדימה מאשר צעד אחורה או סטגנציה. בזכות השינויים בנושא הנגישות והתמיכה בבעלי מוגבלויות, נכון לאוגוסט 2012 לומדים באוניברסיטת אוקספורד 91 סטודנטים לקוי ראייה ושמיעה, 64 סטודנטים שמתניידים בכיסאות גלגלים, 120 סטודנטים עם מחלות נפשיות ו- 686 סטודנטים עם דיסלקציה (מתוך 21,000 סטודנטים). יתר על כך, מתוך 10,086 עובדי האוניברסיטה, 383 הם אנשים בעלי מוגבלויות (3.8%).

 

קווין מוסיף: "אנחנו נותנים ייעוץ לבעלי מוגבלויות בזמן הלימודים, נגישות פיזית, ציוד מתאים, מנטורים שמלווים סטודנטים עם מוגבלויות קשות במיוחד והכוונה לעולם התעסוקה. זה לא קל, זה לא זול, אבל התמורה והתועלת שניתנת להם וניתנת לנו כארגון, היא ענקית".

 

הוא מסביר שליווי הוא חשוב, אך יש צורך לתת לסטודנטים בעלי מוגבלויות להסתדר בחברה הנורמטיבית "אם תלווה אותם צמוד מידי בצאתם לשוק העבודה לא יצליחו להשתלב ללא הליווי והתמיכה הצמודים".

 

ד"ר אלכסנדרה קלב, מרצה בכירה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב וממובילות מחקר רחב היקף על שוויון הזדמנויות בשוק התעסוקה בארה"ב, מדברת על גיוון למראית העין ועל אכיפת חוקי שוויון הזדמנויות. המחקר מבוסס על כ 1500 ארגונים שנבחנו במשך מעלה מ 30 שנה ועסקים נסקרו במהלך השנים על מנת לבדוק מה ההשפעה של שינויים מבניים, הדרכות, סדנאות והתאמות נוספות, על כניסת נשים ומיעוטים לניהול, ב 3 עשורים.

 

מהמחקר בארה"ב עלה כי תכניות של גיוס מכוון מעלות את ייצוג המיעוטים בחברה לאורך זמן לעומת הנחיות כלליות הגורמות לשאננות מצד המנהלים. מהמחקר עולה באופן נחרץ כי ארגונים בהם פעל מנהל גיוון או ועדה אחראית על יישום הגיוון, הצליחו להגדיל משמעותית את הייצוג למיעוטים, כולל נשים, בדרגים בכירים במהלך השנים. עוד עלה מהמחקר שמדידה ופיקוח יוצרים אחריות ומכוונות מטרה. מנהלי שוויון ההזדמנויות בארה"ב הפכו ל"מנהלי רב גוניות" ובכך הרחיבו את השיח החוקי לשיח של כדאיות כלכלית וארגונית.

 

"חוקים משנת 1964 שאסרו על אפליה על פי גזע, לאום, צבע, דת או מין בארה"ב, עדיין לא נחקקו בישראל. החקיקה אצלנו איטית והחוק בארץ של שוויון הזדמנויות בתעסוקה הוא עמום ואינו מפרט מה נדרש מהמעסיק ואיך הדברים נאכפים. "