כמה יעלה למשק המבצע בעזה?

יום לחימה עולה למשק 1.5 מיליארד שקל, יירוט טיל עם כיפת ברזל עולה כרבע מיליון ומחיר כל שעת טיסה של מטוס קרב-הפצצה בין 200 אלף-250 אלף שקל. לא ניתן עדיין לאמוד כמה יכביד המבצע בעזה על תקציב המדינה המדולדל, אך די אם נזכיר את עלות מבצע עופרת יצוקה, לפני 4 שנים: 3.57 מיליארד

צבי לביא פורסם: 15.11.12, 18:43

מבצע "עמוד ענן" יצא לדרך בעיתוי גרוע למדי מבחינה תקציבית. זה קורה בסוף שנת תקציב 2012, שעומדת להסתיים בגירעון של עשרות מיליארדי שקלים, ובשעה שתקציב 2013 טרם נדון בממשלה ובכנסת. היום קשה לדעת את ממדי התקציב הבא ועל חשבון מי יכוסה הגירעון הצפוי לו וזה שהוא יגרור מאחוריו. הוצאות המבצע החדש עוד ישבשו יותר את כל החשבונות שנעשו עד כה באוצר, איך להתמודד עם המצוקה, ולהכביד בבוא הזמן על מקבלי ההחלטות. כמה זה יעלה לנו? להלן מספר נתונים לחשבון הכיס והנפש.

 

לכתבות נוספות על המבצע בעזה 

 

מחיר עמוד ענן לתקציב המדינה בכלל ולתקציב הביטחון בפרט תלוי במספר ימי הלחימה בפועל והשלכותיה על המשק. על פי הניסיון שהצטבר מהמלחמות האחרונות, אומר יועצו של שר הביטחון, ברק סרי, כי עלות יום לחימה למשק היא כ-1.5 מיליארד שקל. בכיר לשעבר במערכת הביטחון, הבקיא בנבכי תקציבה, אומר כי עלות יום לחימה לצה"ל לבדו היתה 350 מיליון שקל במלחמת לבנון השנייה ו-170 מיליון שקל במבצע "עופרת יצוקה" שהתקיים ברצועת עזה לפני ארבע שנים.

 

המלחמה ההיא התנהלה במשך 32 יום ועלותה לתקציב הביטחון הסתכמה ב-11.2 מיליארד שקל. המבצע נמשך 21 יום ועלותו לתקציב הסתכמה ב-3.57 מיליארד שקל.

 

כדי להתאים את העלויות למחירי היום יש להוסיף להן לפחות 10%-15%. כך ניתן לקבל מושג לגבי סדרי הגודל של מחיר עמוד ענן, יחסית למספר ימי הלחימה שיהיו בפועל. לפי חישובים אלה, היממה הראשונה כבר עלתה לנו כמה עשרות מיליוני שקלים.

 

כמה עולה הפעלת כיפת ברזל?

המבצע הנוכחי יעלה יותר ביוקר גם כתוצאה מהפעלת מערכת "כיפת ברזל" אשר יירטה ביממה הראשונה כ-60 טילי אויב שעלו בסיכום כולל בין 9 מיליון שקל לכ-17 מיליון שקל. שכן עלות יירוט אחד של טיל אויב היא כרבע מיליון שקל (לפחות 150 אלף שקל לטענת הבכיר, לעומת כ-280 אלף שקל לטענת מקור בתעשיות הביטחוניות). לא ברור אם העלות הגבוהה כוללת גם את עלויות ייצור סוללות היירוט אשר מומן בחלקו מכספי הסיוע האמריקני.

 

מושג לגבי עלויות ההפעלה של חיל האוויר שכיכב סולו ביום הראשון של עמוד ענן ניתן לקבל מהנתונים הבאים: עלות גיחה של מסוקי הקרב, בדרך כלל הכלים המשמשים לסיכול ממוקד, היא 60 אלף-80 אלף שקל לשעת טיסה של מסוק אחד. עלות גיחה של מטוסי קרב-הפצצה היא בין 200 אלף-250 אלף שקל לשעת טיסה של מטוס אחד. עלויות החימוש של המטוסים (טילים, פצצות) נעה בין 120 אלף-250 אלף שקל ליחידה, תלוי במידת התחכום של הטיל או הפצצה. הפעלת מזל"ט זולה יחסית – רק 8,000 שקל לשעה.

 

עלויות הלחימה של ספינות חיל הים שנטלו חלק ביום הקרב הראשון דומות לאלה של מטוסי חיל האוויר. את עלויות הפעלת כוחות יבשה ניתן לגזור מהממוצע של ימי הלחימה במלחמת לבנון ומבצע עופרת יצוקה (כ-250 מיליון שקל ליום), נוכח השימוש הצפוי גם בכלים משוכללים ושיטות לחימה מתוחכמות שהתפתחו בשנים שחלפו. גיוס מילואים יעלה 500 שקל לאדם בכל יום. מחיר פגזי תותח 155 מ"מ וטנקים יעלה כ-5,000 שקל.

 

כמה יעלה השיקום האזרחי?

התקציבים האזרחיים מימנו במלחמות האחרונות בעיקר את תיקון ושיקום המבנים שנפגעו (באמצעות רשויות מס רכוש) ואת הפיצויים למגזר העסקי על השבתת עובדים, מפעלים ועסקים קטנים. העלויות הישירות הללו הסתכמו לאחר עופרת יצוקה בכ-800 מיליון שקל לעומת המחיר האזרחי של מלחמת לבנון השנייה שהסתכם ב-4.5 מיליארד שקל, בעיקר עקב ריבוי המבנים שנפגעו בצפון מטילי החיזבאללה. במלחמה זו החל האוצר לשלם את הפיצויים לפני תום הקרבות הודות לעודף של כ-10 מיליארד שקל בתקציב.

 

חישובים אלה אינם כוללים עלויות של נזקים עקיפים למשק שניתן לאמוד אך לא למדוד בכלים החוקיים הקיימים, אשר נספגו בכל ענף. הניסיון שנצבר אחרי מלחמת לבנון השנייה ובעיקר אחרי עופרת יצוקה הביא רק לתיקון חלקי של המעוות.

 

בתוך כך נמסר היום מהתאחדות התעשיינים, כי אומדן הפסד התוצר הישיר לתעשייה ביום הראשון למבצע עמוד ענן, נאמד בלמעלה מ-40 מיליוני שקלים. לטנת התעשיינים מדובר בפגיעה חמורה פי כמה בפעילות המפעלים, לעומת מבצע עופרת יצוקה, אז נאמד היקף הפגיעה הכלכלית הישירה במהלך שלושת שבועות המבצע על כ-90 מיליון שקלים.

  

מהתאחדות התעשיינים נמסר, כי באזור הלחימה פועלים כ500 מפעלים, המעסיקים למעלה מ-50 אלף עובדים. חלק מהמפעלים השביתו את פעילותם כליל וחלקם פועלים במתכונת חלקית בלבד כתוצאה מאזעקות ומחסור בכוח אדם. נתונים אלו לא כוללים נזקים כספיים מפגיעות ישירות במפעלים, במידה ויתרחשו, ונזקים עקיפים כגון פגיעה במוניטין מול לקוחות בחו"ל, אי עמידה בלוחות זמנים וכדומה.

 

מבצע עמוד ענן מאלץ את קופת המדינה להתמודד עם המצב החדש של גירעון מצטבר שנוצר לא מעט, למרות התוספות שניתנו לתקציב הביטחון, כתוצאה מהשקעות דחופות בתחומים ביטחוניים עקב התהפוכות הפוליטיות והצבאיות במדינות השכנות, מלבד האצת הפיתוח הגרעיני באיראן. במצב זה אפילו דיאטת הרזיה דרמטית לקילוף השומנים מתקציב הביטחון, תניב יחסית "כסף קטן" בהשוואה לגודל ההוצאות.

 

בנסיבות אלה, תקציב הביטחון יתקשה לשאת לבדו גם בהוצאות של לחימה ממושכת בטרור החמאסי אחרי מהלך הפתיחה המוצלח. להערכת הבכיר לשעבר, יכולת הספיגה של מערכת הביטחון היא בעת בסדר גודל של ימי לחימה ספורים בלבד. אם היא התקשתה לממן לבדה את הוצאות מלחמת לבנון השנייה (להזכירכם – 11.2 מיליארד שקל) כשתקציב המדינה בעודף, איך תמומן הלחימה בעמוד ענן, אם תתארך, כשהרזרבות בקופת המדינה התרוקנו ובור הגירעון מעמיק?

 

זה כבר יהיה כאב הראש הגדול ביותר של ראש הממשלה ושר האוצר שיבואו אחרי הבחירות לגבש את תקציב 2013, אבל בסופו של חשבון גם של הציבור שיידרש לשלם את חלק הארי של המחיר.